אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליבואני החשמל נמאס לממן את חוק המזהם משלם

ליבואני החשמל נמאס לממן את חוק המזהם משלם

היבואנים זועמים על המשרד להגנת הסביבה שלטענתם לא אוכף את חוק הפסולת האלקטרונית על כלל השוק, בזמן שהם מוציאים מיליוני שקלים בשנה על מיחזור: "אם המצב יימשך לא נוכל להמשיך לספוג עלויות ונגלגל אותן לצרכן"

30.04.2019, 08:31 | אורנה יפת

ארבע שנים לאחר שחוק הטיפול הסביבתי בפסולת אלקטרונית נכנס לתוקף, יבואני החשמל מרימים קול צעקה נגד המשרד להגנת הסביבה.

קראו עוד בכלכליסט

הסיבה: דרישות חדשות שהעביר המשרד לתאגידי המיחזור שכבר העלו בתחילת השנה ב־25% את דמי הטיפול הנגבים מהיבואנים ויביאו לעלייה נוספת לקראת סוף השנה, עם כניסתן של תקנות חדשות הנוגעות לטיפול במוצרי חשמל ישנים, בדגש על מקררים, מזגנים ומסכים. היבואנים מאיימים שעם כניסת התקנות החדשות הם יתקשו להמשיך לספוג את העלויות וצפויים לגלגל אותן על הצרכן.

גורם בענף: "מעלות מיחזור של 15 שקל למקרר כיום המחיר יזנק ל־150–75 שקל. העלייה שהייתה בתחילת שנה היא אפסית לעומת מה שיקרה בסוף השנה" גורם בענף: "מעלות מיחזור של 15 שקל למקרר כיום המחיר יזנק ל־150–75 שקל. העלייה שהייתה בתחילת שנה היא אפסית לעומת מה שיקרה בסוף השנה" גורם בענף: "מעלות מיחזור של 15 שקל למקרר כיום המחיר יזנק ל־150–75 שקל. העלייה שהייתה בתחילת שנה היא אפסית לעומת מה שיקרה בסוף השנה"

ההיגיון מאחורי החוק שנכנס לתוקף בפברואר 2014 הוא שהמזהם הוא המשלם. החוק מטיל אחריות מורחבת על יבואנים, יצרנים ומשווקים של ציוד חשמל, אלקטרוניקה, מצברים, סוללות ונורות, ומחייב אותם להתקשר עם תאגיד מיחזור מוכר, לדווח לו על המוצרים שהם מוכרים מדי שנה ולשלם על מיחזור המוצרים. בישראל פועלים שני גופים מוכרים לפעילות מיחזור אלקטרוניקה: תאגיד מ.א.י בהובלת שלום שמחון, ותאגיד אקומיוניטי שמוחזק בידי חברה פרטית בבעלות דני קוגן בשיתוף תאגיד ERP האירופאי.

החוק קובע לתאגידים יעדים מדורגים, שהחלו מ־15% ממכירות היצרנים והיבואנים החתומים מול התאגיד וגדלים ב־5% מדי שנה. ב־2021 אמור יעד זה להתייצב על 50% מהמכירות כך שכנגד כל טון ציוד מיובא ידרשו התאגידים למחזר חצי טון - אתגר מורכב הדורש משאבים רבים.

מאז כניסתו לתוקף של החוק בישראל התחוללו מספר שינויים לטובת הצרכנים והסביבה. לקוח שהזמין מוצר חשמלי חדש כתנור או מכונת כביסה זכאי לאיסוף המוצר הישן מביתו ללא עלות, אם לא נדרש פירוק דלתות. בנוסף החוק הביא לפריסת אלפי מיכלים לאיסוף פסולת אלקטרונית, איסוף ויצוא סוללות משומשות, סגירת אתרים פיראטיים לטיפול בפסולת, הקמת אתרים ברשיון ולרתימת הרשויות המקומיות לעניין.

המשלם סובל מנחיתות

אלא שעלויות המיחזור מתחלקות רק בין הגופים החתומים מול תאגידי המיחזור ונושאים באחריות פלילית על הטיפול בפסולת הרעילה. לצדם פועלים בישראל עוד אלפי יבואנים קטנים ובינוניים, רשתות קמעונאיות, חנויות מוצרי חשמל, רשויות מקומיות ומשרדים ממשלתיים שטרם הצטרפו לתאגידי המיחזור. מצב זה הוביל לפנייה של איגוד לשכות המסחר בשם היבואנים לשר להגנת הסביבה זאב אלקין: "אין סיבה שנעניש את המצייתים לחוק ונגרום לעלייה תלולה בהוצאותיהם", כתב נשיא האיגוד עו"ד אוריאל לין לאלקין, ודרש כי יעשו הפעולות הנחוצות לאכיפת החוק מול עסקים שטרם הצטרפו לתאגידים מיוזמתם.

"מושתות עלינו עלויות של מיליוני שקלים בשנה, שנחסכות מיבואנים שלא עומדים בדרישות החוק", אומר פיני כהן, מנכ"ל יבואנית מוצרי החשמל ברימאג. לדבריו, רוב היבואנים סופגים את העלויות ולא מעלים את המחירים אך הנטל עליהם הולך ומכביד. "שוק החשמל הוא תחרותי, צפוף ואגרסיבי. העובדה שיש חברות שלא חתמו על הסכמים עם תאגידי מיחזור מייצרת עבורנו נחיתות. מהות החוק נכונה. צריך למחזר את הפסולת האלקטרונית, אבל המנגנון שבחרו ליישומו לא נכון".

גם דוד חקק, CFO בחברת BSH מלין על העלויות הכבדות: "לצערי החוק הזה, כמו חוק האריזות, יצר שני שווקים: אחד של יבואנים שומרי חוק ושני של אלה שלא שומרים על החוק. החוק עולה ל־BSH יותר ממיליון שקל בשנה".

התעריף הממוצע ששילמו היבואנים והיצרנים לתאגידי המיחזור ב־2014 עבור כל טון ציוד חשמלי עמד על 280 שקל. בשל התחרות בין שני התאגידים ירדו התעריפים ל־115 שקל לטון עד מאי 2016 ומאז טיפסו ל־170 שקל לטון. תעריפים אלו מסתכמים למיליוני שקלים בשנה שמוטלים על היבואנים. כך, בדו"חות 2018 דיווחה תדיראן על הוצאה שנתית של 2.2 מיליון שקל על יישום החוק, בנוסף להוצאה של 325 אלף שקל על יישום חוק האריזות.

לדברי מנכ"ל תאגיד אקומיוניטי צחי עין גל, "אנו חתומים עם כ־170 רשתות וחנויות ועם כ־700 חברות, בעוד בארץ קיימות מאות אלפי חברות ורשתות. נראה שהמשרד להגנת הסביבה מתקשה לאכוף את החוק ולהגיע ליבואנים, משווקים ועסקים שלא חתומים, בגלל מחסור בכח אדם, וזה גורם לתסכול רב בקרב היבואנים".

במשרד להגנת הסביבה מבינים את התסכול, אך טוענים כי לא הכל נמצא בשליטתם: "הייתי שמחה לקבל אפילו בחינה מדגמית מהנמל של שמות יבואנים שמכניסים סחורה לארץ, לראות אם הם עומדים בחוק ולעשות אכיפה ממוקדת, במקום להתפזר ולירות באפלה", אומרת נועה שפיצר מזרחי, מנהלת אגף חוקי אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה, "זה נמצא בתחומו של משרד הכלכלה ועוד לא הצלחנו להניא אותם לעשות את זה".

איומי היבואנים על העלאת מחירים לצרכנים לא מרגשים את שפיצר: "החוק מטיל אחריות מורחבת על יבואנים ויצרנים. הם מאיימים שהעלות תגולגל על הצרכן — זו מהות החוק. הם ישבו אצלנו עם איגוד לשכות המסחר ואמרו שהם לא גלגלו אותן על הצרכן בגלל התחרות. במשך חמש שנים היבואנים נהנו מדמי ניהול פחותים מתאגידי המחזור שחטאו למטרת החוק, ועכשיו הם נדרשים לעמוד בדרישות החוק. פתאום הם תפסו את הראש. אני מבינה שהתחרות קשה, אבל החוק נועד לשרת את תושבי המדינה ולהגן עליה, ויש לזה עלויות".

פיני כהן, מנכ"ל ברימאג. "החוק נכון, המנגנון לא הוגן", צילום: רוני נתן פיני כהן, מנכ"ל ברימאג. "החוק נכון, המנגנון לא הוגן" | צילום: רוני נתן פיני כהן, מנכ"ל ברימאג. "החוק נכון, המנגנון לא הוגן", צילום: רוני נתן

כעס על משרד הבטחון

בתאגידי המיחזור והיבואנים אף כועסים על כך שמשרד הבטחון, מהיבואנים הגדולים של ציוד אלקטרוני וחשמלי, לא חתם עם אף תאגיד על הסכם כיבואן. "למרבה הצער, התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון עדיין נשרכים מאחור והם ללא ספק היבואנים הגדולים ביותר של מוצרי חשמל וסוללות שטרם מקיימים את הוראות החוק", אומר אמנון שחרור, מנכ"ל משותף במ.א.י. "אם המערכת הביטחונית היתה נכנסת אף היא 'תחת האלונקה', סביר שהעלות לכלל היבואנים הייתה פוחתת משמעותית".

במשרד להגנת הסביבה מודעים לטענות נגד משרד הבטחון וטוענים כי הם מנהלים עם המשרד דיונים והוא ישלם רטרואקטיבית את חובותיו. "אני לא מליצת יושר שלהם", אומרת שפיצר מזרחי. "בשלושת החודשים האחרונים הם עשו מאמצים קצת יותר גדולים מבשנים קודמות. אנחנו מנסים להבין מה הציוד שהמשרד מייבא כדי שבסוף הוא יחתום כיבואן וישלם דמי טיפול רטרואקטיבית".

בשנה הבאה צפויים הגופים שהחוק נוגע אליהם להיתקל בבעיה נוספת: בינואר 2020 יעלה סטנדרט המיחזור לפי חוק של מקררים, מזגנים, מסכים וסוללות לרמה שמפעלי המיחזור בארץ עדיין לא יודעים לטפל בה. תאגידי המיחזור טוענים שיאלצו לייצא את המכשירים למיחזור בחו"ל - דבר שיעלה עוד יותר את עלות המיחזור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות