עד סוף הקיץ: בליץ חקיקה חסר תקדים

הכנסת ה־21 שהושבעה אתמול תיכנס למרתון של חקיקה מהירה, כבר באמצע־סוף מאי, עוד לפני הקמת הקואליציה החדשה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. החוקים הבוערים ביותר שעל שולחן הכנסת הם תיקון לחוק יסוד הממשלה שיאפשר ביטול של מגבלת מספר השרים ל־18 שרים, לא כולל ראש הממשלה ו־4 סגני שרים, והחוק הנורבגי המאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כולנו משה כחלון | צילום: חיים צח

בהמשך, עם כינון הממשלה בתחילת יוני, תקדם הקואליציה העברה זריזה של חוק המאפשר הנהגת תקציב דו־שנתי ב־2020‑2021, תפעל לחוקק את חוק הגיוס, חוק המחזיר לחברי הכנסת את החסינות וכן את חוק פסקת ההתגברות המאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ.

שני חוקים כלכליים נוספים שתבקש לחוקק הקואליציה עד סוף כנס הקיץ הם החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים בקריאה שנייה ושלישית, ובקריאה ראשונה ‑ את חוק התקציב וחוק ההסדרים.

קודם לכן, ביוני 2019, תידרש הכנסת לבחור מבקר מדינה חדש, במקום המבקר הנוכחי השופט בדימוס יוסף שפירא שיפרוש ביולי 2019 לאחר 7 שנות כהונה.

"השיחות רק בראשיתן"

בינתיים, המגעים הקואליציוניים שמנהלים בליכוד עם השותפים הקואליציוניים מקרטעים, בלשון המעטה. גורמים בכירים בליכוד מתלוננים שהשותפים הפוטנציאליים שלהם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר כולנו משה כחלון הקשיחו את עמדותיהם.

כחלון הודיע אתמול כי מפלגת כולנו לא תתאחד עם הליכוד. בישיבת סיעה אמר כחלון כי "כולנו תמשיך לכהן ולשרת את הציבור כמפלגה עצמאית. הגענו להיות שותפים ולא שכירים. השיחות הקואליציוניות רק בראשיתן. אני לא מציע להתרגש מאף כותרת שיוצאת".

גורמים בליכוד אומרים שלא ברור אם וכיצד תוקם הקואליציה. גורמים במפלגה חוששים שמא ליברמן עלול לא להצטרף לקואליציה ברגע האחרון, כפי שעשה בהקמת הממשלה היוצאת. ליברמן הצטרף לממשלה רק במאי 2016 ‑ שנה לאחר הקמתה.

החוק שמגביל את מספר השרים התקבל בכנסת הקודמת ביוזמתו של יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד. בכנסת ה־20 בוטלה המגבלה בהוראת שעה, וכעת יש צורך לחוקק את החוק מחדש.

הקואליציה תצטרך לחוקק את חוק מספר השרים ואת החוק הנורבגי בקריאה השנייה והשלישית עוד לפני שתוצג הממשלה בכנסת. מאחר שאתמול הוקמו רק ועדת כספים זמנית וכן ועדת חוץ וביטחון זמנית, ומאחר שהוועדה המסדרת שמנהלת את ענייני הכנסת עד להרכבת הקואליציה ומינוי ועדת הכנסת לא עוסקת בחוקים ‑ בכנסת תוקם ככל הנראה ועדה מיוחדת לצורך חקיקת החוקים הללו.

לאחר הקמת הממשלה: בתחילת יוני ועד לאמצע יולי 2019, תידרש הממשלה לחוקק את "חוק הגיוס". לפי שעה, אין הסכמה בין יהדות התורה, וש"ס לבין ישראל ביתנו. במקביל החרדים דורשים לחוקק את חוק פסקת ההתגברות שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ מחשש שבג"ץ יפסול שוב את "חוק הגיוס" החדש.

זאת ועוד, כפי שנחשף ב"כלכליסט" נתניהו מבקש לחוקק תקציב דו־שנתי לשנתיים הבאות, ולהעבירו בקריאה ראשונה עד סוף יולי 2019. במצב שכזה, כל הח"כים של הקואליציה יתבקשו לתמוך בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים שיטמנו בחובן גזירות קשות בשל החריגה מיעד הגירעון.

חוק נוסף שאותו תבקש הממשלה להעביר הוא החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־65. בקדנציה הקודמת לא הצליח משרד האוצר להעביר את הצעת החוק הזו בכנסת, נוכח התנגדותם של חברי ועדת הכספים בראשות הח"כ משה גפני (יהדות התורה).

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן

גפני וחברות הכנסת שלי יחימוביץ', אורלי לוי־אבקסיס וזהבה גלאון תבעו בקדנציה הקודמת להעניק קצבה למשך שנתיים לנשים מפוטרות, וכן לסייע לנשים במקצועות שוחקים. משרד האוצר התנגד לכך, שר האוצר כחלון לא הודיע לוועדת הכספים הקודמת מה עמדתו, והחוק לא הגיע לכדי חקיקה. קרנות הפנסיה הותיקות הודיעו כי ביוני 2019 יקצצו בזכויות הפנסיונרים לנוכח אי העלאת גיל הפרישה לנשים. לפיכך, מבקשים בקואליציה למנוע את הפגיעה בקצבאות ולחוקק חוק להעלאת גיל הפרישה.

בכנס הקיץ, תבקש הממשלה לחוקק מחדש את חוק החסינות שיקבע שלצורך הגשת כתב אישום תצטרך ועדת הכנסת ומליאת הכנסת להסיר חסינות של חבר כנסת. החוק ישפיע על ראש הממשלה בנימין נתניהו וכן על אריה דרעי, חיים כץ, ודוד ביטן ‑ אם יוחלט להגיש נגדם כתב אישום.

מחלוקת על ועדת הכלכלה

עם כינון ועדות הכנסת נמסרות באופן מסורתי לנציגי האופוזיציה ראשות ועדת הכלכלה וראשות הועדה לענייני ביקורת המדינה. באופוזיציה מעריכים כי מטעמה יכהן כיו"ר ועדת הכלכלה עופר שלח (כחול לבן). כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה צפוי להתמנות נציג של כחול לבן מטעם חוסן לישראל. ואולם, בליכוד אומרים כי נתניהו מסרב להעניק את המשרה של יו"ר ועדת הכלכלה לשלח והוא מבקש להשאיר אותה בידי הקואליציה.