היורשים לא מודעים, וחברות הביטוח מרוויחות

נתחיל מהעובדות. הראשונה, כולנו מתים והשנייה, לחברות הביטוח כיום דימוי ציבורי לא חיובי. אבל זה לא תמיד היה ככה. חברות הביטוח החלו את דרכן עם תדמית חיובית, בימים בהם הומצא הרעיון, אי-אז בתור קופה משותפת במרכז הכפר. מקופה שכל תושבי הכפר שותפים בה באופן שווה ונועדה למי מהתושבים שנקלע למצב כלכלי או רפואי קשה, הפך הביטוח לתחום הנשלט על ידי גופים תאגידיים מבוססי בעלי מניות. כיום, כשכל תשלום תביעה פירושו פחות רווח פוטנציאלי לבעלי המניות – הולך ונשחק עצם עיקרון הביטוח, והדימוי הציבורי נראה בהתאם.

30%-40% ממקרי המוות לא מוגשת תביעה | צילום: שאטרסטוק

בימים אלו ממתינה לאישור בית המשפט תביעה ייצוגית כנגד חברה המואשמת בכך שלא פעלה באופן אקטיבי לאיתור יורשים של מבוטחי ביטוח חיים, כאשר אלו האחרונים הלכו לעולמם. הנהלת החברה טענה בדיונים המקדימים כי אכן, בכ- 30%-40% ממקרי המוות של מבוטחים לא מוגשת תביעה. במידה והנתון הזה נכון לכלל חברות הביטוח (נתון זה אינו מפורסם והינו נתון פנימי), פרסומו אמור היה להרעיד את אמות הסיפים של כל אחד מאתנו.

אך כמו הרבה ידיעות כלכליות-משפטיות, הוא עבר מתחת לרדאר. במקרה של ביטוח חיים, כמו בשאר הביטוחים, חברת הביטוח מחכה לקבל תביעה. כלומר שהיורשים ידעו או יגלו שיש לנפטר ביטוח חיים תקף, ויגישו תביעה רשמית לחברת הביטוח. היות ופטירה של מבוטח היא אירוע סופי ומוחלט, עדכון עליו ניתן לקבל באופן ישיר בדיווח ממשרד הפנים, ואת זה ניתן לעגן בהחלטה פשוטה של הפיקוח על הביטוח והמשרדים הרלוונטים.

והיה שכבר הגיע הדיווח על פטירה של מבוטח, ומועד ההתיישנות, קרי, תקופה של שלוש שנים ממועד הפטירה, מתקרב, ולחברת הביטוח לא פנה אף אחד לדרישת כספי הביטוח, מה אז? עוד תיקון פשוט יחייב את חברת הביטוח לפנות לרשם הירושות, בדיוק כפי שכבר מופיע בתקנות איתור עמיתים ומוטבים (כן, יש דבר כזה) ולבקש צו ירושה. צו שכזה מציין בפירוש מי היורשים החוקיים בהיעדר צוואה אחרת. קשה לאתר את היורשים? כשממש רוצים, יש פתרונות. חברות הביטוח מפעילות מעת לעת חברות חקירות במטרה לאתר מבוטחים אשר מנסים לרמות אותן, כאלו שמגישים תביעות סיעוד או נכות כאשר בעצם אינם זכאים לכך, מדווחים על גניבת רכב כאשר בפועל היעלמותו הוזמנה ועוד מקרים רבים.

עלות חברות החקירות מושתת על המבוטחים כחלק מהוצאות החברה או דמי הניהול/עמלות. לא ברור מדוע לא ניתן לחייב בתקנות את חברות הביטוח, באותם 30%-40% מהמקרים בהם לא ניגש אף אחד לפדות את דמי ביטוח החיים, לשלוח חברת חקירות במטרה לאתר את יורשי המבוטח. נראה שלא ידרשו מאמצים גדולים לאתרם, ונראה עוד שהבשורה על קיומו של סכום ביטוח שמחכה להם יכולה להקל ולו במעט על הקושי שחוו באובדן בן המשפחה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת מלמד יועצים