אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היורשים לא מודעים, וחברות הביטוח מרוויחות צילום: אורן קאן

היורשים לא מודעים, וחברות הביטוח מרוויחות

במקרה של ביטוח חיים, חברת הביטוח מחכה לקבל תביעה מהיורשים. עם זאת, מתברר כי ב-30%-40% ממקרי המוות כלל לא מוגשת תביעה. תיקון פשוט יחייב את החברות לעשות הרבה יותר כדי לאתר את היורשים

03.05.2019, 08:59 | שי מלמד

נתחיל מהעובדות. הראשונה, כולנו מתים והשנייה, לחברות הביטוח כיום דימוי ציבורי לא חיובי. אבל זה לא תמיד היה ככה. חברות הביטוח החלו את דרכן עם תדמית חיובית, בימים בהם הומצא הרעיון, אי-אז בתור קופה משותפת במרכז הכפר. מקופה שכל תושבי הכפר שותפים בה באופן שווה ונועדה למי מהתושבים שנקלע למצב כלכלי או רפואי קשה, הפך הביטוח לתחום הנשלט על ידי גופים תאגידיים מבוססי בעלי מניות. כיום, כשכל תשלום תביעה פירושו פחות רווח פוטנציאלי לבעלי המניות – הולך ונשחק עצם עיקרון הביטוח, והדימוי הציבורי נראה בהתאם.

קראו עוד בכלכליסט

30%-40% ממקרי המוות לא מוגשת תביעה, צילום: שאטרסטוק 30%-40% ממקרי המוות לא מוגשת תביעה | צילום: שאטרסטוק 30%-40% ממקרי המוות לא מוגשת תביעה, צילום: שאטרסטוק

בימים אלו ממתינה לאישור בית המשפט תביעה ייצוגית כנגד חברה המואשמת בכך שלא פעלה באופן אקטיבי לאיתור יורשים של מבוטחי ביטוח חיים, כאשר אלו האחרונים הלכו לעולמם. הנהלת החברה טענה בדיונים המקדימים כי אכן, בכ- 30%-40% ממקרי המוות של מבוטחים לא מוגשת תביעה. במידה והנתון הזה נכון לכלל חברות הביטוח (נתון זה אינו מפורסם והינו נתון פנימי), פרסומו אמור היה להרעיד את אמות הסיפים של כל אחד מאתנו.

אך כמו הרבה ידיעות כלכליות-משפטיות, הוא עבר מתחת לרדאר. במקרה של ביטוח חיים, כמו בשאר הביטוחים, חברת הביטוח מחכה לקבל תביעה. כלומר שהיורשים ידעו או יגלו שיש לנפטר ביטוח חיים תקף, ויגישו תביעה רשמית לחברת הביטוח. היות ופטירה של מבוטח היא אירוע סופי ומוחלט, עדכון עליו ניתן לקבל באופן ישיר בדיווח ממשרד הפנים, ואת זה ניתן לעגן בהחלטה פשוטה של הפיקוח על הביטוח והמשרדים הרלוונטים.

והיה שכבר הגיע הדיווח על פטירה של מבוטח, ומועד ההתיישנות, קרי, תקופה של שלוש שנים ממועד הפטירה, מתקרב, ולחברת הביטוח לא פנה אף אחד לדרישת כספי הביטוח, מה אז? עוד תיקון פשוט יחייב את חברת הביטוח לפנות לרשם הירושות, בדיוק כפי שכבר מופיע בתקנות איתור עמיתים ומוטבים (כן, יש דבר כזה) ולבקש צו ירושה. צו שכזה מציין בפירוש מי היורשים החוקיים בהיעדר צוואה אחרת. קשה לאתר את היורשים? כשממש רוצים, יש פתרונות. חברות הביטוח מפעילות מעת לעת חברות חקירות במטרה לאתר מבוטחים אשר מנסים לרמות אותן, כאלו שמגישים תביעות סיעוד או נכות כאשר בעצם אינם זכאים לכך, מדווחים על גניבת רכב כאשר בפועל היעלמותו הוזמנה ועוד מקרים רבים.

עלות חברות החקירות מושתת על המבוטחים כחלק מהוצאות החברה או דמי הניהול/עמלות. לא ברור מדוע לא ניתן לחייב בתקנות את חברות הביטוח, באותם 30%-40% מהמקרים בהם לא ניגש אף אחד לפדות את דמי ביטוח החיים, לשלוח חברת חקירות במטרה לאתר את יורשי המבוטח. נראה שלא ידרשו מאמצים גדולים לאתרם, ונראה עוד שהבשורה על קיומו של סכום ביטוח שמחכה להם יכולה להקל ולו במעט על הקושי שחוו באובדן בן המשפחה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת מלמד יועצים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ל-1 : נראה לי שערבבת בין גירושין למוות
בגירושין אכן יש לבן הזוג תביעה לקבלת מחצית מהסכום הנצבר בזכויות הפנסיוניות. במקרה מוות חוק יחסי ממון אינו תופש (תקף רק כששני בני הזוג חיים) והכספים בקרנות הנ"ל מועברות למוטבים הרשומים בקרנות. מה שכן, יש לשים לב שכספים אלו וכל חוזה עסקי מול חברת ביטוח אינו נכלל לפי חוק במסגרת העיזבון לאחר מוות, וחוקי הצוואה /חוק הירושה אינם חלים עליהם. הכספים הנ"ל יחולקו לפי מה שנרשם בתקנון הקרן כמוטבים ולא לזוכים ע"פ צוואה/חוק הירושה. יש המון דיונים משפטיים בנושא .
עממיקו  |  03.05.19
1.
יש בעיה נוספת
כאשר אדם נשוי רושם מוטבים בקופת גמל או בביטוח חיים, אין הוא מודע לכך שעל פי חוק יחסי ממון 50% שייך לאישה. כלומר, הוא יכול להוריש לילדיו או לכל מוטב אחר רק 50% מהפנסיות שצבר. הבעיה הזונאקטאית במיוחד כאשר מדובר בנידואים שניים, כשהבעל רוצה חהיטיב עם ילדיו מנישואיו הראשונים ולמעשה, בהיעדר הסכם ממון רצונו וכוונתו לא תתממש בחסות החוק וחברות הביטוח שאינן טורחות לציין זאת בעת רישום המוטבים בפוליסה.
יע  |  03.05.19