אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכל אודות הקרקע: רותי שרת יודעת מה הכי מעניין את העיריות צילום: גל חרמוני

הכל אודות הקרקע: רותי שרת יודעת מה הכי מעניין את העיריות

באמצעות פורום שרת שהקימה בתחילת שנות התשעים, מספקת מנכ"לית החברה לרשויות המקומיות ולגורמי התכנון מידע יקר מפז, ומשפיעה על המרחב הציבורי כולו. כך גם היה ב-2010, אז ביקשה ממנה עיריית רמת גן סיוע בבחינת פרויקט לא מוכר - תמ"א 38

05.05.2019, 09:45 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

פורום שרת – תעודת זהות

שנת הקמה: 1993 (כחברה החל מ-1999)

מנכ"לית ומייסדת: רותי שרת

מספר עובדים: כ-20

משרדים: גבעתיים

התמחויות: ייעודי קרקע, התחדשות עירונית ורישוי בנייה, הכנת תב"עות ובדיקת תוכניות, ייעוץ ומידע תכנוני, היטלים מקומיים, ניהול אתר הנדסי

עם רזומה של ארבעה עשורים בתחום ייעודי הקרקע בישראל, האדריכלית רותי שרת, מנכ"לית חברת פורום שרת, היא אחת מבנות הסמכא הבכירות בישראל בשדה התכנון האורבני. מצפון ועד דרום עבדה שרת עם מספר רב של רשויות מקומיות. הזיהוי שלה עם תחום התמחותה הוא כה מושרש, עד כי בפי רבים מאנשי השלטון המקומי היא מכונה "רותי ייעודי קרקע".

קראו עוד בזירת הנדל"ן

לתחום הזה, אף שאינו מוכר לרוב האוכלוסייה בישראל, השפעה מכרעת על חיי התושבים ועל המרחב הציבורי, בוודאי לאור מיצוין הכמעט מוחלט של שטחי הקרקע הזמינים לבנייה במרכז הארץ. "תחום ייעודי הקרקע מהווה כיום חלק חשוב ומרכזי בתחום המערכות המידע הגאוגרפיות -G.I.S. - אשר עוסק במגוון הפרמטרים הנוגעים לקרקע ספציפית", מסבירה שרת – "כמו המאפיינים שלה, הייעוד שלה וזכויות הבנייה שחלות עליה. כיום השגת המידע הזה נתפשת כפרוצדורה קלה וזמינה, כשכל יזם או קבלן יכול לשאוב אותו במהירות מאתר הרשות המקומית, דבר שרק מוכיח עד כמה ארוכה כברת הדרך שעבר התחום הזה ועד כמה הוא התפתח והשתכלל".

רותי שרת. תחום שעבר כברת דרך ארוכה, התפתח והשתכלל , צילום: גל חרמוני רותי שרת. תחום שעבר כברת דרך ארוכה, התפתח והשתכלל | צילום: גל חרמוני רותי שרת. תחום שעבר כברת דרך ארוכה, התפתח והשתכלל , צילום: גל חרמוני

כמי שהיתה חברה בצוות הראשון שעסק בפרויקט ייעודי קרקע, אי שם בשנות ה-80, שרת עקבה מקרוב אחר התמורות האדירות בתחום – אשר הביא לישראל האדריכל יונה פיטלסון, ממייסדי משרד פיטלסון, שילה, יעקובסון אדריכלים, ששרת עבדה בו. "בשיתוף עם חברת קומפלוט התבקשנו לבצע פרויקט של ייעודי קרקע במרכז תל אביב עבור העירייה", היא מספרת. "בנינו הכל מאפס, היינו פורצי דרך. זה היה בעידן הטרום-מחשבים, השתמשנו בכרטיסיות ונעזרנו במפות אילמות, שאפילו לא צוינו בהם שמות הרחובות או האזורים.

"מבחוץ התחום הזה אולי נראה פשוט, אבל הוא טומן בחובו פלונטרים רבים, תכנוניים ומשפטיים", היא מרחיבה. "המומחיות טמונה בהבנת המורכבויות, זיהוי המוקשים ועירוב גורמי המקצוע המתאימים – ובסופו של דבר פישוט, תרגום והזנה של מכלול נתונים למערכת. כך מגבשים מסמך שהרשות המקומית יכולה לעמוד מאחוריו. פרויקט כזה יכול להימשך שנים".

בעקבות עיריית תל אביב, החלו בהדרגה רשויות מקומיות נוספות להפנים את חשיבות התחום ולבצע בעזרת שרת וצוותיה ייעודי קרקע גם בשטחן. "היו רשויות שעשינו להן עבודה מהבסיס והיו רשויות שהחלו להתעסק בייעודי קרקע עוד לפנינו וזנחו את העניין, כך שנדרשה פעם שנייה ואפילו שלישית. לכל רשות דנ"א משלה, ותפקידנו כמומחים הוא לתפור את החליפה לפי הצרכים, הדרישות וכוח האדם שלה. רשויות מסוימות אנו מלווים מא' עד ת', ובאחרות, כמו באר שבע למשל, אנחנו מקימים את התשתית ומכשירים צוותים שיפעלו עצמאית. אבל כולם מבינים את חשיבות הנושא".

באיזה פרויקט שלך את הכי גאה?  

"יש המון. היה את זה שביצענו בין 2010 ל-2016 עבור עיריית אשדוד וזכה לשלל תשבוחות. מדובר בפרויקט סבוך עם שכבות מידע רבות, שהצריך כניסה לכל מיני פינות שלא נדרשנו להגיע אליהן בפרויקטים דומים. הפרויקט הזה דרש עבודה מאומצת, אבל התוצאה בהחלט שווה את ההשקעה. ייעודי קרקע הוא תחום שאדריכלים לא עוסקים בו, ואם אני לא טועה אני האדריכלית היחידה בתחום. אין לי ספק שהכשרתי המקצועית מאפשרת לי לראות את התמונה בצורה רחבה יותר ולספק פתרונות יצירתיים".

חדרה. כיום כל העיריות מבינות את חשיבות תחום ייעודי הקרקע , צילום: Eric Douri חדרה. כיום כל העיריות מבינות את חשיבות תחום ייעודי הקרקע | צילום: Eric Douri חדרה. כיום כל העיריות מבינות את חשיבות תחום ייעודי הקרקע , צילום: Eric Douri

רמת גן בשיטפון

 

להקמת משרדה התגלגלה שרת די במקרה. מה שהתחיל כמשרד קטן, הלך עם השנים והתרחב, במיוחד על רקע הכניסה שלנו לתחום ההתחדשות העירונית והטיפול בענייני רישוי. "זו לא היתה החלטה מוצהרת אלא משהו שהבשיל תוך כדי תנועה", היא מבהירה. "אחרי 10 שנים כשכירה החלטתי לשנות כיוון ולתכנן וילות. די מהר גיליתי שאני לא אוהבת זה, ולכן כאשר קיבלתי הצעה לחזור לעסוק בייעודי הקרקע ולעבוד עם קומפלוט כקבלן משנה, לא היססתי. מכאן כבר קצרה הדרך להבנה שצריך להקים את פורום שרת, גוף שייתן מענה כולל לרשויות התכנון המוניציפליות".

תחום ההתחדשות העירונית ב-2010 עוד היה עמוק בשוליים, וגם שרת לא הכירה אותו. "עבדנו אז עבור עיריית רמת גן והתמקדנו בעדכון של ייעודי קרקע", משחזרת שרת. "במהלך העבודה ולאור האינטראקציה הטובה שנוצרה, ביקשו בעירייה את עזרנו בפרויקטים נוספים, בין היתר בטיפול בענייני תמ"א 38. אף שלא היתה לי זיקה לנושא הזה נעניתי לאתגר, וזו היתה דריסת הרגל הראשונה שלי בתחום.

"בשלב הראשון התמקדנו ב-22 בקשות תמ"א בלבד. לראש העיר לשעבר, צבי בר, ולחיים כהן, ששימש בזמנו מהנדס העיר, היתה אג'נדה ברורה – הם רצו לחדש את פני העיר ולהיערך כראוי לאיום של רעידות אדמה. באותם ימים אף אחד לא יכול היה לחזות את עוצמת השיטפון. אם מישהו היה אומר אז שרמת גן תהפוך בתוך שנים ספורות לבירת התמ"א של ישראל, היינו כולנו מגחכים".

ואכן, מה שנראה בתחילת העשור כפרויקט מינורי, הפך עם השנים לאחד הנושאים הבוערים בעיר. "המשרד שלי עבד עם עיריית רמת גן עד 2016. לצד הטיפול השוטף, לקחנו על עצמנו להנגיש את תחום ההתחדשות העירונית לכלל הציבור", אומרת שרת. "כך למשל הקמנו פורום אינטרנטי לתושבים שסיפק להם אכסניה להצגת שאלות וקבלת מידע וייעוץ. בנוסף, אירגנו כנסים לקהל הרחב שזכו להיענות גדולה. אין בכלל ספק שהעניין שעוררה התמ"א ברמת גן היה מאוד גבוה".

 

לצד זה, נראה שהעיר קפצה לתחום הזה ללא בלמים.

"צריך לזכור שעיריית רמת גן היתה אחת הרשויות הראשונות שנכנסו לעובי הקורה של ההתחדשות העירונית – תחום מורכב שעד אז לא היה מוכר. באופן טבעי, כשפועלים בתחום חדש ללא היכרות וניסיון קודמים, התהליך לא חף מבעיות, ולכן היום תחלואים צפים ועולים. בהקשר הזה חשוב לי להוסיף שאני בהחלט תומכת בתיקונים התכנוניים הנובעים מהשיטפון, שעושה העירייה בשלוש השנים האחרונות. מה שכן, רשויות אחרות שישבו אז על הגדר או נמנעו מלעסוק בהתחדשות עירונית השכילו להפיק לקחים על בסיס ממה שקרה ברמת גן, לשפר את הביורוקרטיה ולייעל את התקשורת מול השחקנים בתחום".

לשרת יש גם ביקורת על ההתחדשות העירונית, או יותר נכון על חלק מהפעילים בה: "יצאה לתחום הזה תדמית של מכרה זהב. יזמים בלי ידע וניסיון נוהרים אליו בתקווה לעשות כסף קל ומפזרים מצגי שווא. את התוצאה כולנו רואים עם פרויקטים רבים שלא מתרוממים או נתקעים".

רמת גן. הראשונה שנכנסה לעובי הקורה בהתחדשות העירונית , צילום: גלעד קוולרציק רמת גן. הראשונה שנכנסה לעובי הקורה בהתחדשות העירונית | צילום: גלעד קוולרציק רמת גן. הראשונה שנכנסה לעובי הקורה בהתחדשות העירונית , צילום: גלעד קוולרציק

האם ההתחדשות העירונית בישראל ממצה את הפוטנציאל החברתי שטמון בה?

"במציאות הנוכחית מיזמי התחדשות עירונית בקושי מגיעים לפריפריה, וחבל, כי שם הם נדרשים במיוחד. שמעתי על היוזמה להקצאת קרקע משלימה באזורי הביקוש תמורת הירתמות יזמים לביצוע פרויקטים באזורי הספר ולי היא נראית יותר כמו דיבורים באוויר מחזון בר-ביצוע. גם המצב שבו הממשלה לא מממנת הקמת תשתיות בערים מעמיד את הרשויות המקומיות בסיטואציה בלתי-אפשרית".

בואי נחזור לכובע האדריכלי שלך. מה דעתך על הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן שיתיר הסמכת אדריכלים לאשר היתרי בנייה?

"על אף הרצון לקצר הליכים, ברמה הפרקטית אני מעריכה שזה יהיה מאוד בעייתי. עם כל הכבוד, אי-אפשר להסתכל על כל האדריכלים כעל מקשה אחת. כמו בכל ענף, יש אדריכלים מוכשרים וישרים ויש כאלה שינסו לעגל פינות ולתחמן את המערכת. צריך לבחון כל אדריכל לגופו. הרעיון לתת לכל אדריכל באשר הוא את הסמכות להוצאות היתרי בנייה יכולה לייצר קטסטרופה".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



עוד בזירת הנדל"ן
מומלצות וידאו
המומלצות שלנו
נדל"ן בינלאומי