אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שופטי המשפחה נגד העליון: מזונות לא קובעים עם מחשבון צילומים: צביקה טישלר, כפיר זיו, Smadar Kafri- Portrait photography

שופטי המשפחה נגד העליון: מזונות לא קובעים עם מחשבון

פסיקת העליון מלפני שנה וחצי שהחילה שוויון בנטל בתשלומי המזונות בין גרושים הובילה לחוסר אחידות של אופן החישוב בין השופטים, ולמבול של בקשות לפתיחה רטרואקטיבית של הסכמי מזונות

05.05.2019, 08:25 | משה גורלי

כך נראה סוג של "מרד" של שופטי משפחה בבית המשפט העליון, שמנסה לעשות סדר בסוגיה הנפוצה והנפיצה של חלוקת הנטל הכלכלי בין הורים במצב של משמורת משותפת. "בכל הכבוד, ובמלוא הצניעות, אני מתקשה מאוד לפסוק מזונות על פי נוסחה מתמטית", כתבה שופטת המשפחה שפרה גליק בפסק דין. “אחרי הכל, למיטב ידיעתי, רוב שופטי המשפחה אינם מחזיקים בלשכתם ‘מזונומט’". גם השופטים צבי ויצמן וורדה פלאוט מבית המשפט המחוזי־מרכז אינם שבעי רצון מחישוב המזונות המתמטי שהחיל העליון וכותבים כי "יש מקום לטעמנו לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה שעליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול לאו דווקא מתמטי מדויק של הפרמטרים הנזכרים".

קראו עוד בכלכליסט

"כאוס" ‑ זו ההגדרה שמרבית המומחים לדיני משפחה משתמשים בה כדי לתאר את המצב היום, כשנתיים לאחר שנפסקה הלכת 919 המפורסמת (בע"מ 919/15), שקבעה כי הורים לילדים בגילאי 15-6 חבים באופן שווה במזונות ילדיהם.

בפסיקה ניסח הרכב מורחב של שבעה שופטים הבהרה של המצב המשפטי. העליון אימץ את העיקרון שלפיו חלוקת הנטל בתשלום המזונות תהיה על פי מצבם הכלכלי של ההורים ללא קשר למגדר.

מקום רב לפרשנות

במאמר שפורסם בימים אלה בכתב העת “מחקרי משפט”, מסבירים מחבריו שחר וענת ליפשיץ על הקשיים שיישום פסק הדין מעלה. “אף שחלק מן המטרה של ההרכב המורחב היא לייצר סדר, יש לפחות שש דרכים שונות שבהן פסק הדין יושם על ידי הערכאות הנמוכות”, כך פרופ’ ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה באוניברסיטת בר־אילן, ורעייתו ענת, ממונה מחוזית על עורכות הדין ביחידת הסיוע במשרד הרווחה במחוז תל אביב.

עוד כותבים מחברי המאמר כי "למרבה הצער, הסכמת השופטים (שופטי העליון עוזי פוגלמן ודפנה בר־-ארז שכתבו את פסקי הדין המרכזיים - מ”ג) לא סתמה את הגולל על הוויכוח. להפך, מיד לאחר פרסום פסק הדין הכריזו ארגוני נשים וארגוני גברים על ניצחונם, ובמחקר האקדמי הובעו עמדות הפוכות לגבי פרשנותו. מטריד מכל ‑ סדרת פסקי דין של בתי המשפט הדיוניים בעקבות פסק הדין חושפת הבדלים משמעותיים בין השופטים לגבי הבנת הפסק".

מימין: עו”ד לענייני משפחה יואב טל, עו”ד לענייני משפחה מורן סמון ומומחה לדיני משפחה פרופ’ שחר ליפשיץ, צילומים: צביקה טישלר, כפיר זיו, Smadar Kafri- Portrait photography מימין: עו”ד לענייני משפחה יואב טל, עו”ד לענייני משפחה מורן סמון ומומחה לדיני משפחה פרופ’ שחר ליפשיץ | צילומים: צביקה טישלר, כפיר זיו, Smadar Kafri- Portrait photography מימין: עו”ד לענייני משפחה יואב טל, עו”ד לענייני משפחה מורן סמון ומומחה לדיני משפחה פרופ’ שחר ליפשיץ, צילומים: צביקה טישלר, כפיר זיו, Smadar Kafri- Portrait photography

אכן, שיטות החישוב הן מורכבות ונתונות לפרשנות משום שהעליון לא סיפק נוסחה מדויקת. מה קורה ואיך מקזזים כשזמני השהייה אינם שווים - חמישה ימים בבית של הורה אחד לעומת יומיים אצל השני; ומה קורה עם ההוצאות שאינן קשורות לשהייה. למשל, במקרה שילד זקוק לנעליים או למעיל חדש, הורה אחד עלול לדחות את הרכישה עד שהילד ישהה אצל ההורה השני.

שופטים "מתמטיים" נוטים לחישובים מדויקים יותר, שופטים אחרים מסתמכים על שיקול דעתם, ניסיונם ותחושת הבטן שלהם שנובעת מההתרשמות מהצדדים.

חלק מהמהומה נזקף להתנערות מסוימת מהדין העברי שמטיל אחריות בלעדית על האב לספק את הצרכים ההכרחיים המינימליים לילדים מתחת לגיל 15. הדין העברי לא חזה אפשרות שהאשה תרוויח כמו גבר או יותר ממנו.

אף שזה עדיין המצב הרווח, אין זה הוגן להטיל את האחריות על מלוא סיפוק הצרכים ההכרחיים על האב שמרוויח פחות. אי־הצדק הזה מתגבר במשמורת משותפת. הדין שמחייב את האב לשלם את המזונות לאם, מתעלם מהעובדה שחלק משמעותי מצורכי הילדים משולם על ידי האבות בזמני השהות של הילדים אצלם.

במובן הזה השיק העליון מהפכה. שופט העליון עוזי פוגלמן כתב בפסק הדין כי "בהיעדר טעם ענייני להבחין בין האב לבין האם לעניין החיוב במזונות ההכרחיים בגילאי 15-6, אין מנוס מן המסקנה שהדין הקיים הוא דין מפלה על יסוד הנחות מכלילות וסטריאוטיפיות אשר לחלוקת התפקידים המגדרית בין האיש לבין האשה לאחר הגירושין". פוגלמן התייחס גם להוצאות שאינן הכרחיות והוסיף כי "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות".

חשש ממניפולציית ביהמ”ש

לצד הבלבול הפסיקתי בפרשנות ובחישוב, גרמה מהפכת השוויון בנטל המזונות גם לכאוס בכל ההסכמים שנחתמו טרם ההלכה החדשה, והובילה למבול בקשות לפתיחתם, בין שנחתמו בהסכמה ובין שבפסק דין של בית המשפט.

אז מתי ניתן לפתוח הסכם שנחתם טרם פסיקת העליון? "תלוי את מי שואלים", מסביר עו"ד יואב טל ממשרד טל שפיצר המתמחה בדיני משפחה. לדבריו, “ההלכה החדשה יצרה אי־סדר ולכל שופט עמדה משלו. הגישה הרווחת היא כי אין תחולה רטרואקטיבית למהפכה ביחס לפסקי דין חלוטים שניתנו טרם החלטת העליון. השופטים שמחזיקים בגישה זו הבהירו כי אין מקום להחיל את ההלכה החדשה כאשר מדובר בהסכם גירושין אשר כולל הסכמות לעניין מזונות הצדדים. הנימוק שעומד מאחורי עמדה זו, הוא הצורך לשמור על חופש החוזים וההנחה כי צדדים בעת ההסכמה על המזונות ידעו שאפשר שהדין ישתנה".

גישה נוספת הושמעה על ידי שופט בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, עובד אליאס. הוא טוען כי הלכת השוויון מהווה בעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק כשלעצמו את בחינת שיעור המזונות מחדש בין שנקבע בפסק דין ובין שבהסכם.

"ובתווך", מסביר טל, "שלל גישות ביניים המהלכות בין הטיפות ובוחנות שינויים במסננת רחבה יותר כך שהרף הראייתי להצדקת פתיחת ההסכמים יהיה נמוך יותר“.

עם זאת, השופט לענייני משפחה צבי ויצמן מזהיר כי "בית המשפט יצטרך להקפיד שלא תיכנסנה תחת אצטלת 'שינוי הנסיבות' טענות שמקורן במניפולציות של מי מבני הזוג והתנהלות חסרת תום לב מצדו". למשל, כשאחד מבני הזוג מפחית את שעות עבודתו ובהתאם גם את שכרו”.

הבעיה נעוצה בהסתגלות

מי שתומכת במהפכה בפה מלא היא עו"ד מורן סמון, מומחית לדיני משפחה: "פעם היה ‘מחירון' לילד בלי קשר לצרכיו ולזמני השהייה. העליון צדק כשהעדיף צרכים על פני מחירון. והוא עשה גם צדק עם האבות כשהכיר כלכלית במשמורת המשותפת”.

סמון מסבירה כי הנקודה שבה נוצרת הבעיה היא “במעבר בין הגישות השונות למזונות כיוון שכל שופט פוסק לפי השקפתו, לפי תחשיביו ולפי הדגשים שהוא נותן. לכן אני מתקשה היום לומר ללקוח כמה ישלם במסגרת הסכם המזונות, מאחר שזה תלוי גם בשופט. ייקח למערכת זמן ליישר קו כי זה טבעה של מהפכה, והמהפכה הזו נשענת על שלוש רגליים מוצדקות: משמורת משותפת, שוויון ותשלום לפי צרכים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
בתי המשפט בישראל
מי שלא ראה את הסדרה פמת"א בערוץ 11 אני מציע לו שיראה את כל הפרקים ביוטיוב ויבין איזה מערכת משפט יש לנו. לאן הגענו שהאבות שלוחמים למען ביטחון המדינה יעברו שואה זוועתית . למה להם שנשארים עם 3000₪ שזה מתחת למינימום לא ייקבלו הטבות כמו הצד השני איפה הצדק והשיוויון שבחוקי המדינה והמשפט. רוב פשיעת הנוער שהולכת ועולה זה בגלל שאין אבא לילד אני מוכן להתעמת עם כל שופט בתקשורת כדי להבין לפי מה קבעו את חוקי המשפחה והמזונות? בחוקי המדינה בהקמתה נכתב המפורש כי החובה על גידול הילדים היא חובת שני הוריו בשווה.
העוקב.  |  22.10.19
20.
ומה קורה אם יש צד עויין לצד השני?
למשל צד אחד מגיע עם אישורים שילד זקוק לטיפול, נגיד ריפוי בדיבור, והצד השני מגיע עם אישור הפוך שהילד מדבר והכל בסדר וכל זאת רק כדי לא לשלם את מה שצריך לשלם? במקרים כאלו כדי לקבל אישור להתחיל טיפול הרי שיהיה צורך להגיש בקשה לבית המשפט (שגורר אחריו אגרה שאף אחד לא מחזיר) וכך אם יש צד שמשתמש בילדים כדי לנגח את הצד השני הרי העניין של משמורת משותפת רק תועיל לו כדי להמשיך את העויינות בחסות החוק...
יפעת  |  19.10.19
19.
הכותרת האמיתית היא שחיתות בתי המשפט!
איך יכול להיות שפסיקה של העליון לא מקובלת על שופטי הערכאות התחתונות? הכי זו חובה! רק זה מעיד על שחיתות השופטים. לא מעניין אותם דבר. וודאי לא חיים של ילדים או של אחרים. שופטים מה שבא להם וחורצים גורלות אנשים! ככה. כי מתחשק להם. מושחתים!
שמפו  |  17.10.19
18.
עפ"י " תחושות בטן" חורצים גורלם של גרושים
בא חוק של העליון לתקן עוול היסטורי ומעוות ובמקום ליישמו, יש שופטי משפחה שפוחדים לקבל החלטות כי הזיזו אותם מתחום הנוחות שלהם של קבלת החלטות אוטומטיות בלי שום יכולת שיפוטית אמיתית. נכון, יש לא מעט מקרים מורכבים שמצריכים לצאת מהקופסה ולשקלל עוד לא מעט נתונים, לא רק מספריים, אבל, ויש אבל גדול יש המון מקרים מובהקים שלשמם בדיוק פסיקת העליון צריכה להיות מיושמת ובפועל, במקום לקבל צדק אמיתי, מקבלים " שופטים" מקובעים שרק מעמיקים את החוסר שיוויון בנטל ויוצרים אבות חסרי כל.
שי  |  10.09.19
17.
על העליון להתערב יותר
ביהמש לענייני משפחה מתנהל במחשכים ותחת חסיון. שופטי משפחה חלקם אכן רגישים ופועלים משליחות וחלקם עם אג’נדות מסוכנות ומרחיקות לכת שרומסות את זכויות הפרט תחת ״תקדימים חדשניים״ לכאורה. על העליון ובתי המשפט המחוזיים לתת על כך את הדעת ולעמוד על המשמר
ד״ר האוס  |  17.05.19
לכל התגובות