אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כישלון חוק מבקשי המקלט: לאן נעלמו 700 מיליון שקל צילום: עמית שעל

בדיקת כלכליסט

כישלון חוק מבקשי המקלט: לאן נעלמו 700 מיליון שקל

בדיקת כלכליסט: כספים שנוכו ממבקשי מקלט לא הופקדו בחשבון של המדינה כפי שמתחייב. הסיבות: מעבר מסיבי לעבודה בשחור ומעסיקים שהשאירו את הכסף אצלם. דו"ח של קו לעובד ומוקד סיוע לפליטים מאשים את המדינה בכשלי אכיפה חמורים

05.05.2019, 06:44 | שחר אילן

כ־72% מההפקדות שהיו צריכים מעסיקים להעביר על פי חוק הפיקדון לרשות ההגירה והאוכלוסין עבור מבקשי מקלט, לא הועברו בפועל. סכומים אלו מסתכמים ביותר מ־700 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

חוק הפיקדון הוא תיקון לחוק העסקת עובדים זרים, שנכנס לתוקפו במאי 2017. על פי החוק, על מעסיקים לנכות 20% משכר עובדים שהם מבקשי מקלט, ולהפקידם בקרן של משרד הפנים. בנוסף עליהם להעביר הפרשות סוציאליות בהיקף 16% מהשכר - בשורה התחתונה מדובר בסכום השווה ל־36% מהשכר ברוטו. העובדים אמורים לקבל את הכסף רק עם יציאתם מהארץ, ובכך מבקש החוק לעודד אותם לעזוב.

מנתוני משרד הפנים מתברר שהחוק הוא כישלון מבחינת היענות המעסיקים, והן מבחינת השגת מטרתו: עד סוף מרץ האחרון העבירו המעסיקים 276 מיליון שקל בלבד. על פי חישובי "כלכליסט", בהסתמך על הנתונים, סכום ההפקדות היה צריך להגיע לכמעט מיליארד שקל.

מבקשי מקלט ממתינים בכניסה למשרד הפנים, צילום: עמית שעל מבקשי מקלט ממתינים בכניסה למשרד הפנים | צילום: עמית שעל מבקשי מקלט ממתינים בכניסה למשרד הפנים, צילום: עמית שעל

משמעות הנתונים היא שחלק גדול מהמעסיקים עושקים כשליש ממשכורתם ומהתנאים הסוציאליים של מבקשי המקלט, ורבים אחרים עברו להעסיק אותם באופן בלתי מתועד.

יתרה מכך, אם ב־2016 לפני כניסת החוק 270 איש בממוצע עזבו את הארץ מדי חודש, השנה מדובר על 232 מבקשי מקלט שעוזבים מדי חודש - ירידה של 14% בקצב העזיבה. כלומר, לא רק שהחוק משמש לענישה והתעמרות בעובדים, הרי שהוא אינו מעודד את עזיבתם.

לא מעבירים את הכסף

בישראל שוהים היום כ־33 אלף מבקשי מקלט. רשות ההגירה והאוכלוסין העבירה לבג"ץ נתונים המתייחסים ליישום חוק הפיקדון עד אוקטובר 2108 - לאחר 18 חודשים של יישום החוק. "כלכליסט" ביקש וקיבל מהרשות נתונים המתייחסים לפברואר 2019 (היינו: 22 חודשים) והשווה ביניהם. חישובי "כלכליסט" לא כללו 5,500 מקבלי פטור מהפיקדון, בעיקר נשים. כמו כן הנחנו ש־10% מהגברים בלתי מועסקים, אף על פי שבפועל מבקשי מקלט לא יכולים להתקיים ללא עבודה.

על פי נתוני משרד הפנים, עד סוף פברואר 2019 העבירו המעסיקים 276 מיליון שקלים. על פי חישובי "כלכליסט" הם היו אמורים להעביר 986 מיליון - כלומר לא הועברו 72% מהסכום, שהם 710 מיליון. יש לציין כי באוקטובר 2018 עמד הסכום שלא הועבר על 76% מהסך הכולל כלומר מאז חל שיפור קל.

אי העברת הכסף היא עבירה על החוק, יתכן שבחלק מהמקרים הדבר אינו נובע מניכוי הכסף וגזילתו על ידי המעביד, אלא מכך שהמעביד משלם את מלוא המשכורת לעובד ואינו מנכה כספים או מעבודה שאינה מדווחת ("כסף שחור").

עוד תחום שבו חל שיפור מסוים הוא מספר מבקשי המקלט שהופקד עבורם סכום כלשהו: מדובר כיום ב־17,540, גידול של 15% לעומת 15,200 באוקטובר 2018. אלא שעל פי הנתונים שלכמעט חצי מהם (49%) הופקדו כספים עבור פחות מחצי שנת עבודה, מתוך קרוב לשנתיים שעברו מאז כניסת החוק לתוקף. רק ל־15% מהעובדים הפקידו המעסיקים את ההפרשות הדרושות עבור 18 חודשים ומעלה, קרוב למלוא הסכום.

"יישום החוק לקוי ורשלני"

ב־7.5 יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה שהוגשה על ידי מבקשי מקלט וארגונים חברתיים כנגד חוק הפיקדון. ארגון "קו לעובד" והמוקד לפליטים ולמהגרים

מפרסמים היום דו"ח העוסק ביישום ואכיפת חוק הפיקדון בשם "שוד ושבר - על הכשלים של חוק הפיקדון ויישומו". הדו"ח מבוסס על קרוב ל־2,600 פניות של מבקשי מקלט לסיוע בהשבת דמי הפיקדון.

מהדו"ח עולה כי ב־15% מהמקרים המעסיק ניכה את מלוא דמי הפיקדון, אך לא הפקיד אותם בפועל. בעוד ל־30% מהעובדים ביצע המעסיק הפקדות חלקיות. יתר המקרים מתחלקים בין כאלה שבהם המעסיק פעל כשורה לבין מבקשי מקלט שכלל לא ניתן להם תלוש ולכן לא ביצע קו לעובד את הבדיקה.

בדו"ח נחשף כי ב־2018 עשרה מעסיקים בלבד קיבלו מרשות האוכלוסין וההגירה התראה בגין אי העברת כספים לעובדים. לטענת הדו"ח: "יישום החוק לוקה בכשלים חמורים, והרשלנות בטיפול מביאה לגזל של מיליוני שקלים מכיס העובדים". אחת הבעיות היא שלעיתים קרובות העובדים מגלים זמן קצר לפני שהם מתכננים לעזוב את הארץ כי הכסף שנוכה לא הופקד, ואז הם צריכים לבחור בין ביטול הטיסה כדי להיאבק על הכסף לבין ויתור עליו.

הדו"ח מציין שבמקרה של מבקשי המקלט הרבים שמשתכרים שכר מינימום, החוק מותיר אותם עם שכר נטו של 3,500 שקלים, שממנו הם צריכים לשלם שכר דירה ולהתקיים. מבקשי מקלט "העידו על הפסקת ביטוח רפואי לילדיהם, על אי רכישת מזון ועל העברת ילדים מגנים מסודרים ל'מחסני ילדים' המוניים. מאז יישום הסדר הפיקדון מבקשי מקלט רבים עובדים באופן בלתי מתועד, בלא תלושים, כדי להימנע מניכוי בגובה חמישית משכרם".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי היא "משקיעה משאבים רבים באכיפת חובת הפיקדון. "נפתחו מאות תיקי חקירה פליליים כנגד מעסיקי מסתננים בחשד לעבירה של אי הפקדת פיקדון. תיקים אלה נמצאים בשלבי חקירה שונים. לחלק מהמעסיקים נשלחו מכתבי התראה, ובימים הקרובים יישלחו יתרת המכתבים". ברשות מציינים עם זאת כי "במקרים בהם נוכה משכר העובד סכום בעבור פיקדון מבלי שהופקד, הטיפול בנושא הוא בתחום טיפולו של משרד העבודה והרווחה".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
לא היה לזה סיכוי מהתחלה
אי אפשר להעסיק אדם ולא לשלם כמעט חצי מהכסף בסוף החודש ... זה לא ראלי מי שהמציא את החוק הזה מנותק לגמריי מהמציאות, היה ברור שזה לא יעבוד המעסיקים הם אינם שוטרים ואינם פקחים יש למצוא פתרונות אחרים והגיוניים , בנתיים כולם נפגעים העובדים המעסיקם ואפילו המדינה.
אבי  |  05.05.19
5.
אחריות היא על המדינה על המצב בדרום תא
כל עוד מדינת ישראל לא בודקת את בקשות המקלט של המבקשים, אי אפשר לקבוע שהן אינם פליטים. מדינת ישראל עשתה טעות חמורה בזה שהיא נתנה לכולם כרטיס אוטובוס לתחנה המרכזית החדשה אחרי שעברו את הגבול עם מצרים, ולשם כך הממשלה דפקה את התושבים הותיקים של דרום תא ויצרה מצב של מצוקה בשכונה שכבר הייתה במצוקה.
רינת  |  05.05.19
לכל התגובות