אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרש מרקט פיצחה את הרווחיות בשוק המזון צילום: מורג ביטן

פרש מרקט פיצחה את הרווחיות בשוק המזון

התשקיף של רשת המרכולים של האחים אמיר חושף שיעורי רווחיות גולמית גבוהים מהמקובל בענף. השיטה: צמצום תלות בספקים הגדולים ופנייה ליבוא מקביל

06.05.2019, 08:13 | נורית קדוש

נתונים שנחשפו בתשקיף לפני הנפקה שפרסמה בשבוע שעבר רשת המרכולים פרש מרקט מפנים זרקור למחלוקת הממושכת בין הקמעונאים לספקי המזון סביב רווחיות פעילותם. הנתונים שחשפה הרשת של האחים יוסי ושלומי אמיר הציגו רווחיות גולמית של 33% מהמכירות — גבוה מהמקובל בענף.

קראו עוד בכלכליסט

הרווחיות הגולמית, או שיעור הרווח הגולמי, מסמלת את הפער בין המחיר שמשלמת הרשת עבור רכישת מוצרים מהספקים ובין המחיר שבו הם נמכרים לצרכן. רווחיות גולמית של 33% משמעה שכנגד כל שקל שהרשת שילמה לספק היא מכרה לצרכן ב־1.33 שקלים.

כך, שיעור הרווחיות הגולמית אצל מובילת השוק שופרסל עמד ב־2018 על 25.9% מהמכירות. רשת הפרימיום טיב טעם הציגה אף היא רווחיות גולמית נמוכה מזו של פרש מרקט, בשיעור של 31.5%. פערים אלו בולטים במיוחד בהתחשב בכך שבניגוד לשופרסל ורמי לוי, פרש מרקט לא מחזיקה במרכז מיון ושילוח (מרלו"ג) שמאפשר לשפר את הרווחיות הגולמית.

פערי הרווחיות: מחלוקת ידועה בין ספקים ומשווקים

הפערים בין הרווחיות הגולמית של ספקי המזון, שנעה סביב 40%, לרווחיות של 22%–26% בקרב הקמעונאים מהווים נקודת חיכוך מוכרת בין הצדדים. חיכוך זה התחדד לאחר מחאת יוקר המחיה ב־2011, שבמהלכה חשו הקמעונאים שהספקים הפקירו אותם להתמודד לבדם עם זעם צרכני שהביא לשחיקה ברווחיות רשתות המזון.

מימין יוסי ושלומי אמיר הבעלים של פרשמרקט, צילום: מורג ביטן מימין יוסי ושלומי אמיר הבעלים של פרשמרקט | צילום: מורג ביטן מימין יוסי ושלומי אמיר הבעלים של פרשמרקט, צילום: מורג ביטן

שופרסל עצמה נקלעה למשבר, ולבסוף הפעילה תוכנית התייעלות שבמסגרתה השקיעה בפיתוח המותג הפרטי כדי לצמצם את תלותה ביצרני המזון. נכון לסוף 2018, חלש המותג הפרטי של שופרסל על 26% ממכירותיה והקנה לה רווחיות גולמית גבוהה מזו שהיא מקבלת על מכירת מותגי המזון המובילים.

התשקיף של פרש מרקט חושף כיצד הצליחה רשת המרכולים הקטנה בת 31 הסניפים לייצר לעצמה רווחיות גולמית גבוהה כל כך. נתון המפתח הוא שיעור המוצרים שרכשה מעשרת הספקים העיקריים שלה ב־2018, שעמד על 34.5% מכלל הקניות מספקים באותה שנה. שיעור הרכישות מעשרת הספקים העיקריים בשופרסל וברמי לוי עמד באותה שנה על כ־47%.

את הפער סגרה פרש מרקט באמצעות רכישה מספקים המבצעים יבוא מקביל במטרה להוריד עלויות. פרש מרקט לא פועלת כיבואן מקביל בעצמה וכך נמנעת מרכישת מוצרים בהיקפים גדולים ומחשיפה לסיכונים.

מחלקת הירקות והפירות בפרש מרקט. רכישה ישירה ממגדלים, צילום: עמית שעל מחלקת הירקות והפירות בפרש מרקט. רכישה ישירה ממגדלים | צילום: עמית שעל מחלקת הירקות והפירות בפרש מרקט. רכישה ישירה ממגדלים, צילום: עמית שעל

חיזוק למסקנות ועדת קדמי ולטענות הקמעונאים

בחינת הרווחיות הגולמית לפי קבוצות מוצרים ממחישה עד כמה שיטה זו משתלמת עבור האחים אמיר. כך, קטגוריית המזון היבש הכוללת מוצרים כפסטות וקורנפלקס מאופיינת בשופרסל ברווחיות גולמית של 23% לעומת רווחיות של 30.5% בפרש מרקט. לעומת זאת, בקטגוריית החלב, שמוצריה מתאפיינים בחיי מדף קצרים, יבוא מקביל הוא פחות משתלם. כתוצאה מכך פערי הרווחיות הגולמית בין הרשתות בקטגוריה זו קטנים יותר: 24% לשופרסל בהשוואה ל־27.8% לפרש מרקט.

פער חריג נמצא בתחום הבשר, המיוחס לכך ששופרסל מאחדת את הרווחיות הגולמית בקטגוריית הבשר והקפואים לנתון של 23%, בשעה שבפרש מרקט הציגו רווחיות מהקצבייה בלבד בשיעור של 38%. פער גבוה במיוחד נמצא גם במחלקת הירקות והפירות: 24% בשופרסל לעומת 39.08% בפרש מרקט. ברשת של האחים אמיר מסבירים את הרווחיות הגבוהה במחלקת הירקות והפירות בכמה שינויים שבוצעו בשנים האחרונות שהובילו לשיפור תנאי הסחר. באוגוסט 2017 החלה הרשת לרכוש פירות וירקות במישרין ממגדלים ומסיטונאים במקום לעבוד עם ספק ירקות מרכזי חיצוני, וכך החלה לשלם עבור הסחורה מחירים נמוכים יותר.

האופן שבו הגדילה פרש מרקט את שיעורי הרווחיות הגולמית שלה מחזקים לא רק את עמדת הקמעונאים, שלפיה הספקים גוזרים רווחים חריגים על חשבון הצרכן הישראלי, אלא אף את מסקנות ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, שפורסמו ב־2012. הוועדה מצאה כי מקטע יצרני המזון הוא הריכוזי ביותר בשוק המזון, וכי כל קטגוריית מוצרים נשלטת בידי שניים או שלושה ספקים מובילים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות