מבקר המדינה: "שורה של ליקויים בהתקשרויות הממשלה בתחום התקשוב"

למרות שמשרדי הממשלה מבצעים התקשרויות בנושאי תקשוב בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל, שורה של ליקויים, רובם באחריות אגף החשב הכללי והממונה על התקשוב הממשלתי, יוצרים חוסר יעילות במכרזים הממשלתיים, חוסר תיאום, בזבוז והעדר מנגנוני שיתופי ידע. זו השורה התחתונה בפרק מדו"ח מבקר המדינה המתמקד בהתקשרויות הממשלה בתחום התקשוב. לדברי המבקר, "ממצאי דו"ח זה מצביעים על שורה של ליקויים אשר תיקונם יתרום לייעול ולשיפור של הליכי ההתקשרות של הממשלה בתחום התקשוב".

באוקטובר 2014 החליטה הממשלה, כדי לתת סמכויות וכלים לתקשוב, נקבע בין היתר כי החשב הכללי והממונה על התקשוב הממשלתי יכינו תוכניות עבודה שנתיות משותפות בנושא רכש מרכזי בתחום פעילות התקשוב הממשלתי. אולם בפועל נכון לאוגוסט 2018, כשלוש שנים וחצי לאחר כניסת החלטת הממשלה לתוקף, טרם הכינו החשכ"ל ורשות התקשוב תוכניות עבודה שנתיות משותפות בנושא.

רוני חזקיה החשב הכללי במשרד האוצר | צילום: עמית שעל

למרות שמשרדים שונים צריכים מוצרים ושירותים זהים בתחום התקשוב, לא נעשה עבורם מכרז בין משרדי, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, כתוצאה לעתים משרדים קטנים נדרשים לשלם מחיר גבוה יותר מאשר משרדים גדולים שמבצעים רכש גדול יותר, עבור אותו מוצר. משרד מבקר המדינה העיר למינהל הרכש כי "בהתקשרות של כל יחידה ממשלתית בנפרד לגבי אותו נושא נפגע היתרון לגודל של הממשלה הן מבחינת כוח הקנייה והן מבחינת איגום משאבים וחיסכון בעלויות התפעול. על מינהל הרכש לפרסם מכרזים מרכזיים רבים יותר עבור המוצרים והשירותים הדרושים למשרדים רבים, דבר שיביא לידי חיסכון וימנע כפילות בהשקעת משאבים בנושאים דומים".

בתשובתו ציין החשכ"ל כי סוגיית השימוש בתוצאות של מכרז על ידי משרד אחר שלא ערך את המכרז נבחנת במסגרת צוות תיקון תקנות חובת המכרזים. כן ציין החשכ"ל כי קיים פתרון למקרים אלו בתקנות חובת המכרזים על ידי הקמת ועדות מכרזים בין-משרדיות.

עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה כי בכך שלא יצרו בחשב הכללי מאגר מידע ממשלתי בנושא מכרזים, הכולל תמונה מקיפה על המכרזים ועל תוכניות עבודה לכתיבת מכרזים לפרסומם ולרכש עתידי, משרדי הממשלה השונים אינם יכולים לדעת מבעוד מועד על כוונת משרדים אחרים לפרסם מכרזים דומים למכרז שהוא מתכנן לפרסם, מה שיכול לסייע בגיבוש מכרזים משותפים, ליזום יציאה למכרז מרכזי או להשתמש בידע שנצבר.

סוגיה נוספת שמעלה מבקר המדינה היא העדר ההתחשבות בביצועים הקודמים של ספקים בהתקשרויות עם הממשלה. במילים פשוטות, הניתוק בין משרדי הממשלה בכל הנוגע לתחום התקשוב יכול להביא לכך, שמשרדי הממשלה ישכרו שוב ושוב את אותו ספק גרוע. במרבית המכרזים, לפי מבקר המדינה, נוהגים לתת משקל בקביעת ציון האיכות של המציע לניסיון העבר של הספק עם המשרד או משרדים אחרים. אולם, המידע בנושא זה אינו מנוהל בממשלה במרוכז.

לדברי המבקר, "בהיעדר ניהול של המידע, בכל הצעה למכרז אמור המשרד לאמת את המידע שמסר מגיש ההצעה בדבר ניסיונו הקודם עם משרדים אחרים. זאת ועוד, ייתכן שלמשרד לא יהיה מידע על ניסיון קודם כושל שהיה למציע עם משרד אחר, מאחר שהמציע לא ציין בהצעתו את התקשרותו עם אותו משרד בעבר". מבקר המדינה המליץ לרשות התקשוב והחשב הכללי להקים מאגר מידע ממשלתי שבו יירשמו חוות הדעת בנוגע לספקים השונים, כפי שנעשה בארה"ב.