עבירות רכוש: הנזק למשק – 4 מיליארד שקל בשנה והמשטרה לא מטפלת

בניתוח המגמות בדו"ח מבקר המדינה, נדמה ששני נתונים סותרים זה את זה. מצד אחד, מסתמנת מגמת ירידה בהיקף עבירות הרכוש. מצד שני, מצביעים הנתונים על כך שמרבית נפגעי עבירות הרכוש כלל אינם מדווחים למשטרה על ביצוע עבירות הרכוש. בעיקר בגלל חוסר האמון במוטיבציה המשטרתית לטפל בתלונה.

פריצה לבית (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק/thinkstock

כך למשל נקבע שהמשטרה סגרה בעילת על"ן (עבריין לא נודע) תיקים של גניבת טלפונים סלולריים בלי שפעלה לקבל נתוני תקשורת כדי לאתרם וכדי להשיג ראיות נגד העבריינים. גם בתיקי חקירה שנפתחו בשל גניבת כרטיסי אשראי לא גבתה המשטרה מהמתלונן את פרטי הכרטיס ולא בדקה אם נעשה בו שימוש.

כשמדווחת פריצה לבית או לרכב, מתברר שהמשטרה מאחרת להגיע לכ-28% מהאירועים. "איחור בהגעה לזירה", נכתב, "עלול לפגוע בסיכויים ללכידת העבריין". המסקנה היא ש"המשטרה אינה נותנת מענה הולם לטיפול בעבירות אלה ואינה מצליחה ליצור הרתעה כלפי העבריינים. כשליש מתיקי החקירות של עבירות הרכוש שמנהלת המשטרה נסגרים בתוך יום או יומיים ממועד הגשת התלונה בעילת עבריין לא נודע, והסיכוי שעבריין רכוש ייתפס בידי המשטרה ויוגש נגדו כתב אישום הוא נמוך".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל הצליחה להוריד את כמות עבירות הרכוש בישראל לשפל חסר תקדים מזה שנים רבות, על אף הגידול המתמשך בשיעור האוכלוסייה. פעילותה הובילה להורדה של 30% בעבירות הרכוש בחמש השנים האחרונות, ומנגד עלייה של 26.5% בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד עברייני רכוש.

"בנוסף, מדי שנה המשטרה משיבה רכוש שנגנב לבעליו, מרכבים ועד פלאפונים, והעובדה החשובה ביותר היא סקר שערכה המשטרה סותר לטענתה את עיקרי הדו"ח: אחוז הדיווח בגין עבירות הרכוש עומד על 86% - העבירות בעלות אחוז הדיווח הגבוה ביותר, ושביעות הרצון מהטיפול המשטרתי בהן גבוהה. ממצאים אלו מתיישבים עם העלייה המשמעותית בפניות אזרחים למוקד 100 בשנה החולפת – עלייה של למעלה מ-17% לעומת שנת 2017 ועומדים בסתירה להנחת הדו"ח באשר לשיעור הפשיעה הלא מדווחת ולשביעות רצון הציבור מטיפול המשטרה בעבירות הרכוש".