מבקר המדינה: מצב התחזוקה בנציגויות משרד החוץ קשה; טקס בניו יורק נערך בניגוד להוראות

מצב התחזוקה בנציגויות ישראל בחו"ל קשה לעיתים, ובמקרים מסוימים התחזוקה החסרה של נכסים מעלה ספק אם אפשר להמשיך להשתמש בהם; ישנם מקרים בהם התחזוקה הלקויה אף פוגעת ביכולתם של עובדי הנציגויות למלא את תפקידם כיאות. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שהתפרסם היום (ב').

לטענת המבקר, במצב הקיים מתקשה הנהלת המשרד לספק את כל צורכי התחזוקה, והדבר מוביל להדרדרות במצבם של נכסים נוספים. המשך התנהלות זו עלול להוביל להקצאת תקציב גדול יותר מהתקציב הדרוש היום, על מנת להחזיר את הנכסים למצב תחזוקה תקין.

סגנית שר החוץ היוצאת, ח"כ ציפי חוטובלי | צילום: יריב כץ

משרד החוץ הוא המשרד הממשלתי שמחזיק במספר הנכסים הגדול ביותר בחו"ל: למשרד 103 נציגויות, וכן 147 נכסים נוספים - ובהם בתים של ראשי נציגויות, דירות צירים וסגל ודירות שרד בבעלות המדינה ובשכירות. בזמנו פורסם שהדירה בה מתגורר השגריר באו"ם בשדרה החמישית במנהטן שייכת למדינה, ורשומה על שמו של בנימין נתניהו שהיה אז השגריר, כי לא ניתן היה לרשום אותה על שם המדינה.

הדו"ח חשף "הימנעות מטיפול בנכסים ומביצוע פעולות המנע הנדרשות, אשר חוסכת בעלויות בטווח הקצר. אולם התנהלות זו כרוכה בסיכון כלכלי, משום שבמקרים רבים צפוי המשרד להידרש לפעולות תיקון נרחבות בעתיד ועלותן עשויה להיות גבוהה במידה ניכרת מהעלות שנחסכה בטווח הקצר. התנהלות זו אף פוגעת לעיתים ביכולתם של נציגי המדינה למלא את תפקידם הייצוגי כנדרש. במצב קבוע זה של משאבים מוגבלים, על משרד החוץ ועל אגף התקציבים לבחון במאמץ משותף דרכי פעולה לתיקון ליקויים בתחזוקת כלל הנכסים בחו"ל ולמניעת הישנותם".

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ כי מידע מלא ועדכני על מצב התחזוקה של מאות הנכסים והמצאי בהם שירוכז במערכת מחשוב ייעודית הכרחי לניהול מקצועי ולפיקוח ובקרה על תחזוקתם הנאותה. בתחום זה נדרשת פעולת בדיקה ותיקון שבעקבותיה יעודכנו באופן שוטף כל השינויים הנוגעים לנכסים בנציגויות ישראל בחו"ל.

ההמלצות העיקריות הן ש"משרד החוץ ישלים את החסר בהוראות לתכנון שנתי ורב-שנתי של תחזוקת נכסים בחו"ל. הדבר יכול להיעשות באמצעות אימוץ הוראות התכ"ם (תקנון, כספים ומשק) או גיבוש הוראות פנימיות. על משרד החוץ לאמץ דרך לחישוב עלויות התחזוקה השוטפת של הנכסים בחו"ל שתאפשר גיבוש מסגרת תכנונית ותקציבית ראויה. על הנהלת המשרד לבחון דרכי פעולה לשיפור מערך התחזוקה של נכסי המדינה בחו"ל, אשר יאפשרו גם מעבר לתחזוקה מונעת. על הנהלת המשרד לשוב ולבחון, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, פתרונות אפשריים ליישום. על המשרד להכין תוכנית טיפול כוללת לשימור, לתחזוקה ולתחלופה של יצירות האומנות שבהחזקתו. על התוכנית לתת מענה לליקויים שעלו בסקר של המשרד משנת 2011".

עוד המליץ המבקר כי "על הנהלת האגף לפעול אצל הנציגויות באופן שיבטיח כי עוד לפני קליטת מערכת מחשוב רוחבית כוללת (מערכת מרכב"ה) בנציגויות, יוזן כל המידע על כלל הנכסים של המשרד למערכת עינב ויעודכן באורח שוטף. על המשרד לברר מהו מקור הפער בין מצאי היצירות לבין המלאי שתועד במערכת עינב טרם עדכון הרשימות, לפעול לאיתור היצירות החסרות ולהשבתן ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פערים דומים בעתיד".

עוד קבע המבקר כי בשנת 2011 ביצע המשרד סקר מדגמי של יצירות האומנות בנכסים בחו"ל שהראה שיצירות אומנות מקוריות רבות ניזוקו במהלך השנים מפגעי הזמן, מתחזוקה לא ניאותה ומתצוגה מרושלת והזנחה. "למרות שחלםו 7 שנים ממועד מסירת ממצאי הסקר, המשרד טרם הכריע באיזו דרך פעולה יש לנקוט ואף לא פעל לשיקום או לשחזור היצירות, שערכן הכולל מוערך במיליוני שקלים, ולא בחן באילו תנאים יש לאחסן אותם".  

במשך שנים קיבלו נציגויות ישראל בחו"ל תרומות 'שווה-כסף'

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, ערך אירוע לציון יובל לאירועי כ"ט בנובמבר בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולהוראות התקש"יר; כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שפורם היום (ב'), בו נבדק הנושא בעקבות תלונתה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). האירוע התקיים בנובמבר 2018.

המבקר קבע כי "התלונה בעקבותיה התבצעה הביקורת נמצאה מוצדקת באופן חלקי. המימון לאירוע שהתקיים בניו יורק נתרם למשלחת ישראל לאו"ם על ידי גופים חיצוניים, בחריגה מהנחיית היועמ"ש ומנהלי משרד החוץ, למעט נוהל שהוחל רק בדצמבר 2018 - כלומר לאחר קיום האירוע. החסות שניתנה לאירוע המיוחד על ידי המשלחת לאו"ם והשגריר באו"ם לא קיבלה את אישור ועדת החסויות. על משרד החוץ לבדוק את נסיבות קיומו של האירוע ולהפיק את הלקחים הנדרשים".

דני דנון נואם באו"ם | צילום: UN Photo / Manuel Elias

קיומו של האירוע היה כרוך הן בקבלת תרומה שוות-כסף על ידי משלחת ישראלית למוסדות האו"ם בניו יורק, והן בביצוע פעולות של אנשיה, לרבות הזמנת סגל דיפלומטי והשתתפות פעילה של השגריר דנון באירוע המיוחד.

נהלי המשרד אינם מסדירים את הקריטריונים לקבלת מימון מגוף חיצוני לקיום אירועים מיוחדים של תרבות והסברה על ידי הנציגויות. על פי הנהלים, היה על המשלחת לאו"ם לקבל מראש את אישור הגורמים המוסמכים במטה המשרד להשתתפותה בקיום האירוע. גם לאחר שנודע למשרד החוץ על קיום האירוע, הוא לא ערך בירור לגבי מתן החסות - אף שהחסות ניתנה בניגוד להוראות התקשי"ר ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המבקר ציין כי בניגוד להודעת ראשת המטה של השגריר לאו"ם, "בסופו של דבר קיומו של האירוע היה כרוך הן בקבלת תרומה בשווה-כסף על ידי המשלחת, והן בביצוע פעולות של אנשיה, לרבות הזמנת סגל דיפולמטי והשתתפות פעילה של דנון באירוע המיוחד".

המבקר גילה כי בניגוד להנחיית סגן החשבת מספטמבר 2016 לא הגישה המשלחת לגורמי המטה האמורים בקשה לאישור קיום אירוע מיוחד בשיתוף גופים חיצוניים שאירגנו את אירוע כ"ט בנובמבר.

המבקר ממליץ למשרד המשפטים להנחות את משרד החוץ שלא לאשר עוד בקשות לקבלת תרומות על ידי הנציגות באמצעות "ועדת המתנות" של המשרד. לפי המבקר, על משרד המשפטים להביא לאישור הממשלה בהקדם נוסח מוסכם של נוהל בין-משרדי שיסדיר את עניין קבלת התרומות על ידי נציגויות ישראל בחו"ל. על משרד המשפטים להבהיר למשרד החוץ באופן חד-משמעי את המצב המשפטי הקיים לגבי מתן חסויות לגופים חיצוניים על ידי נציגויות ישראל בחו"ל. אם משרד החוץ מעוניין לשנות את המצב ולהחריג את הנציגויות מתחולת הנחיית היועמ"ש כאמור, עליו לפנות למשרד המשפטים כדי שיבחן את העניין ויכריע לגביו".

כמו כן הדגיש המבקר כי "על משרד החוץ לבחון את אופן יישומו של נוהל שנת היובלות בנציגויות ולהסדיר בנוהל מתאים שיחליף את הוראות התקנון הישנות בעניין זה, את תנאי השתתפותם של גופים חיצוניים באירועי הסברה ותרבות שמארגנות הנציגויות - בעצמן או באמצעות מיזם משותף".

בביקורת התברר עוד כי במשך שנים קיבלו נציגויות ישראל בחו"ל תרומות 'שווה-כסף', באמצעות איפיונה למתנה לעובד הנציגות. כך, בדצמבר 2014 הוצע לשגרירות ישראל בלונדון לקבל תרומה של יצירת אמנות; ובפברואר 2015 ביקש חבר הקהילה היהודית בקנזס לתרום לקונסוליה בשיקגו דיוקן של דוד בן-גוריון. לפי המבקר, על משרד המשפטים להנחות את משרד החוץ שלא לאשר עוד בקשות לקבלת תרומות עד שווי 100 אלף שקל, אותן מוסמך לאשר משרד המשפטים - כאמור, על ידי הנציגויות.

לגבי מתן חסויות על ידי הנציגויות בחו"ל לאירועים שונים קבע המבקר כי "ועדת החסויות אינה מתעדת בפרוטוקולים את הדיונים בבקשות למתן חסות ואינה מנמקת את החלטותיה, על אף החובה שנקבעה בעניין זה בהוראות".