אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: פגמים ביוזמה להעביר את מכון וולקני לגליל צילום: אוראל כהן

מבקר המדינה: פגמים ביוזמה להעביר את מכון וולקני לגליל

על פי המבקר, "החלטות שהתקבלו בנוגע לסוגיות המשליכות על עתיד המחקר החקלאי בישראל ועל מכון וולקני עצמו - נעשו בטרם נבחנו סוגיות אלה לעומק"

06.05.2019, 16:06 | אמיתי גזית
נפלו פגמים בטיפול הממשלה ביוזמה להעתיק את מכון וולקני ממשכנו בראשון לציון לצפון, וכן בהחלטה של משרד החקלאות על קיצוץ ריאלי של 39 מיליון שקל בתקציב המכון לשנת 2019. כך קובע מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. לדבריו, "נמצא כי החלטות שנתקבלו בנוגע לסוגיות המשליכות על עתיד המחקר החקלאי בישראל ועל מכון וולקני עצמו - קידום המהלך להעתקתו לצפון הארץ וקיצוץ משמעותי בתקציבו - נעשו בטרם נבחנו סוגיות אלה לעומק".

קראו עוד בכלכליסט

השאלה המסקרנת שלה לא ניתנה תשובה בדו"ח היא מה היתה המוטיבציה של משרד החקלאות וראש הממשלה לפעול להעברת מכון וולקני לגליל, בבהילות וללא תיאום עם הנהלת המכון.

מכון וולקני, צילום: ישראל יוסף מכון וולקני | צילום: ישראל יוסף מכון וולקני, צילום: ישראל יוסף

מדו"ח המבקר עולה כי המהלך להעתקת המכון צפונה החל ב-2014 על ידי אורי אריאל בזמן שכיהן כשר הבינוי, את המהלך המשיך אורי אריאל כאשר מונה ב-2015 לשר החקלאות, כל זאת בידיעת והנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו.

באותה עת ירוקום נדל"ן שנשלטה על ידי שאול אלוביץ הייתה בעלת שטח חקלאי של 66 דונם בצמוד למכון וולקני. קידום תוכנית בנייה על קרקעות המכון הייתה מאפשרת גם את שינוי הייעוד של הקרקע הזו והשבחתה. במהלך 2017 על רקע הקשיים הכספיים שאליהם נקלעה יורוקום היא מכרה את הקרקע בכ-30 מיליון שקל.

בפרשה המכונה תיק 4000 ראש הממשלה חשוד לכאורה, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים משום שעל פי החשד פעל בניגוד עניינים כאשר קידם אינטרסים של אלוביץ' בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה. האירועים בתיק 4000 התרחשו בתקופה שבה גם קודמה היוזמה להעתקת מכון וולקני.

על פי מבקר המדינה שר החקלאות אורי אריאל קיים פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובה עלתה התוכנית להעתקת המכון. הישיבה הסתיימה בהנחיה של ראש הממשלה להוציא את התוכנית לפועל. מנכ"ל משרד החקלאות העביר למשרד מבקר המדינה מסמך מ-2016 שמסכם דיון שקיים בלשכתו ואשר בו השתתף גם המנהל דאז של מכון וולקני. בדיון נאמר בין היתר: "בישיבה אצל השר הוצג כי ראש הממשלה מבקש להעביר את מכון וולקני לצפון במטרה לפתח את הצפון, להגדיל את מקורות התעסוקה ולהרחיב את אכלוס הצפון".

עדות נוספת למעורבות ראש הממשלה בהחלטה להעברת המכון מצויה על פי המבקר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאפריל 2016 ובו נכתב כי "על פי מידע שנתקבל ממשרד החקלאות, אכן התקבלה החלטה עקרונית של ראש הממשלה, שר החקלאות והשר לפיתוח הנגב והגליל על העברת מינהל המחקר החקלאי-וולקני לגליל. על פי נציג המשרד, היוזמה להעתקת מינהל המחקר נולדה מתוך הבנת הצורך לחיזוק הפריפריה ולשם פינוי עתודות בנייה במרכז הארץ".

בסיכומו של דבר המבקר קבע כי בסוגיית העברת המכון, משרד החקלאות פעל מבלי שבחן כיצד ישפיע המהלך על צורכי המכון ועל צורכי המחקר החקלאי. המשרד לא קיים היוועצות עם הנהלת המכון והחוקרים בו ועם אנשי אקדמיה במוסדות המקיימים קשרי גומלין עם המכון לפני שקיבל את ההחלטה.

בנוסף המבקר בחן החלטה לקיצוץ בתקציב 2019 של מכון וולקני. נזכיר כי באוקטובר שנה שעברה במהלך הדיונים בוועדת הכספים של הכנס על תקציב המכון טענו במכון כי הקיצוץ הוא דרכו של השר אריאל לסגור איתם חשבון על ההתנגדות להעתקת המכון.

המבקר מצא כי ההחלטה של הנהלת משרד החקלאות על הקיצוץ בתקציב מכון וולקני לא לובנה עם הנהלת המכון לפני שהתקבלה, ולמנהל המכון נודע על כך רק לאחר אישור התקציב בממשלה.

לדברי המבקר, ניתוח המקורות והשימושים בתקציב מכון וולקני העלה כי הקיצוץ של 39 מיליון שקל בתקציב המכון, עלול להביא לכך שבידי המכון לא יהיו מקורות הכנסה מספיקים כדי לממן את הפעולות הנחוצות ליישום תפקידיו, ולמימון התחזוקה והתפעול השוטף.

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "אנו רואים פיתוח הצפון יעד אסטרטגי לאומי, ולכן נשקלה בממשלה האפשרות להעתיק את מכון וולקני לצפון, זאת מבלי לפגוע במחקר החקלאי. על מנת לבחון את כל היתרונות והחסרונות של אפשרות זו הוקמה ועדה מקצועית שכללה את ראש מינהל התכנון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, סגן ראש אגף תקציבים, מנהל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, והדיקן לשעבר של הפקולטה לחקלאות. הוועדה העמיקה בנושא ופרסמה את המלצותיה. כפי שנכתב בכתב המינוי של הוועדה, יעד הממשלה מעולם לא היה פינוי הקרקע למטרת מגורים, אלא אך ורק על מנת לסייע בפיתוח הצפון".

תגובת משרד החקלאות: "מטרת בחינת העתקת מכון וולקני לצפון הייתה להעצים את הצפון ולחזק את הפריפריה בכלל, לרבות בתחום המחקר החקלאי. הטענה שמקור תפיסת העולם הינו על מנת לנצל את השטח המתפנה במרכז הארץ עבור יחידות דיור, משוללת מכל יסוד ומקורה בטענה של ועד עובדים, ששיקוליו הן הישארות במרכז הארץ. לעניין הטענה בדבר אי שיתוף הנהלת מכון וולקני בהעברה לצפון, גם טענה זו מופרכת. הנהלת משרד החקלאות פנתה אל מכון וולקני בנושא, אך שם סירבו לשתף פעולה עם המהלך. על אף זאת, משרד החקלאות בחר לשתף את הנהלת המכון בדבר המהלכים הצפויים, ואף קוימו מספר פגישות בנושא עוד בטרם הוכנה הצעת ההחלטה לממשלה, כל שכן טרם ההחלטה על הקמת צוות בדיקה שיבדוק את הנושא. הבחינה ע"י הוועדה להעתקת וולקני לצפון, התייחסה גם למשמעות הפגיעה המחקרית בעקבות ההעתקה. לעומת התועלת בהעתקת המכון לצפון. בוועדה השתתף גם מנכ"ל משרד החקלאות, מר שלמה בן אליהו, ובסופה של הוועדה - נקבע פה אחד, גם ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, כי בנסיבות העניין, אין להעתיק את מכון וולקני לצפון, ויש לשאוף להגדלת שלוחת מכון וולקני בצפון בחוות נווה יער. לעניין תקציב מכון וולקני, בשנה האחרונה הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה היה גבוה יותר בהשוואה לשנים האחרונות. בהתאמה, הושת גם הקיצוץ על מכון וולקני. חשוב להדגיש כי מדובר בתקציב המנהלה של מכון וולקני. הקיצוץ מתייחס להוצאות המנהלה בלבד, לא מובנת טענת המבקר ומכון וולקני, אשר מסרבים לפעול להתייעלות במנהלה. ושוב, לא היה קיצוץ בתקציב להוצאות שכר, וכמובן שלא היה קיצוץ בתקציבי המחקר. בהקשר זה של תקציבי המחקר ההפך הוא הנכון. בשנה האחרונה משרד החקלאות הכפיל את התקציבים של מענקי המחקר, ל-120 מיליון שקל. בנוסף, בתקציב לשנת 2019, המשרד בחר לשדרג את הציוד למעבדות המחקר ב-15 מיליון שקל נוספים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות