אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"רק אחרי 7 שנים הבנתי עד כמה חשוב לי שותף ישראלי" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

"רק אחרי 7 שנים הבנתי עד כמה חשוב לי שותף ישראלי"

בעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין מגדיר את הבחירה במורי ארקין, יקיר גבאי ואייל לפידות כשותפים בכלל ביטוח כהישגו הגדול בישראל; לא מבין מדוע מטילים ספק ביכולת החזר החוב שלו; ולא מוכן לומר מילה על השותפים לשעבר נוחי דנקנר ומוטי בן־משה

10.05.2019, 12:01 | גולן חזני

מצבי רוח מתחלפים הם מאפיין בולט של אדוארדו אלשטיין, ובמקרה שלו גם קל לזהות אותם. כשהוא בוהה בך במבט קפוא כדאי שתבין שבאת לו לא טוב. אבל הראיון הזה נערך בקצה הרחוק של קשת מצבי הרוח. לגמרי במקרה הוא נקבע לשעה אחרי הדיווח המשמעותי של אי.די.בי פתוח שבשליטתו על מכירת 18% ממניות כלל ביטוח שבשליטת אי.די.בי למורי ארקין, ליקיר גבאי ולמנכ"ל היוצא של חברת הביטוח הפניקס אייל לפידות.

מניית כלל הגיבה מיד בזינוק של 7% בבורסת תל אביב, והתשואות של סדרת האג"ח ט' של אי.די.בי — שכבר נסחרו בתשואות זבל של יותר מ־23%, ושיקפו בכך את חוסר האמון של השוק ביכולת הפירעון של החברה — התאוששו ל־21%. אלשטיין לא הפסיק לחייך: "אני לא מסתכל הרבה על שער המניות בשוק, אותי מעניינים העסקים האמיתיים. אבל האמת היא שהיה עיוות לרעה בשווי השוק של כלל".

קראו עוד בכלכליסט

אדוארדו אלשטיין, צילום: עמית שעל אדוארדו אלשטיין | צילום: עמית שעל אדוארדו אלשטיין, צילום: עמית שעל

בשבוע הבא ימלאו חמש שנים לרכישת השליטה באי.די.בי בידי אלשטיין ושותפו דאז מוטי בן־משה. אלשטיין רכש ב־2015 את חלקו של בן־משה, שהעדיף להפסיק את הדימום וחתך עם הפסד של 550 מיליון שקל. אלשטיין, מצדו, נשאר עם השקעה של 2 מיליארד שקל, שלעת עתה לא מצליחה להתרומם. חברות מסוימות בפורטפוליו הנכסים של הקונצרן הגדול, שאותו רכש בהסדר חוב מידי נוחי דנקנר, שגשגו, בעוד אחרות — כמו סלקום — מקרטעות.

השוק לא ממש יודע איך לאכול את החבורה הארגנטינית של אלשטיין, הכוללת, בין היתר, את מנכ"ל אי.די.בי שולם לפידות, את יו"ר שופרסל מאוריסיו ביאור ואת אחיו של אלשטיין, גוסטבו אלחנדרו אלשטיין, שמכהן כדירקטור בכמה חברות בקבוצה. התרבות שלהם שונה וכוללת מתיחת מצבים עד לקצה ודחייה מובנית של קבלת החלטות — טקטיקות שאינן אופייניות לשחקנים בשוק ההון הישראלי. בשנה האחרונה אף החלו לצוץ סימני שאלה סביב הממשל התאגידי ויכולות הניהול של אלשטיין באי.די.בי החדשה. לא על כל השאלות הקשות שנשאלו בראיון הזה השיב אלשטיין, ואת חלק מתשובותיו אפשר להגדיר כ"תשובות אווירה" לא לגמרי ברורות, אבל לזכותו ייאמר שהוא לא היסס לקבוע את הראיון במועד שקדם לסגירת העסקה — זו שהצליחה לפוגג חלק מהערפל שאופף את החברה.

כלל היא הנקודה הכואבת ביותר באימפריה, מבחינתו, שכן מרגע רכישת הקונצרן לא הצליח אלשטיין לשנות דבר בחברת הביטוח, המנוהלת בידי הנאמן מטעם רשות שוק ההון משה טרי. רק באחרונה הגיש אלשטיין בקשה לקבלת היתר שליטה, והוא עדיין ממתין לתשובות של יו"ר הרשות משה ברקת, וההערכות בשוק לגבי סיכוייו אינן גבוהות.

על אייל לפידות: הוא מאנשי העסקים המובילים בארץ, ואחד המנהלים המנוסים בתעשיית הביטוח. הכניסה שלו כבעל מניות היא הבעת אמון בכלל ביטוח", צילום: אביגיל עוזי על אייל לפידות: הוא מאנשי העסקים המובילים בארץ, ואחד המנהלים המנוסים בתעשיית הביטוח. הכניסה שלו כבעל מניות היא הבעת אמון בכלל ביטוח" | צילום: אביגיל עוזי על אייל לפידות: הוא מאנשי העסקים המובילים בארץ, ואחד המנהלים המנוסים בתעשיית הביטוח. הכניסה שלו כבעל מניות היא הבעת אמון בכלל ביטוח", צילום: אביגיל עוזי

באוגוסט 2013, כשנוחי דנקנר עוד שלט באי.די.בי, מינה הממונה על שוק ההון דאז, פרופ' עודד שריג, את טרי לנאמן מניות כלל ביטוח, בשל מצבו הרעוע של הקונצרן, במטרה להבטיח כי חסכונות הציבור נמצאים בידיים שמטרת־העל שלהן אינה שימורה של אי.די.בי. בהמשך, כשאי.די.בי עברה לידי אלשטיין, הוא ירש יחד איתה את טרי. לפי החוק, על מנת להיות בעל שליטה בחברת ביטוח, יש לקבל היתר שליטה — תהליך ארוך, שבמסגתו בוחנת רשות שוק ההון לעומק את היכולות הפיננסיות של הבעלים. אלשטיין לא קיבל עד כה את ההיתר המיוחל, ועל כן טרי ממשיך בתפקידו. בהתאם לכך, מתקדם כסדרו גם המתווה שעליו החליטה הממונה הקודמת דורית סלינגר, ובמסגרתו יש למכור נתח של 5% ממניות כלל שברשות אי.די.בי מדי ארבעה חודשים. המתווה יצא לפועל לאחר מאבק משפטי של אי.די.בי בסלינגר.

"דחפו אותנו לעשות עסקאות עם אנשים שרק רצו לקחת ערך מכלל"

כמה שעות לפני פגישתנו חתם אלשטיין במשרדי גורניצקי ושות' — כשראש הפירמה עו"ד פיני רובין והשותף המנהל כפיר ידגר מלווים אותו בכל הנוגע לכלל ביטוח — על מכירת המניות לארקין, גבאי ולפידות. "אלה חדשות טובות מאוד, החדשות של היום", הוא אומר. "סיימנו פגישה ב־4 בבוקר. אתה יודע איך זה עורכי דין, הם אוהבים לדבר ולדבר ולדבר. אחרי חמש שנים בחברה זה ההישג הכי גדול שלנו, לבחור שותפים נכונים. למה אני שמח? כי אני מרגיש שהיינו במצב שבו רק דחפו אותנו עוד ועוד, כל הזמן, לעשות עסקאות עם אנשים שרק רצו לקחת ערך מכלל. ואילו עכשיו עשינו הסכם עם אנשים שאנחנו רצינו, שאנחנו בחרנו. אני שמח מאוד בבחירה. אלה שותפים שיכולים להוסיף ערך — לא לקחת ערך.

"אנחנו חוגגים שבע שנים בישראל, ומאז רכשו את אי.די.בי החברה היחידה שלא טיפלנו בה ולא הזזנו אותה היתה כלל ביטוח. עשינו עסקה טובה, למרות המחיר. אני שמח שנישאר עם 37% מהמניות ועם שותפים נכונים. אני מאמין שהשוק, שהיה לחוץ מהחובה שלנו למכור 5% מדי ארבעה חודשים, יירגע עכשיו. יש לנו שקט עכשיו עד סוף דצמבר. נוכל לפעול בשקט ובנחת מול הרגולטור ולקבל את היתר השליטה בכלל".

למה לא עשית את זה קודם?

"לגבי כל עסק שלנו קיבלנו הצעות, אבל צריך להבין מי מביא לך ערך ומיהו ספקולנט. זה ג'וב בפני עצמו לדעת להבחין ביניהם. למה לא עשינו קודם? אני מאמין שדברים קורים כשהם צריכים לקרות. לאורך הקריירה העסקית שלי היו דברים שלקח לי 10 שנים לעשות, ואפילו 20. אני יודע שבלוחות הזמנים של ישראל הדברים צריכים להיעשות היום, תכף ומיד. הישראלים רוצים לדעת הכל היום. אבל אני חושב במונחים של זה לא צריך היה לקרות אז, אלא דווקא עכשיו. הכנסת המשקיעים החדשים לכלל הן חדשות אדירות. עד עכשיו לא איפשרו לנו לנהל את החברה, והמהלך הזה רק ייטיב איתה. אני רואה ברכה באנשים ולא בנכסים, ומדובר בשותפים חזקים מאוד, כל אחד מקצוען בתחומו. עד הרגע האחרון לא היינו בטוחים שהעסקה הזו תיסגר, חששתי שמשהו יקרה".

על יקיר גבאי: "מורי ארקין אמר לי: על יקיר גבאי: "מורי ארקין אמר לי: 'יש לי חבר שרוצה להצטרף להשקעה בכלל', והסכמתי מיד. הערך המוסף שהם יביאו לחברה גדול"; על מורי ארקין: "לא הכרנו לפני העסקה, וההיכרות כוללת היום גם את הנשים שלנו, שיש ביניהן כימיה טובה. הם הזמינו אותנו אליהם לארוחת כשר גלאט" | צילומים: אביגיל עוזי, אוראל כהן על יקיר גבאי: "מורי ארקין אמר לי:

איך נפגשת עם ארקין?

"אני מחבב מאוד את האיש ואת המשפחה שלו, למרות שלא הכרנו לפני העסקה. ההיכרות עם מורי כוללת גם את הנשים שלנו, שיש ביניהן כימיה טובה. ארקין ולפידות באו אלינו (בפגישה השתתף גם הבן ניר ארקין, שמנהל את עסקי המשפחה — ג"ח) ואמרו שהם רוצים לקנות נתח בכלל. התחלנו לדבר והם אמרו: 'אבל אנחנו רוצים נתח גדול'. אני השבתי: 'אני לא רוצה למכור נתח גדול. החברה נסחרת בחצי מההון העצמי שלה. לא מתאים'.

"ישבנו ודיברנו במשך שלוש שעות, ואז הרגשתי שעם האנשים האלה אני רוצה להרים לחיים. אחרי שלוש שעות שאלתי: 'אתם רוצים לשתות משהו?'. אני חושב ששתינו וויסקי.

"יומיים לאחר מכן הם רצו פגישה נוספת — ודווקא במוצאי שבת. אבל אשתי לא הסכימה. היא אמרה שנהיה בשבת בירושלים, והיא לא רוצה לחזור בלחץ. אז קבענו לשבועיים מאוחר יותר. אשתי חשבה על פגישה במסעדה, אבל ארקין שאל: 'אכפת לכם לבוא אלינו הביתה?'. עניתי לו: 'אתה יודע שאני אוכל כשר... כשר גלאט'. והם הכינו ארוחה מדהימה, תוך הקפדה על הפרטים הכי קטנים. הרגשתי את הריספקט שהם נותנים לנו. הם משפחה מיוחדת מאוד.

"ואז הוא אמר: 'יש לי חבר שרוצה להצטרף להשקעה' (הכוונה היא ליקיר גבאי — ג"ח), והסכמתי מיד. וכך זה נמשך. שווי העסקה לא משקף את הערך, אבל הערך המוסף שהמשקיעים האלה יביאו לחברה הוא גדול. לקח לנו שנים להבין את החשיבות של שילוב שותף מקומי. למרות שאנחנו כבר שבע שנים כאן, ומבינים טוב יותר את התרבות, את השפה ואת הפוליטיקה — אנחנו גדלים ולומדים — החברה כאן עדיין אוהבת מקומיים".

הענקתם ללפידות הלוואה גדולה לרכישת 5% מכלל.

"הוא אחד מאנשי העסקים המובילים בארץ ואחד המנהלים המנוסים בתעשיית הביטוח. הכניסה שלו כבעל מניות היא הבעת אמון בכלל ביטוח, ממש כמו ארקין וגבאי".

"יש בכלל ביטוח שווי חבוי שעוד לא מתבטא, ואני לא מדבר על 5%–10%"

כדי לקבל היתר שליטה, נדרש הון אישי מינימלי של העומד בראש הפירמידה, אלשטיין, וכן הון עצמי של החברה ששולטת בחברת הביטוח — ובמקרה של כלל מדובר בכ־1.5 מיליארד שקל. הסכום הזה אינו קיים באי.די.בי פתוח, ולכן מכוון אלשטיין למכירת השליטה בכלל — במהלך מורכב שמחייב את אישור בעלי המניות — לחברה־האחות דיסקונט השקעות, שההון העצמי שלה עומד בדרישה. דבר נוסף שעלול להפריע לאלשטיין לקבל את ההיתר הוא המלחמה שניהל מול הרגולטורית הקודמת סלינגר. מצד שני, הנוכחות שלו בארץ הופכת לעובדה, ואם אכן יעמוד בדרישות יש סיכוי שיקבל את האישור המיוחל.

למעלה עם כיוון השעון: אלשטיין עם שותפו לשעבר לרכישת השליטה באי.די.בי מוטי בן־משה; עם נוחי דנקנר במהלך רכישת אי.די.בי במסגרת הסדר החוב; ועם מנכ"ל אי.די.בי שולם לפידות למעלה עם כיוון השעון: אלשטיין עם שותפו לשעבר לרכישת השליטה באי.די.בי מוטי בן־משה; עם נוחי דנקנר במהלך רכישת אי.די.בי במסגרת הסדר החוב; ועם מנכ"ל אי.די.בי שולם לפידות למעלה עם כיוון השעון: אלשטיין עם שותפו לשעבר לרכישת השליטה באי.די.בי מוטי בן־משה; עם נוחי דנקנר במהלך רכישת אי.די.בי במסגרת הסדר החוב; ועם מנכ"ל אי.די.בי שולם לפידות

אתה מאמין שתקבל היתר שליטה בכלל ביטוח?

"למעשה כבר קיבלנו היתר שליטה לפני שבע שנים משריג. יש לנו ניסיון עם בנק גדול בארגנטינה ועם חברת ביטוח טובה בארגנטינה. אני יודע שקשה לתת היתר למישהו זר, ואכן בשבע השנים האחרונות אף גוף זר לא קיבל פה היתר. אבל לנו יש המומחיות הדרושה. הוכחנו את המומחיות והראינו מחויבות. אנחנו לא פה כדי לעשות כסף וללכת. הוספנו ערך, השקענו הון ותמכנו בהנהלות המקומיות כדי להראות אסטרטגיה משופרת. נכנסנו לכמה סוגי עסקים — לא לאחד — והחברה האחת והיחידה שלא יכולנו להביע בה את דעתנו היתה כלל. יש בכלל ביטוח שווי חבוי שעוד לא מתבטא, ואני לא מדבר על 5%–10%, וזה הזמן להראות יותר מחויבות לחברה שזקוקה לכך. לרגולטור יש מחויבות לתת היתר שליטה למי שראוי לו, ולנו יש מחויבות להכין שיעורי בית ולהביא את החומר. אנחנו נבצע את חלקנו, ואני גם מבין את המחויבות של הרגולטור לגוף שמנהל מיליארדי שקלים של אזרחי ישראל. העובדה שיש לנו שותפים מקומיים יכולה לעזור לנו לקדם את זה. נראה מה יהיה".

אתה מוכן לתהליך המורכב של ההיתר? הרי תצטרך להתפשט ולחשוף את נכסיך האמיתיים?

"כל תהליך שהתחלנו כאן היה מורכב. אתה יודע כמה פעמים היינו בבית משפט בשבע השנים כאן? יותר ממספר הפעמים שהייתי בבתי משפט בארגנטינה במשך 30 שנה. דבר לא היה קל בשבע השנים האלה. היו בחברה שבע שכבות שצומצמו לאחת וחצי (אלשטיין מחשיב, כנראה, את טומהאוק וגנדן הפרטיות, שבלעדיהן מדובר בחמש שכבות — ג"ח) והפכנו את אי.די.בי פתוח לפרטית והפרדנו ממנה את דסק"ש (במהלך שעקף את חוק הריכוזיות — ג"ח)".

האג"ח של אי.די.בי נסחרו בתשואה לפדיון של 23%. זה לא מטריד אותך? במצב הזה בתקופת נוחי דנקנר מחזיקי האג"ח כבר פנו לבית המשפט.

"אני מכיר את המצבים האלה, אל תשכח שאנחנו מארגנטינה. אני פעיל שם כבר ארבעה עשורים, ובתקופה הזו היו כ־10 משברים שהשוק הצליח להתאושש מהם. למרות המשברים והנפילות לאורך השנים רשמנו רווחים נאים. אתה שואל אותי אם החווייה של אי.די.בי משתלמת? אני חושב שכן. העסקים של הקבוצה הם הטובים ביותר בשוק המקומי, ויש לה הנהלה מקומית פנטסטית. המפנה שעשתה חברת שופרסל הוא מדהים. תמכנו בה עם הון, תמכנו בהנהלה, תמכנו במנהיג אמיתי — במנכ"ל איציק אברכהן — ומינינו ליו"ר איש שיווק בינלאומי". אלשטיין אינו נוקב בשם היו"ר, אבל זו ההתייחסות הראשונה שלו לעניין. מדובר בישראל ברמן, שבשנה שעבר אולץ להתפטר משופרסל ביוזמת אי.די.בי, במהלך שעורר מחלוקת. "מאוריסיו (גיאור, נציגו של אלשטיין בדירקטוריון שופרסל, שמונה ליו"ר במקום ברמן — ג"ח) מנהל את העניינים מהיום הראשון עם אברכהן. הוא ישראלי לשעבר, דובר עברית טובה, שעבד הרבה שנים בעסקים שלי בארגנטינה. הוא איש מקצוע עם ניסיון".

הדחת את ברמן באמצע הקדנציה שלו.

"לא, הוא סיים את הקדנציה. לא דחקתי אותו החוצה, הוא דחק את עצמו", אומר אלשטיין ורומז לכך שברמן העדיף להתפטר בעצמו. "כולם רוצים להיות עצמאים פה, אבל אנחנו מחליטים איך החברה פועלת. תכל'ס לא עשינו שינוי, כי מאוריסיו הוא זה שהוביל את החברה מהרגע הראשון. הוא עובד עם איציק בצמוד כבר חמש שנים. הוא למד בישראל, מכיר את העסק וגר כאן שנים. בהתחלה לא רציתי למנות מישהו שחי בארגנטינה, כי זה היה מתקבל בחשדנות, אבל הגיע הזמן למנות אותו. הוא סופר מקצוען וסופר ישראלי.

"ברמן סיים את הקדנציה, והיינו צריכים להחליט את מי למנות. מי שקיבלה את ההחלטה היא ועדה עצמאית, וזו היתה החלטה טובה מאוד. אנחנו תומכים בשופרסל, שאסטרטגיית האונליין שלה היא מהטובות בעולם. הקמנו מרכז לוגיסטי מאפס, יש פיתוח לוגיסטי ואנחנו מספקים שירות טוב מאוד ללקוח, כולל מותג פרטי. שופרסל מספקת חוויית צריכה טובה מאוד, ואת זה השגנו בחמש שנים".

אך למרות התמונה הוורודה שאלשטיין משרטט לגבי הרשת הקמעונאית, דסק"ש מכרה ביוני־נובמבר 2018 מניות של שופרסל בשיעור של 23% תמורת 1.25 מיליארד שקל — שווי של כמעט פי שלושה לעומת שווי המניות במועד רכישת השליטה באי.די.בי, ונותרה עם אחזקה של 26% ובלי השליטה.

על מנכ"ל שופרסל יצחק אברכהן: "המפנה שעשתה שופרסל הוא מדהים. תמכנו בה עם הון, תמכנו בהנהלה, תמכנו במנהיג אמיתי — במנכ"ל איציק אברכהן", צילום: עמית שעל על מנכ"ל שופרסל יצחק אברכהן: "המפנה שעשתה שופרסל הוא מדהים. תמכנו בה עם הון, תמכנו בהנהלה, תמכנו במנהיג אמיתי — במנכ"ל איציק אברכהן" | צילום: עמית שעל על מנכ"ל שופרסל יצחק אברכהן: "המפנה שעשתה שופרסל הוא מדהים. תמכנו בה עם הון, תמכנו בהנהלה, תמכנו במנהיג אמיתי — במנכ"ל איציק אברכהן", צילום: עמית שעל

מדוע מכרת את המניות בשנה שעברה?

"כשהגעתי לכאן שאלו אותי בבהלה: 'אתה באמת קונה את שופרסל? מה תעשה עם החברה? איזה פוטנציאל בכלל יש לה?'. האמון החברה היה בשפל, אבל בשליטתנו המניה שילשה את עצמה. אנשים אהבו את מה שעשינו שם, ועדיין נותרנו עם 26% מהחברה".

זו לא שליטה.

"אנחנו בעל המניות הגדול ביותר מבין בעלי מניות המיעוט, ויש לנו Say. נכון, זו לא שליטה".

מדובר במניות היחידות מהפורטפוליו של דסק"ש שמכרת.

"מניות לא תמיד מייצגות רווח והפסד. אנחנו בכלכלה אינפלציונית בארגנטינה, והשווקים עולים ויורדים. כששאלו את סבא שלי איך הוא מודד הצלחה, הוא נהג לענות: 'אם בשנה שעברה הגדלתי את הרכוש שלי בפרה נוספת, במכונית נוספת או בחנות נוספת'. מאז שהגענו לישראל הכפלנו את פורטפוליו הנדל"ן שלנו. השווקים ירדו, תשואת האג"ח עלתה, אבל לא מודדים ערך בשוק כל יום. השאלה היא האסטרטגיה, ולשופרסל הולך נהדר. גם פעילות הנדל"ן טובה מאוד. תראה את הבניין הזה (אלשטיין מצביע על מגדל טוהא ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב — ג"ח). בפעם האחרונה שנפגשנו הוא עוד היה מגרש חפור, וכיום כולו מושכר. מיקום AAA, ליד הרכבת. אי.די.בי ודסק"ש על כל החברות־הבנות יעברו לשם בקרוב".

חלק ניכר מהדאגה לגורל אי.די.בי נובע מהמצב הרגיש בארגנטינה.

"יש שם שוב אתגר פוליטי, ובחירות באוקטובר. וכשיש בחירות השוק יורד. השוק שם ירד ב־65%־70% השנה. התחרות היא בין הנשיא הנוכחי מאוריסיו מאקרי לבין הנשיאה הקודמת כריסטינה פרננדס דה קירשנר. הדולר ירד מ־80 פזו ל־45, אז המשקיעים מעדיפים להמתין ולראות מה יקרה בפוליטיקה. אם תשאל אותי, הזמן הטוב ביותר להשקיע בארגנטינה הוא עכשיו. ואגב, למרות המשבר, שוק החקלאות שבו אנחנו פועלים בגדול — נמצא בשיא. אנחנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו זה שלושה עשורים. נכון שההכנסות ממרכזים מסחריים יורדות, וההכנסות ב־2018 ירדו מ־160 מיליון דולר ל־ 120מיליון דולר, אבל ההשפעה על שוק המניות גדולה יותר מההשפעה על העסק עצמו".

זה משפיע על יכולתך להביא כסף לאי.די.בי?

"7 השנים שאנחנו כאן הן שנות נשיאותה של הנשיאה הקודמת, שלא היו הטובות ביותר בארגנטינה, אבל הצלחנו להתמודד עם כל ההתחייבויות, והשקענו יותר מ־2.7 מיליארד שקל בישראל. מהיום הראשון סבא שלי אמר לי: 'אל תבטיח מה שאתה לא יכול לקיים'. מילה זו מילה. כשראינו שצריך תמיכה, נתנו אותה. מילאנו כל התחייבות לבעלי האג"ח ולבנקים. אנחנו לא מבטיחים — אנחנו פועלים. אני לא רואה איך תהיה לנו בעיה, כשלדסק"ש יש 2 מיליארד שקל במזומן".

אג"ח אי.די.בי נסחרות בתשואת זבל, מחשש שלא תעמוד בפירעון החוב.

"עמדנו בפירעון החובות. אנחנו משלמים את האג"ח. מדובר בספקולציה בגלל השאלה מה יהיה מצבה של כלל בשנת 2025. אם אתה שואל אותי, דסק"ש חזקה, וכך גם שופרסל ונכסים ובניין. כולם מסתכלים על אי.די.בי מבעד למצבה של כלל — כלומר, אם נמכור בשוק וכו'. רק היום פנו אלינו חמש קרנות שביקשו לקנות מניות בכלל".

מה מצבה של סלקום?

"זו חברת סלולר מובילה, ואנחנו מגבים את ההנהלה המצוינת. הבעיה היא הסביבה התחרותית בישראל. צריך להמשיך לשפר את התשתיות. בארץ יש רשת 4G וצריך להתקדם ל־5G. שמירה על איכות מחייבת השקעות גדולות מאוד. במצב הנוכחי, כשההכנסה הממוצעת מלקוח יורדת, אף אחד לא ישקיע. וזה נכון לא רק לגבי סלקום — זו בעיה של השוק.

"אבל למה אתה לא מדבר איתי על באר שבע, שבנינו בה קריית הייטק? זה משהו שמרגש אותי. היה שם מדבר, והיום יש ארבע בניינים מאוישים. לפתיחה הגיעו שלושה שרים וראש העיר. מה שלוקח בארגנטינה 20 שנה, בונים פה בשנתיים־שלוש, ובעיניי זה נס".

מה למדת על ישראל בשבע השנים כאן?

"ראשית, למדתי לדייק בזמנים. היתה לי פעם אסיפה שנקבעה ל־14:00. חשבתי שיש זמן, שיש דיונים וכו', כי ככה זה בארגנטינה. אבל עורך הדין אמר לי: 'אדוארדו, אם אתה מאחר ברבע שעה, ממנים לך מ"מ יו"ר אסיפה'. הבנתי שכאן המשימה היא הדבר החשוב ביותר. הישראלים לומדים את זה בצבא. הזמנתי פעם את ההנהלה לאילת, וראיתי שהאנשים מתקבצים בלובי ב־19:55. בארגנטינה אף אחד לא היה יורד לפני 20:30. שאלתי את הנהג: 'מתי עוזבים?', והוא ענה: 'אם אתה עולה, אנחנו עוזבים מיד". בארגנטינה אחד עוד היה שותה קפה והשני היה מדבר בטלפון. פה כולם ממוקדים במטרה. מה עוד למדתי? שכולם שואלים אותך איך המצב הפיננסי. לא מתעניינים בדברים שקורים לי מחוץ לעסקים. רק רוצים לדעת מה מצב הקניות אונליין באתר שופרסל יחסית לשאר העולם, או מצה ההצטרפות לטלוויזיה של סלקום".

מה אתה פחות אוהב בישראל?

"יש לכם פה הרבה קצר־טווח. כשאני מתקשה לקבל החלטה, אני אומר 'תנו לי יממה לחשוב', אבל פה אני לא מקבל אותה. מה עוד? אני לא אוהב שהממשלה דוחפת אותי למכור את כלל — אבל עזוב, לא אתלונן על כך. יש בישראל הרבה יותר דברים שאני אוהב לעומת אלה שלא".

צילומי המו"מ עם המשקיעים החדשים בכלל (מימין): מורי ארקין, אלשטיין וניר ארקין; (משמאל) אלשטיין ואייל לפידות צילומי המו"מ עם המשקיעים החדשים בכלל (מימין): מורי ארקין, אלשטיין וניר ארקין; (משמאל) אלשטיין ואייל לפידות צילומי המו"מ עם המשקיעים החדשים בכלל (מימין): מורי ארקין, אלשטיין וניר ארקין; (משמאל) אלשטיין ואייל לפידות

ואיפה טעית?

"עשינו טעויות, והרבה. השקעתי 2.7 מיליארד שקל, וזה הרבה מדי. כשהשקעתי את 100 מיליון השקלים הראשונים בגנדן לא חשבתי שאגיע להשקעה בסדר גודל כזה. אנשי עסקים בדרך כלל לא מוכנים להודות בטעויות שלהם, אבל הן שם. אנחנו היינו בסיטואציות דרמטיות, כל הזמן בבתי משפט. הממשלה לחצה על מכירת כלל, אבל כשרציתי למכור לסינים אמרו – לא לאלה. אני מאמין שכשרואים משהו שלילי מאוד בעסקים, תמיד מסתתר מאחוריו פוטנציאל חיובי באותו סדר גודל. הייתי עצוב כשזה קרה, אבל אמרתי לעצמי 'גם זה יעבור'".

טוענים שאין לכם אסטרטגיה.

"אנחנו עוקבים אחר האסטרטגיה של כל חברה, תומכים בההנהלות, ובמקביל העלינו את ערך המניות. ידענו לגייס הון בחברות כשהיה צורך בכך, והקטנו את החוב. יש לנו אסטרטגיה טובה מאוד, וניהול של הכל מלמעלה. קבוצת הניהול שלנו מורכבת מאנשים שעובדים 30 שנה יחד. קניתי את אירסה (IRSA, חברת האחזקות של אלשטיין — ג"ח) ב־1991 עם 120 אלף דולר. ככה התחלנו. תראה היום כמה דונמים יש לנו וכמה פרות. האסטרטגיה שלנו אינה לשבוע, חודש או שנה, אלא כזו שמלווה אותנו כבר 30 שנה בשוקי ההון, והמטרה היא להגדיל את הפורטפוליו, התזרים וה־EBITDA. העסקים בישראל הם עבורנו הדובדבן שבקצפת. עשור הפעילות הראשון שלנו היה בארגנטינה, ואחר כך עברנו לברזיל ומדינות נוספות בדרום אמריקה, ואז לניו יורק ולישראל. והאתגר בישראל גדול מאוד. זה נכון שאנחנו בלתי צפויים, ולכן אנשים אומרים שאין לנו אסטרטגיה, אבל יש לנו — והיא יציבה מאוד מאוד".

"אני רוצה שהילדים שלי יבואו לכאן, וגם נכדים, כשיהיו לי, שיחיו כאן"

אלשטיין רכש באחרונה דירה בשדרות רוטשילד ועבר אליה עם רעייתו ובתו שרשומה לבית ספר בתל אביב. עם זאת, הוא עדיין מתכנן להיות על הקו, וטרם החליט על העברת מרכז חייו לישראל.

מהי עצמאות מבחינתך?

"כשאתה יכול לבחור לעצמך שותפים — לזמן, לדרך. השקעתי בכל העולם, אבל אני נהנה כפליים מהשקעה בארץ. אני אוהב להיות כאן, רוצה שהילדים שלי יבואו לכאן, וגם נכדים, כשיהיו לי, שיחיו כאן. כולנו אחד וצריכים זה את זה. זו טעות לחשוב באופן אינדיבידואלי, כי רק כשחושבים באופן כללי — על כולם, על עצמאות — מצליחים. בישראל לוקח לי יותר זמן להבין משהו כללי שהוא מעבר לעצמך, ותהליך הלמידה של זה שווה לי המון. כולנו בורכנו על ידי השם".

מה הסיכוי שאי.די.בי תלך להסדר חוב נוסף?

"קשה לי להסביר לך כמה אנשים רוצים לקנות את הנכסים שלנו — את מניות כלל, את השליטה בגב ים, את בניין HSBC ונכסים אחרים. אין לי צורך להשוויץ. החוב שלנו עמד על 35 מיליארד שקל, ועכשיו הוא 15 מיליארד שקל. זה מרגיז שממשיכים לשאול אותי על זה. אנחנו משקיעים כבר שלושה עשורים, ואין לנו חוב על שום קניון או שום חווה בארגנטינה. אנחנו קבוצה חזקה מאוד, והמינוף שלנו הוא בתחתית הרשימה באמריקה הלטינית. אתה מוזמן לבחון את החוב של כל אחת משש חברות הפורטפוליו שלנו, בכמה הסתכם החוב ב־2012 וכמה הוא היום. זה נכון שהכניסו אותנו למלכודת — הרגולטור אומר כך ובית המשפט אומר אחרת. יש יותר מדי גורמים שאני צריך להתחשב בדעתם, כדי ליישם את האסטרטגיה באי.די.בי. קשה לנהל כך".

מילה על נוחי דנקנר? על מוטי בן־משה?

"לא. לא רוצה לדבר על אנשים. הכוח של העם היהודי הוא באחדות, ואם תדבר טוב יהיה טוב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות