אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העיר שרובדה לה יחדיו

העיר שרובדה לה יחדיו

פסטיבל "מוסררה מיקס" בירושלים מציע למבקרים לבנות ערים דמיוניות באמצעות זרעים ומשקפי מציאות רבודה, ואז לעוף מעליהן

13.05.2019, 08:04 | רעות ברנע

נניח שהייתם צריכים לתכנן עיר משלכם, איך היא היתה נראית? זהו הרעיון הראשוני שעומד מאחורי "אטלס" (ATLAS), פרויקט אמנותי־דיגיטלי־אינטראקטיבי שיצרו האמן הבלגי יאן דבל (Yann Deval) והאמנית הצרפתייה מרי־ג'י. לסאו (Marie-G. Losseau).

בסוף החודש יגיעו השניים להציג אותו בפסטיבל "מוסררה מיקס" בירושלים, שבו יוכלו המבקרים לבנות, באמצעות מציאות מדומה ורבודה את הערים הדמיוניות שלהם.

הפסטיבל, מבית היוצר של "מוסררה — בית הספר לאמנות וחברה על שם נגר", יתקיים זו השנה ה־19 ברחבי השכונה הירושלמית הרב־תרבותית בתאריכים 30–28 במאי. כבכל שנה הוא עוסק בחיבור שבין אמנות וטכנולוגיה באמצעות פרויקטים אמנותיים ומוזיקליים מישראל ומהעולם. העבודות בפסטיבל השנה יעסקו בזוויות שונות של מונחים כמו ניידות, נדידה, נוודות, הפקעה, דה־טריטוריאליזציה, פירוק ובנייה מחדש. ברוח הדברים הללו יוצג בפסטיבל, בין היתר, הפרויקט המתמשך של דבל ולסאו, שהחל לפני כשנתיים, והוצג עד כה בטקסס, בביאנלה לאדריכלות בוונציה, במרכז פומפידו בפריז, בהולנד, צרפת ובלגיה.

היוצר יאן דבל: אנחנו מקשרים בין העיר המדומיינת לשכונת מוסררה באמצעות מוטיבים מוחשיים ממנה. כך המשתמשים ירגישו שהם מזהים את המקום" היוצר יאן דבל: אנחנו מקשרים בין העיר המדומיינת לשכונת מוסררה באמצעות מוטיבים מוחשיים ממנה. כך המשתמשים ירגישו שהם מזהים את המקום" היוצר יאן דבל: אנחנו מקשרים בין העיר המדומיינת לשכונת מוסררה באמצעות מוטיבים מוחשיים ממנה. כך המשתמשים ירגישו שהם מזהים את המקום"

אסתטיקה של חוסר שלמות

דבל, מוזיקאי ואנימטור בלגי, חבר ללסאו, אמנית פלסטית וקולנוענית צרפתייה, שהחלה לפתח את רעיון "הערים הצומחות" בעבודתה עם ילדים ובני נוער. "במשך תקופה ארוכה העבירה לסאו סדנאות לילדים בבלגיה, שם החלה יחד לבנות איתם מודלים פיזיים של ערים", מספר דבל בשיחה מבריסל לרגל הגעתם ארצה. "אני התחלתי לעסוק במציאות מדומה לפני כשש שנים וזה היה עיקר העיסוק שלי מאז. כשחברתי ללסאו, החלטנו לנסות ולהפוך את הבתים הפיזיים והערים הפיזיות שלה למשהו שאפשר לבנות ולפתח בעזרת מציאות מדומה".

למה להתמקד בדימוי של בית?

"כי בית הוא משהו שנוגע לכל אחד. רצינו שזו תהיה נקודת ההתחלה כי אנחנו לא מכוונים לעסוק בסיפור או בשפה, אלא דווקא ברגשות. ובית הוא אחד הדברים שמעורר הכי הרבה רגשות — גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים".

השלב הראשון של הפרויקט היה יצירת חוויה במציאות מדומה (Virtual Reality), אב־טיפוס שיצרו האמנים והתנסו בו במסגרת אותן סדנאות לילדים בבריסל. בשנה שעברה הם הוזמנו לרזידנסי (שהות אמן) באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שבה נמצאת מעבדה מיוחדת למציאות רבודה (Augmented Reality).

מה ההבדל בין מציאות מדומה למציאות רבודה?

"בניגוד למציאות מדומה, שבה האדם שמתנסה נכנס אל תוך עולם אחר לגמרי, במציאות רבודה, גם כשאתה חובש את המשקפיים המיוחדים, אתה ממשיך לראות את מה שנמצא פיזית מסביבך במציאות האמיתית, רק שאליה נכנסות הולוגרמות שכאילו מתרחשות לצדך. כשמשתמשים במכשירים הייעודיים למציאות רבודה, אפשר ממש להרגיש שההולוגרמות נמצאות כאן, לצדך".

איך זה עובד בפועל, מה רואה המשתמש כשהוא חובש את המשקפיים?

"הרעיון הוא שכל משתמש יכול ליצור את העיר שלו. הוא חובש את המשקפיים ומקבל זרעים שאותם הוא יכול לזרוע בכל מקום שנמצא סביבו. הזרעים צומחים בצורה אורגנית והופכים לבתים, וכך בעצם מגדלים עיר כשכל משתמש יוצר את העיר שלו. המודלים של הבתים, חשוב להדגיש, הם מודלים שיצרנו פיזית ולא מודלים ממוחשבים. אנחנו אף פעם לא משתמשים במחשב כדי לייצר דימויים, הרעיון הוא לייצר אסתטיקה של חוסר שלמות, שהיא הרבה יותר יפה בעינינו ממה שהמחשב יכול לעשות".

לדברי דבל, אין למשתתף יעד או משימה שהוא צריך לבצע. "זה בעצם תהליך של חקירה אמנותית", הוא אומר, "יצירת אינטראקציה שנעשית בשיתוף איתנו, האמנים. תוך כדי השימוש המשתמש מקבל מאיתנו הוראות והצעות. לצד החוויה הזאת שנעשית באמצעות מציאות רבודה, יש גם חוויה נוספת של מציאות מדומה שבה המשתמש יכול לעשות פעולות נוספות כמו לעוף מעל העיר שהוא בנה".

חמש דקות מספיקות

האמנים אומרים כי אם רוצים להתנסות בחוויה המלאה, פרק הזמן הנדרש הוא יותר מחצי שעה, אבל אפשר גם להקדיש עשר או חמש דקות כדי להבין את העניין. "זו תהיה הפעם הראשונה עבורנו בישראל, ואנחנו ננסה לקשר בין העיר המדומיינת לשכונת מוסררה ולעיר ירושלים שבה תוצג העבודה", אומר דבל. "זה משהו שאנחנו משתדלים לעשות בכל מקום בעולם — לקשר בין העיר האמיתית לעיר הדמיונית. אנחנו רוצים לתת למשתמשים את ההרגשה שהם מכירים את המקום, מזהים בו נקודות מסוימות, אבל אז להפוך אותו למשהו דמיוני לגמרי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות