אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרדי ממשלה לא יאוחדו, התקציב יקוצץ במיליארד שקל צילום: חיים צח

משרדי ממשלה לא יאוחדו, התקציב יקוצץ במיליארד שקל

עם אישור תקציב 2019 החליטה הממשלה על צמצום מספר משרדי הממשלה ל־17, כשבכל משרד ניתן יהיה למנות יותר משר אחד. המהלך אמור לחסוך עד מיליארד שקל בבסיס תקציב המדינה. הממשלה מתעלמת מההחלטה והכסף יצטרך להגיע מקיצוץ

13.05.2019, 06:56 | עמרי מילמן

המגעים הקואליציוניים המתקדמים לאיטם מתמקדים בשאלת מספר השרים שיכהנו בממשלה הבאה, אולם לצד שאלה זו עומדת החלטה משמעותית הרבה יותר בנוגע למספר המשרדים. בינואר 2018, הממשלה היוצאת קיבלה החלטה במסגרת תקציב 2019, לצמצם באופן משמעותי את מספר משרדי הממשלה. אם תבוטל החלטה זו, החלטה 3398, הרי שיהיה צורך בקיצוץ רוחבי אחר בהיקף של 800 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

ההחלטה מבוססת על דו"ח בין־משרדי מקיף מ־2015 של משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, הנציבות ומשרד המשפטים. הדו"ח הוביל להחלטת ממשלה ובה הצביעו חברות הקואליציה בעד האפשרות לצמצם את מספר משרדי הממשלה הקיימים מ־29 ל־17 בלבד.

בממשלה היוצאת ישנם יותר משרדים משרים, עקב גחמות של שרים שהובילו לפיצול משרדים. אלא שמשרדי הממשלה ותפעולם יקרים יותר מתחזוקתן של לשכות שרים. עלותה של כל אחת מהלשכות, הכוללת מנכ"ל, עוזרים, נהגים ומזכירים, מגיעה לכ־5 מיליון שקל בשנה. העלייה במספר השרים בממשלה הנכנסת, מ־21 שרים ל־26, צפויה להשית על הציבור הוצאות נוספות של 20 מיליון שקל בשנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. נדמה כי השאלה היא האם החלטה שבאה בקלות, באותה הקלות תעלם, צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. נדמה כי השאלה היא האם החלטה שבאה בקלות, באותה הקלות תעלם | צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. נדמה כי השאלה היא האם החלטה שבאה בקלות, באותה הקלות תעלם, צילום: אלכס קולומויסקי

התמריץ לקבלתה של ההחלטה לצמצם את מספר המשרדים היה הפוטנציאל לחיסכון כספי גדול: על פי התכנון, מדובר בהליך הדרגתי שיביא לחסכון של 300 מיליון שקל בבסיס התקציב של 2020, לאחריו 300 מיליון שקל נוספים ב־2021 ו־200 מיליון שקל נוספים ב־2022 - חיסכון תקציבי כולל של 800 מיליון שקל. על פי ההערכות המקוריות של מחברי הדו"ח, צמצום מספר משרדי הממשלה היה חוסך מיליארד שקל בשנה, אולם החלטת הממשלה נקטה בגישה השמרנית.

העיקרון שקבע הצוות הוא כי מספר משרדי הממשלה יוגבל בחקיקה ל־17, ופרט לראש הממשלה כל שר יכהן במשרד אחד בלבד. כיום אין הגבלה כזו וכך, השר גלעד ארדן מכהן כשר לביטחון פנים, השר לענייני הסברה והשר לנושאים אסטרטגיים. ההחלטה אינה מגבילה את מספר השרים בממשלה, ומאפשרת למנות שר לאחראי על נושא רוחבי כלשהו ולהקצות לו צוות פעולה וסמכויות שלא מצויות בתחום שטחי הפעולה של המשרד הממשלתי. הצעה זו עדיפה על תופעת "שר בלי תיק".

אפשרות נוספת היא שני בעלי היררכיה במשרד אחד - מודל הקיים במדינות כמו בריטניה או נורבגיה. כך למשל ניתן למנות שר לפריפריה בתוך משרד הפנים, והוא יהיה כפוף לשר הפנים.

נכון לשלב זה של המשא ומתן הקואליציוני לא נראה כאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאחראי על המשא ומתן, מקדיש תשומת לב להחלטה, שקיבל בממשלה הזהה כמעט לזו אותה הוא מנסה להקים. נתניהו ואנשיו, ומשה כחלון, שמכהן כרגע כשר האוצר ושואף להיות שר האוצר גם בממשלה הבאה, לא מקיימים דיונים עם אנשי המקצוע בנוגע למימוש ההחלטה, זאת למרות שעל פי גורמים בממשלה, אלו נדרשו לגבש נהלים אופרטיביים עד אפריל, לטובת הכנת תשתית וקביעת הפרוצדורה בעת צמצום מספר משרדי הממשלה. לפי הגורמים הממשלתיים, טיוטת נהלים אלו כבר נכתבה, אולם עד כה לא הופצה לאור מערכת הבחירות והעדר כינונה של הממשלה.

גורמים בממשלה העלו את האפשרות כי לא רק שמספר המשרדים לא יצומצם, הוא אף יעלה. אלא שהחלטת הממשלה שהתקבלה במסגרת תקציב 2019 נעשתה כדי לפנות מקורות תקציביים עבור התחייבויות אחרות של הממשלה. במילים פשוטות, אם לא ייסגרו 12 משרדי הממשלה, זו תדרש לקצץ בשנה הבאה 300 מיליון שקל נוספים מהוצאותיה ובמצטבר בשלוש השנים הבאות הקיצוץ יגיע ל־800 מיליון שקל בשנה. זאת כאשר ממילא הממשלה ניצבת מול בור תקציבי של מעל ל־10 מיליארד שקל, הנובע מחוסר האחריות התקציבי שאפיין את הממשלה בשנים האחרונות, ועל רקע הכוונה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון.

להסיט את התקציבים למטרות הכרחיות יותר

בהתחשב בעובדה ש־45%-35% מהמבנה של משרד ממשלתי הם תפקידי מטה, הרי שצמצום מספר משרדי מטה ואיחוד מטות יכול להביא לחסכון תקציבי משמעותי, או להסטת תקציבים ושירותים למקומות הכרחיים יותר.

בנוסף, איחוד המשרדים אמור להוביל ליעילות גדולה. הדו"ח מצא כי בהשוואה בינלאומית קיים קשר מובהק והפוך בין מספר משרדי הממשלה ליעילות: ככל שיש פחות משרדים כך המגזר הציבורי יעיל יותר.

לעומת זאת, כאשר בוחנים את משרדי הממשלה בישראל כיום, אי אפשר להתעלם מהעיוותים שיצרו הסכמים קואליציוניים שונים, שפוגעים קשות בעבודת הממשלה. כך למשל משרד החוץ נותר במידה רבה ללא תעסוקה, לאחר שהוקמו סביבו המשרד לשיתוף פעולה איזורי, משרד התפוצות והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, שאחראי על התמודדות עם ה־BDS. עצם קיומו של משרד החוץ לצד שלושת אלה, לא רק מציפה שאלה לגבי העלויות הרבות שמושתות על הציבור, אלא גם לגבי יעילות הממשלה ויכולתה להתמודד עם סוגיות דיפלומטיות כאשר ארבעה גופים מתקוטטים זה עם זה על סמכויותיהם.

פרט לאיחוד בין ארבעת הגופים הללו, מציע הדו"ח למזג את משרד המודיעין ומשרד ירושלים והתפוצותעם משרד ראש הממשלה; את משרד הפריפריה, הנגב והגליל והמשרד לשירותי דת מציעים לאחד עם משרד הפנים; את משרד התיירות ומשרד המדע והטכנולוגיה לאחד עם משרד הכלכלה; את משרד התרבות והספורט עם משרד החינוך; את המשרד לשוויון חברתי עם משרד הרווחה ואת משרד האנרגיה עם המשרד להגנת הסביבה. במקרה כזה ניתן יהיה למנות שר לשיפור השירות הממשלתי לאזרח, או שר לענייני הגיל הרך.

האם נתניהו יעמוד בהחלטה, או שמא יעדיף קיצוץ רוחבי

צוות הדו"ח מציע הצעה מרחיקת לכת אף יותר, שכוללת חיסכון ויעילות רבים יותר - אך גם ויתור על אגו: צמצום מספר משרדי הממשלה ל־14. החיסכון, במקרה זה, יעמוד על 1.2 מיליארד שקל בשנה. הצעה זו תושג - בנוסף למה שצוין לפני כן - על ידי איחוד בין משרד התקשורת למשרד הכלכלה; משרד העלייה והקליטה עם משרד הרווחה; ומשרד האנרגיה והגנת הסביבה יחד עם התחבורה.

חברי הקואליציה תמכו בצמצום מספר המשרדים ל־17, ולכאורה יתמכו בו פעם נוספת, אך בינתיים נראה כי הנושא לא עומד על הפרק. השאלה היא האם נתניהו ישים כעת לנגד עיניו את ההחלטה שקיבל במסגרת הדיונים עם המפלגות השונות, או ישליכה לפח - ובאותה קלות שבה קיבל אותה, יקבלו החלטה מנוגדת שתבטל אותה, לצד קיצוץ רוחבי בשירותים הניתנים לאזרחים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות