אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בני אנוש נגד מכונות כדורגל צילום: רויטרס

בני אנוש נגד מכונות כדורגל

מנצ'סטר סיטי אלופת אנגליה בפעם השנייה ברציפות. העונה היתה גדולה במיוחד - כי ליברפול נלחמה עד הסוף

12.05.2019, 21:41 | אוריאל דסקל
1. ב-29 בינואר, מנצ'סטר סיטי הפסידה לניוקאסל יונייטד ולפי מודלים מתקדמים לליברפול היו אז סיכויים מצוינים לזכייה באליפות ראשונה אחרי 30 שנה: 78% לפי המודלים של fivethirtyeight, שנבנו על פי קצב איסוף הנקודות של הקבוצות ונתונים מתקדמים כגון הגעה למצבים ומניעת מצבים מהיריבות.

קראו עוד בכלכליסט

לפי אותו מודל, ליברפול היתה צריכה להשיג 1.8 נקודות למשחק ב-15 המשחקים הבאים כדי לזכות באליפות (27 נקודות ב-15 משחקים). הממוצע שלהם עד אותו רגע היה 2.6 נקודות למשחק. וליברפול אכן עשתה זאת, היא השיגה 37 נקודות במשחקים שנותרו לה. היא היתה אמורה לזכות באליפות. ואולם המתחרה שלה היתה מנצ'סטר סיטי, שהיא מכונת כדורגל שרשמה רצף של 14 ניצחונות רצופים מאז אותו הפסד לניוקאסל. סיטי השיגה 42 נקודות, עקפה את ליברפול וזכתה באליפות שנייה ברציפות. סיטי של פפ גווארדיולה שברה את המודלים. שברה את התחזיות. הכניסה להילוך גבוה ואף אחד לא היה יכול לעצור אותה.

2. עד כמה זה מדהים מה שסיטי עשתה? בהיסטוריה של הפרמיירליג היו רק 4 רצפים של 13 ניצחונות או יותר. שניים מהרצפים הללו שייכים למנצ'סטר סיטי של גווארדיולה - בעונה שעברה והעונה. סיטי, כאמור, לקחה את כל הסטטיסטיקות ומעכה אותן בשתי העונות האחרונות. היא שברה את שיא הכיבושים והנקודות בעונה שעברה, העונה נהפכה לקבוצה הראשונה שמנצחת כל קבוצה בפרמיירליג על פני שתי עונות רצופות (היחידה שעשתה זאת בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי היתה פרסטון ב-1888/89 ל-1889/90 והיו אז רק 12 קבוצות בליגה הראשונה) והיא הראשונה באנגליה שזוכה באליפות כשסגניתה משיגה 90 נקודות או יותר. בשתי העונות האחרונות סיטי השיגה 198 נקודות (87% הצלחה), רשמה 64 ניצחונות, הפסידה רק 6 משחקים, כבשה 201 שערים, ספגה רק 50, סיימה 38 משחקים (שווה ערך לעונה שלמה) ללא ספיגה. היא הראשונה העשור שזוכה בשתי אליפויות רצופות באנגליה. אלו נתונים חד פעמיים. היסטוריים.

שחקני מנצ שחקני מנצ'סטר סיטי חוגגים | צילום: אי פי איי שחקני מנצ

3. עונת הפרמיירליג שהסתיימה עם אליפות של הסיטי היתה מדהימה בעיקר בזכות המירוץ הצמוד לאליפות. מירוץ שליברפול אחראית עליו. כאמור, זו העונה הראשונה בפרמיירליג ששתי קבוצות משיגות 90+ נקודות (לשם השוואה, זה קרה בספרד 7 פעמים מאז 1993). ליברפול השיגה יותר נקודות מכל קבוצה אחרת בהיסטוריה של הליגה - מלבד שתי קבוצות: מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה ומנצ'סטר סיטי העונה. ליברפול העונה ספגה רק 22 שערים (הכי מעט בעידן הפרמיירליג), היא כבשה יותר מכל ליברפול אחרת באנפילד (55 שערים), היא הקבוצה הראשונה עם שני מלכי שערים של העונה (סאדיו מאנה ומוחמד סלאח עם 22 שערים כ"א) והיא רשמה 30 ניצחונות - הכי הרבה של המועדון בעונה. השיא הקודם של המועדון הושג כאשר היו 42 משחקים בליגה האנגלית (לפני 40 שנה). בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, לא היתה קבוצה שרשמה הפסד אחד בעונה, השיגה 30 ניצחונות והגיעה ל-97 נקודות ולא זכתה באליפות. ליברפול של השנה היא הראשונה.

4. יורגן קלופ באמת לא היה יכול לעשות יותר אבל סיטי של פפ פשוט מכונת כדורגל בלתי ניתנת לעצירה. ברצף הזה של 14 משחקים רצופים סיטי היתה בפיגור 83 שניות - במשחק היום נגד ברייטון. מבחינת xG, כלומר איכות מצבי ההבקעה שהגיעו מולה ברצף ה-14 ניצחונות, היריבות לא היו שוות יותר מ-6 שערים צפויים.

בכלל, במשך כל העונה, נראה היה שיש כאן תחרות בין קבוצה אנושית (ליברפול) שהיתה צריכה להיאבק ולהזיע עד הסוף עבור ניצחונות (25% משעריה הובקעו ב-15 הדקות האחרונות של המשחק) מול מנצ'סטר סיטי, שהיתה צריכה רק שער אחד אחרי הדקה ה-75 כדי להבטיח ניצחון.

אותו ניצחון "מאוחר" היה על ליברפול. ההפסד היחיד של ליברפול העונה. ההפסד שמנע מליברפול להיות קבוצה בלתי מנוצחת, הפסד שמנע מליברפול להגיע ל-100 נקודות, הפסד שמנע מליברפול אליפות. ואחרי אותו הפסד בתחילת ינואר - היו לליברפול שישה משחקים בין ינואר למרץ בהם הפסידה 8 נקודות בתוצאות תיקו. לסיטי היו העונה 3 הפסדים יותר מאשר לליברפול אבל 5 תוצאות תיקו פחות מאשר לאדומים. בתיאוריה, ליברפול היתה יכולה לדחוף חזק יותר לניצחונות במשחקים נגד לסטר, ווסטהאם, מנצ'סטר יונייטד או אברטון ואולי זה היה מוביל להפסד או שניים, אבל כשניצחון שווה 3 נקודות והיריבה היא מכונת ניצחונות בכדורגל, זה כנראה היה הדבר הכי נכון לעשות. אולי זה הלקח היחיד של קלופ מעונה כמעט מושלמת - ללכת על ניצחונות בכל הכוח, לא להסתפק בתיקו אף פעם. אולי נתון נוסף שמלמד עד כמה סיטי "רובוטית" אפשר להביא מטבלת ה-xG, שמראה כמה נקודות יותר השיגו הקבוצות ממה שהיו אמורות להשיג. ליברפול של יורגן קלופ השיגה 12.6 נקודות יותר ממה שהיתה אמורה (יותר מכל קבוצה אחרת). סיטי השיגה רק 6.9 נקודות יותר. סיטי היתה אמורה לזכות באליפות בפער.

פפ גווארדיולה חוגג אליפות נוספת, צילום: רויטרס פפ גווארדיולה חוגג אליפות נוספת | צילום: רויטרס פפ גווארדיולה חוגג אליפות נוספת, צילום: רויטרס

5. לפי חברת הסטטיסטיקות והייעוץ 21st Club, המדד הבולט ביותר בקרב מנצחות במשחק כדורגל זה מספר הבעיטות שלהן למסגרת. ב-61% מהמקרים הקבוצה שבעטה יותר למסגרת ניצחה את המשחק. רק ב-15% מהמקרים הקבוצה שבעטה יותר למסגרת הפסידה. במקום השני בטבלה של 21st Club נמצאות "בעיטות מהרחבה". ב-52% מהמקרים בהם קבוצה בועטת מהרחבה יותר מהיריבה, היא גם תנצח אותה. רק ב-23% מהמקרים זה הפוך. ב-52% מהמקרים, הקבוצה עם יותר מסירות עומק מדויקות מנצחת (25% מהמקרים מסתיימים בהפסד). מסירות אחורה מתוך הרחבה (pull backs) הן מדד מעניין גם כן - מאחר שאלו המסירות שמובילות להכי הרבה מצבי הבקעה איכותיים, ב-48% מהמקרים בהם קבוצה רושמת יותר מסירות אחורה מתוך הרחבה היא מנצחת במשחק (29% במקרה ההפוך).

המדדים הסטטיסטיים האחרים לא מראים נטייה ברורה ליצירת "אווירת ניצחון" לפי האנליטיקס. ב-42% מהמקרים הקבוצה עם יותר מסירות מפתח בשליש האחרון מנצחת (34% במקרה ההפך), כדרורים? (41% מול 34%), החזקה בכדור? כמעט תיקו (40%-35%), מסירות בחצי היריבה כנ"ל (40%-36%) וכך גם בעיטות מחוץ לרחבה (35%-40%). המדד היחיד שמלמד על חוסר יעילות בצורה ברורה הוא הרמות לתוך הרחבה (crosses). ב-44% מהמקרים בהם קבוצה מרימה יותר לרחבה היא מפסידה ביחס ל-31% בלבד מהמקרים בהם הקבוצה שמרימה יותר מנצחת. הרמה, וזה מוכח בשלל מחקרים, היא הכלי ההתקפי הכי פחות יעיל.

בכל מקרה, כשמסתכלים על מנצ'סטר סיטי, סטטיסטית היא עושה הכל נכון. יש לה הכי הרבה בעיטות למסגרת בפרמיירליג (6.8 למשחק), הכי הרבה בעיטות מהרחבה במשחק (10.2 במשחק), יש לה הכי הרבה מסירות עומק בליגה (14.7 במשחק), יש לה הכי הרבה מסירות אחורה בתוך הרחבה (בערך 20 יותר מכל קבוצה אחרת). כמו כן, סיטי הגיעה להכי הרבה מצבי הבקעה גדולים (121). זה קרה הרבה בגלל שסיטי החזיקה בכדור יותר מכל קבוצה אחרת ושלטה במשחקים בצורה שלא נראתה בעבר.

נכון, אתם תגידו - ובצדק - שההחזקה בכדור היא לא מדד שמראה משהו על סיכויי הקבוצה לניצחון. עם זאת, מה שסיטי עושה עם הכדור מלמד הרבה יותר על היכולות שלה - על המכניות שלה. מנצ'סטר סיטי רשמה העונה יותר מ-900 רצפים של 10 מסירות או יותר - זה בערך 200 יותר מכל קבוצה אחרת. אבל חשוב עוד יותר זה שאחרי 28% מהרצפים הללו הם הגיעו לבעיטה לשער. הכי קרובה אלייה מהבחינה הזו היא ארסנל עם כ-520 רצפי מסירות של 10+ מסירות, שהובילו לבעיטה רק ב-23% מהמקרים (ליברפול, למשל רשמה כ-700 רצפים כאלו וב-21% מהם הגיעה לבעיטה).

יעילות הסגנון של סיטי באה לידי ביטוי בכך שמשחק המסירות נועד להביא כמה שיותר שחקנים שלה לשליש האחרון של המגרש מצד אחד, להוביל לכך שהקבוצה תהיה במבנה נכון וקומפקטי כדי לבצע לחץ גבוה ויעיל אחרי אובדן כדור (הסיכויים הכי איכותיים מגיעים 10 שניות לאחר שקבוצה חוטפת כדור בחצי היריבה) מצד שני, ולרווח את המשחק על ידי שליחת שחקנים לאגפים ולפתוח פערים ומרווחים בין שחקני ההגנה (שנמתחים על פני כמה שחקנים) מצד שלישי. כשהנעת הכדור נעשית במהירות גבוהה - סיטי פשוט קטלנית. פערים נפתחים בהגנה, שחקני סיטי נעים לתוך החללים שנוצרים וזה מוביל להרבה מסירות עומק, מסירות אחורה מתוך הרחבה ובעיטות למסגרת. הכל נעשה בצורה כל כך יעילה וקטלנית - הכי יעילה וקטלנית בהיסטוריה של המשחק.

"אני שונא מסירות לשם המסירות", הסביר גווארדיולה בשיחת ההיכרות שלו עם שחקניו בבאיירן מינכן. "זה סתם טיקי-טאקה. זה כל כך הרבה זבל בלי שום מטרה. חייבים למסור את הכדור עם כוונה ברורה, עם מטרה להגיע לשער של היריב. זה לא מסירות לשם המסירות".

גווארדיולה הביא את התפישה הזו לסוג של שלמות במנצ'סטר סיטי. הוא בנה מכונת כדורגל מושלמת. בלי "הרבה זבל". כדי לנצח אותה על פני עונה, צריך לבנות מכונת כדורגל שיכולה להתמודד עם היציבות והמכניות שלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות