אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"מוזיקה מול טכנולוגיה? זו מלחמה בת 140 שנה"

סטיב גרינברג, המפיק זוכה הגראמי ומייסד לייבל S-Curve, סיפר בכנס של כלכליסט ובנק לאומי בבית ספר רימון למוסיקה - מימי התקליטים ועד למהפכת הסטרימינג. בנוסף, הסביר איך הרוויחו האמנים מעליית פלטפורמות כספוטיפיי ואחרות

13.05.2019, 16:52 | עדי ברק
סטיב גרינברג (וידאו: איליה ברומט)
"אני מסתכל תמיד על הקשר בין טכנולוגיה ומוזיקה כמלחמה בת 140 שנים" - כך פתח את דבריו הבוקר סטיב גרינברג, המפיק המוזיקלי זוכה פרס גראמי ומייסד הלייבל S-Curve Records, בכנס when technology meets music של כלכליסט ובנק לאומי בבית ספר רימון למוסיקה.

"עם המצאת התקליטים, אנשים שאהבו מוזיקה חשבו שאף אחד לא ילמד יותר לנגן לייב", הסביר. "כמובן, במבט לאחור אנחנו יודעים שזה פשוט לא היה נכון. אבל היה מתח בין השתיים מאז ומתמיד", הדגיש. "ידה של מי תהיה על העליונה? המוזיקה או הטכנולוגיה?".

 סטיב גרינברג, צילום: אוראל כהן סטיב גרינברג | צילום: אוראל כהן  סטיב גרינברג, צילום: אוראל כהן

הקרייה המוזיקלית של גרינברג צמחה והמריאה בארה"ב, אך הוא לא שכח לציין כי בתחילת דרכו עבד כתקליטן כאן בישראל, במועדונים מיתיים כמו הפינגווין והקולוסאום. "עם תחילת הרדיו המסחרי נרשמה התכווצות של 95% בהכנסות תעשיית המוזיקה", ציין גרינברג. "אנשים החלו לצרוך מוזיקה בחינם. גם אז, אמרו שזה הסוף של המוזיקה. אפקט דומה היתה להשקת אייטיונס של אפל, גם אז ראינו התכווצויות משמעותיות בשוק".

"אבל ככל שעבר הזמן, הבנו שמה שמנגנים חשוב יותר מאשר הטכנולוגיה המאפשרת את השמעתה", אמר. "למעשה, אותן חברות שייצגו אמנים הן אלה שהמציאו את חברות התקליטים וה-CD's כי הם חשבו שזה יהיה רווחי".

"תפנית נוספת היתה בסוף שנות ה-90", סיפר גרינברג. "אז הומצא הדיסק שאפשר לצרוב עליו. אנשים הבינו שהם יכולים לשכפל מוזיקה מבלי לאבד איכות ובעיקר, מבלי לשלם עליה. השנה הטובה הביותר מבחינת רווחים ומכירות היתה 2000", המשיך. "אבל מאוחר יותר, כשאנשים התחילו להוריד מוזיקה, שוב היתה שקיעה. ב-2003, עם אייטיונס, העניינים התייצבו". לדבריו, הרבה אנשים שאלו את עצמם באותה התקופה האם האם אייטיונס הצילה את תעשיית המוזיקה, או שהתעשייה הצילה את אפל. "כעת, עם חדירה עולם הסטרימינג המודל שוב השתנה".

"צריכת המוזיקה השתנתה ללא היכר", הסביר. "בהתחלה שילמת על דיסק ויכולת לשמוע אותו עשר פעמים או אלף פעמים, או אף פעם אם נתת את זה מתנה לדוד שלא התעניין באותו אלבום. סטרימינג עובד אחרת; כעת, הדבר היחיד שמשנה הוא כמה פעמים אתה מאזין לאותה יצירה".

"מיליון אנשים שמאזינים לאותה יצירה שווה פחות מאלף אנשים שמאזינים ל-200 יצירות שונות, מלא פעמים. גם חסמי הכניסה נעשו קלים יותר, כי אנשים יכולים להקליט בבית והדברים נגישים יותר. לא חייבים סטודיו מקצועי, לא חייבים את כל כלי הנגינה. אפשר לעשות את זה מחדר השינה. מה שראינו הוא שלמעשה יש יותר אנשים שמסוגלים ליצור מוזיקה ושהקהל יהנה ממנה, מאשר מה שהערכנו".

לדבריו, מספר המשתמשים יכול לצמוח אקספוננציאלית הודות לטכנולוגיה, מה שמסמן מעין תור זהב לאמנים. "הדבר בעל הערך הגדול ביותר שאפשר להרוויח הוא אפשרות השפעה על הקהל", אמר. "ולהשפיע על קהל גדול מבעבר. הכוכבים הגדולים ביותר היום הם גדולים יותר מהכוכבים הגדולים ביותר של פעם". לפי גרינברג, אי אפשר לעשות כסף ממוזיקה בלי להבין את הכללים החדשים, ומבלי להשתחל לפלייליסטים של ספוטיפיי ודומותיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות