אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע החלשת בית המשפט מסוכנת לצמיחה ולישראל צילום: קובי גדעון לע"מ

ניתוח כלכליסט

מדוע החלשת בית המשפט מסוכנת לצמיחה ולישראל

מעבר לדיון הערכי, ראוי לבחון את ההצעה להגביל את כוחו של בית המשפט גם בהיבט הכלכלי. התשובה מוחצת לפי כל פרמטר אפשרי: יש קשר חיובי מובהק בין דמוקרטיה ועצמאות משפטית לבין צמיחה כלכלית, פיתוח והשקעות זרות במשק

14.05.2019, 10:11 | אדריאן פילוט
הרפורמה המשפטית שמתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת בין היתר שלילת סמכות בג"צ להתערב בחקיקה ולהתערב בהחלטות מנהליות, מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים והפיכת יועצים משפטיים במשרדים למינויים פוליטים, נבחנה על ידי משקפיים "ערכיות": האם המהלכים המתוכננים הם "בסדר" או לא.

קראו עוד בכלכליסט

דיון אמיתי חייב לכלול היבט לא פחות חשוב: ההיבט הכלכלי-תועלתני. קרי, האם צמצום העצמאות של הרשות השופטת ופגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות, יתרמו לצמיחה כלכלית ובהשקעות במשק, או יפגעו בהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל המחקרים מצביעים כי הגבלת ביהמ"ש תפגע בצמיחה , צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל המחקרים מצביעים כי הגבלת ביהמ"ש תפגע בצמיחה | צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל המחקרים מצביעים כי הגבלת ביהמ"ש תפגע בצמיחה , צילום: רויטרס

הזרם היוקרתי ביותר של חוקרים כלכליים משתייכים לקבוצה שחוקרת האם מוסדות שלטון משפיעים על הכלכלה. תשובתם מוחצת: יש קשר חיובי הדוק ומובהק בין דמוקרטיה, שלטון החוק, הפרדת רשויות ועצמאות משפטית לבין צמיחה כלכלית בת קיימא, שבאה לידי ביטוי בגידול מהיר יותר בתוצר המקומי הגולמי לנפש. לרפורמה המתוכננת של נתניהו יהיה מחיר כלכלי לא מבוטל.

חוקרי הכלכלה מסכימים: הפרדת הרשויות קריטית

בסדרת מחקרים שערכו שני חוקרים גרמנים, וויגט ופלד, שבחנו את השפעת העצמאות של הרשות השופטת על הצמיחה הכלכלית בקרב 73 מדינות, נמצא כי לעצמאות השפעה חזקה וחיובית על צמיחה כלכלית שבאה לידי ביטוי בגידול של התמ"ג לנפש. המדד המרכזי שנבדק הוא היכולת של הרשות המבצעת, הממשלה, למחוק החלטה של הרשות השופטת או להתעלם ממנה. פרמטר נוסף שמשפיע הוא השאלה מי ממנה את השופטים - פוליטיקאים או הדרג המקצועי. ישנו גורם נוסף שמשפיע על הצמיחה כלכלית: מידת ההגבלה על אזרחי המדינה הפשוטים להגיע לבית המשפט העליון.

לפני יותר מ־200 שנים תהה ג'יימס מדיסון, אב מייסד של ארה"ב, מדוע צריכה הפרדת הרשויות להיות חשובה למדיניות הכלכלית? התשובה: איזונים ובלמים. זו המערכת שמגבילה את הפוליטיקאים מניצול לרעה של הכוח שקיבלו.

חברות הדירוג: ממשל תקין מושך יותר השקעות זרות

נכון, כדאי להסתמך על מקורות מגוונים ושונים כדי לקבוע טענה כה גורפת. לכן חשוב לזכור כי לא רק הפרופסורים קבעו שיש קשר הדוק בין הפרדת רשויות, לרבות עצמאות משפטית, לבין צמיחה כלכלית, אלא גם ארגונים כלכלים בינלאומיים וחברות הדירוג.

מחקר של ה־IMF קובע כי איכות מוסדות השלטון היא גורם דומיננטי בקביעת השקעות זרות במשק (FDI), אחד ממנועי הצמיחה העיקרים של כל כלכלה מודרנית. לפי אותו מחקר, מערכת משפטית עצמאית יותר מובילה ליותר השקעות זרות ישירות, כאשר ההשקעות בשירותים במשקים מתקדמים, כמו ישראל, רגישה יותר לעצמאות.

זאת משום שממשל תקין מזוהה עם צמיחה כלכלית גבוהה יותר, ואמור למשוך יותר השקעות זרות; מוסדות שלטון חלשים המאפשרים שחיתות נוטים להכביד על העלויות ההשקעה ולפגוע ברווחי המשקיע הזר; ומשקיעים רגישים הרבה יותר לאי ודאות הנובעת ממוסדות חלשים בגלל העלות הגבוהה של השקעת במדינה זרה.

מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) הכניס במדד שלו פרמטר של "מוסדות" שאחד ממרכיביו הוא העצמאות של הרשות השופטת: "מוסדות חזקים מהווים גורם מרכזי לקביעת הפריון והצמיחה ארוכת הטווח", כותבים כלכלני ה־WEF.

בפברואר, חברת הדירוג S&P, שמכלילה בתוך השיקולים שלה אלמנטים מוסדיים־פוליטיים, כתבה בסקירתה השנתית על ישראל כי "הקיטוב הפוליטי מסוגל להגביל את יכולת הממשלה לטפל בבעיות מבניות ארוכות טווח במשק ובחברה, לרבות עודף בירוקרטיה, מחסור בתשתיות, השתתפות חלשה בשוק העבודה של כמה אוכלוסיות והכישורים הלקויים של כמה קבוצות חברתיות (בעיקר גברים חרדים נשים ערביות־ישראליות) וענייני דיור.

אנו מאמינים כי התנודתיות הפוליטית, המתבטאת בתיקונים האחרונים לחוקי היסוד (חוק הלאום - א.פ) והצעות לעיצוב מחדש של סמכויות של בית המשפט העליון, תישאר גבוהה באופק הדירוג הנוכחי". לכן, כדאי ואף רצוי לתמחר את "העלויות" הכלכליות עת מחליטים על רפורמה כזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות