אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נציבות שירות המדינה: מיעוטים לא מתקדמים בשירות הציבורי צילום: אבי אוחיון, לע"מ

נציבות שירות המדינה: מיעוטים לא מתקדמים בשירות הציבורי

מדו"ח של הנציבות עולה כי רובם המוחלט של העובדים בשירות המדינה השייכים לאוכלוסיות חלשות מועסקים במשרות בדרג נמוך

15.05.2019, 07:39 | אדריאן פילוט

דו"ח הגיוון התעסוקתי והייצוג בשירות המדינה לשנת 2018, הבוחן את הצטרפותן של אוכלוסיות המוגדרות כקבוצות מיעוט או מופלות, בני מיעוטים, עולים חדשים, אתיופים, אנשים עם מוגבלות וחרדים, מעלה תמונה מורכבת עבור נציב שירות המדינה החדש, פרופ' דניאל הרשקוביץ.

קראו עוד בכלכליסט

נציב שירות המדינה פרופ נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ | צילום: אבי אוחיון, לע"מ נציב שירות המדינה פרופ

תקועים במשרות הזוטרות

נציבות שירות המדינה כוללת את כל עובדי משרדי הממשלה ויחידות הסמך ובהם, נכון לסוף 2018, 78,594 עובדים שמתוכם רק 2,555 הם מהסגל הבכיר. הדו"ח מראה כי למרות שקיימים מכרזים ייחודים לאותן אוכלוסיות חלשות על מנת להקל על כניסתן, למעלה מ־80% מהעובדים המשתייכים אליהן נקלטו לשירות המדינה במשרות רגילות. במקביל, רובם המוחלט מועסקים במשרות בדרג הנמוך ביותר, ללא אפשרות ממשית להתקדם מהן. שני הממצאים הללו מעלים שאלה האם המדיניות הנוכחית, לפיה ההקלות ניתנות בדרג הנמוך בלבד, מיצתה עצמה מאחר שיש לשאוף לסייע לאותם עובדים להתקדם בשירות ולא רק להצטרף אליו. לפי הדו"ח, בקרב ערבים, דרוזים וצ'רקסים, שיעור הדרג הבכיר מגיע לפחות מ־1% בלבד בהשוואה ל3.25% באוכלוסייה הכללית. מנגד, כשני־שליש מהעובדים במגזרים אלה נמצאים בדרג הכניסה בהשוואה לכמחצית בלבד באוכלוסייה הכללית.

משרד ידוע מראש

על פי הנתונים, בישראל של שנת 2018, ייצוג האוכלוסיות החלשות נמוך וברוב המקרים לא מגיע ליעדים שהנציבות קבעה לעצמה. רק 4.2% מהעובדים הם אנשים עם מוגבלויות לעומת יעד של כ־5%. רק 11.7% הם בני מיעוטים, למרות היותם כחמישית מאוכלוסיית ישראל.

מלבד בעיית הייצוג, הדו"ח מראה נתונים מאכזבים גם בשיעור הצמיחה שלו לאורך השנים. בין 2014-2018 נרשמה עלייה של 1.13% בלבד בייצוגם של עובדים יוצאי אתיופיה. בקרב עולים חדשים נרשמה עלייה של כ־0.3% בלבד בשנתיים האחרונות. ובאשר לאנשים עם מוגבלויות הממצאים מעוררים דאגה לאחר שבשנה האחרונה חלה ירידה של כחצי אחוז בייצוגם בשירות המדינה.

רוב עובדי המדינה מקבוצות המיעוט מיועדים למערכת הבריאות, כאשר במקרה של יוצאי אתיופיה וערבים ישנו ייצוג משמעותי במשרד הרווחה, ושל עולים חדשים במשרד הקליטה. ואילו שיעור מגזרים אלה במשרדים הכלכליים, הנחשבים יוקרתיים וגם מתגמלים יותר, הוא נמוך עד אפסי. הדו"ח גם מראה כי אין כמעט עובדים מהאוכלוסיות החלשות בתוכניות העתודה, המעניקות יתרון מובהק במכרזים למשרות הבכירות. "מסלולים אלו קריטיים כדי להגיע למשרות הבכירות", מסר בכיר בנציבות שהסביר כי נעשים מאמצים להכניס יותר מהאוכלוסיות הללו לתוכניות. עוד נמסר ל"כלכליסט" כי הדו"ח הנו כמותי בלבד וישנן בעיות נוספות כמו תחושת ניכור ומחסור בסביבה חברתית תומכת שאינן באות לידי ביטוי בדו"ח.

נציב שירות המדינה מסר בעקבות פרסום הדו"ח כי "הגיוון התעסוקתי, לרבות שוויון מגדרי ומניעת גזענות, מצוי כיום בעדיפות גבוהה ביותר על שולחנה של הנציבות". לדבריו, "רק חברה שיש בה ייצוג הולם לכל חלקיה, יכולה להבטיח שירות ראוי לכלל האזרחים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות