אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מבחן רכב

ריינג' רובר איווק: רכב שטח עד לרגע שהוא חוטף שריטה

כשהמסורת והשיק של ריינג’ רובר מאחוריו, איווק החדש מציג יוקרה ונוחות המשולבים במנוע עוצמתי. אך ליומרה שלו להיות חזק בשטח אין כיסוי, והמחיר שלו תלוש מהמציאות

19.05.2019, 22:05 | תומר הדר

כשרוצים לדעת מהם באמת השיקולים שעומדים מאחורי כל מכונית חדשה - ברמת העיצוב, התמחיר, המיצוב - צריך לפנות קודם כל אל שוק ההון, הרבה לפני שנכנסים לברזלים עצמם. יגואר לנד רובר (JLR) היא דוגמה מצוינת לכך, כי החברה נמצאת בצרות צרורות.

קראו עוד בכלכליסט

רק לפני שבועות ספורים הופצה שמועה כי החברה תירכש על ידי PSA, החברה־האם של פיג'ו וסיטרואן. PSA הכחישה ויגואר לנד רובר נותרה עם הצרות ביד: הפסד של 4.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2018, צורך לקצץ 4,500 משרות בתעשיית הרכב הבריטי, וכמובן איום הברקזיט. וכל זה לפני ההפסדים המשמעותיים שרשמה החברה בסין וירידה של עשרות אחוזים בערך מניית JLR בשנים האחרונות.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

על הנייר זה לא היה אמור לקרות. JLR מחזיקה בשני מותגים חזקים, בעלי היסטוריה בריטית מפוארת ופורטפוליו מוצרים ראוי, במיוחד לנד רובר. לפני כעשור, כשיצרני רכבי היוקרה הגרמניים הבינו שהציבור רוצה רכבים שיודעים לרדת לשטח, ללנד רובר היו רכבים שידעו לרדת לשטח. היה צריך רק לעצב אותם, לייפות אותם, להוסיף עץ ועור בפנים, ולמכור לדיוויד בקהאם וחבר מרעיו. זה אפילו הצליח, ואחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא איווק (Evoque), רכב כביש־שטח קטן יחסית, כזה שעל ישבנו מתנוסס סמל של מותג הדגל של לנד רובר - ריינג' רובר.

איווק הקודם היה סיפור הצלחה. בעולם ייצרו כ־800 אלף רכבים והמוטו היה ברור: כמו לנד רובר, אבל קטן. איווק החדש אינו שונה, על הישבן שלו כתוב שמדובר בריינג' רובר, החזית שלו דומה לזו של ריינג' רובר ספורט, ידיות הדלתות שלו קופצות החוצה ממש כמו בריינג' רובר אמיתי.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

הוא נראה בדיוק כמו האיווק הקודם, כלומר נאה עם פרופורציות מושלמות, כולל הגלגל הענק והזוויות החדות. יש הרבה רכבי כביש־שטח יוקרתיים שמנסים להיות כמו האחים הגדולים שלהם, כי זה גורם ללקוחות לפתוח את הארנק, קוראים לזה "זהות מותגית". זה עובד יפה לאאודי, זה עובד לא רע בב.מ.וו, אבל בלנד רובר לוקחים את זה לדרגה אמנותית.

שיוט עם מינימום דרמה

הפנסים האחוריים צרים, יחידות התאורה נאות, יש גם ירידה לפרטים הקטנים, כמו קו בירכתי הרכב עם ציפוי כרום שמתחיל בפנסים הקדמיים וממשיך עד מתחת למראות. בדומה לאחיו הגדולים, איווק משדר אלגנטיות וייחודיות שאי אפשר למצוא ברכבים שמיוצרים מעבר לתעלה הבריטית.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

בפנים, איווק החדש מתוכנן היטב. משהו שקשה למצוא בתאי הנוסעים הקודרים של הגרמניות. באנגלית קוראים לזה "סאבליים", כלומר מרומם ונשגב. אמנם יש ריבוי מסכים, אך מבלי שהדבר יוצר עומס מיותר ובלי שתהיה תחושה של פיזור גימיקים מעצבנים כיד המלך. המסך העליון שולט במערכת השמע והפונקציות הבסיסיות באמצעות תצוגה מפורטת. המסך התחתון שולט במערכות בקרת השטח ומערכת בקרת האקלים.

איווק מתיימר להיות מאוד חזק בשטח, כי הוא לנד רובר. לכן יש בו כמה מערכות לבקרות שימושי שטח: נסיעה בשלג, נסיעה בבוץ, נסיעה על קפלי קרקע. ספק אם מישהו מהרוכשים יידע כיצד לנצל את המערכות האלה, או שהוא מבין מהו היקף הנזק שעלול להיגרם לרכב במקרה של ירידה לא זהירה לשטח. שלא לדבר על כך שכל רכב כביש־שטח גרמני בעל הנעה כפולה יכול לעשות פחות או יותר דברים דומים, בלי לגרום לסיכון משמעותי לרכב.

תא הנוסעים הקדמי מצליח להרגיש מאוד אינטימי ומאוד נעים, אך לא הכל מושלם. ברכב המבחן מותקנת מערכת בטיחות ישראלית, התקנה גסה שדורשת קידוח בלוח המחוונים. במכונית יוקרה זה מביך, ובלנד רובר מבטיחים שברכבים הבאים זה לא יקרה.

מעבר לכך, הנדסת האנוש לקויה. קל ללחוץ עם ברך שמאל על מתגי הזיכרונות של המושבים החשמליים, מה שגורם להזזת המושב תוך כדי נסיעה. המראה האחורית היא חשמלית, כלומר היא מסך שמקרין את המתרחש מאחורי הרכב, גימיק מטופש שמונע מהנהג יכולת לשפוט באמת את המרחק בינו לבין הרכבים שמאחור. המזגן לעתים חלש, ומי שיעביר יד על ספי הדלתות או על חלקו התחתון של לוח המחוונים, יבין היכן מנסים לחסוך ב־JLR.

למנוע של איווק קוראים אינג'יניום. הוא ייחודי ללנד רובר ויגואר. בתמצית, מדובר במנוע מעולה. 2 ליטר, טורבו, 249 כוחות סוס. תיבת ההילוכים עושה לו עוול, גם בגלל שהיא אטית מעט וגם כי לא ניתן להעביר הילוכים מגלגל ההגה. המנוע עצמו שקט, מספק דחף מוחשי כשהוא בהילוך הנכון. איווק גם מפתיע בהתנהגות הכביש - יש לו זוויות גלגול מינימליות, הוא מאוד נשלט ויודע לנסוך בנהג ביטחון הודות לרמה גבוהה מאוד של היזון חוזר.

הנוחות סבירה, אך סבירה במונחי רכבי יוקרה. זאת כפועל יוצא של חישוקי גלגלים ענקיים וצמיגים נמוכי חתך. איווק ירחף בניחותא על שיבושי קרקע שיגרמו לקוריאניות וגם ללא מעט יפניות להטיח את ראשי הנוסעים בתקרה.

איווק גם משייט היטב. פרט לרעשי רוח במהירויות גבוהות, הוא הופך שיוט למשימה פשוטה עם מינימום של דרמה. רק חבל שמערכת בקרת השמירה על נתיב הנסיעה, זו שאחראית על החזרת הרכב לנתיב הנסיעה באופן עצמאי במידה שהוא סוטה, מתערבת באגרסיביות ועושה זאת בהפתעה. יש גרמניות שיודעות להפוך את ההיגוי הכמעט אוטונומי לחלק בלתי נפרד מן הרכב, לנד רובר עדיין לא שם.

צמיגים רגישים מדי

לנד רובר מדגישה שאיווק יודע לעשות שטח. מדובר בהצהרה תיאורטית, כי איווק לא מתאים לעבודת שטח אמיתית. מרווח הגחון סביר, אך כל פגיעה עלולה לעלות אלפי שקלים. מערכות הבקרה יודעות לגרום לכל נהג להיראות גיבור בשטח, אך הצמיגים רגישים ולא בנויים לסלעים. אפשר להגיע לשבילי עפר עדינים, ולהתחרות מול משפחתיות ליסינג בדרך לפיקניק.

השאלה הקריטית היא האם הוא מעניק תמורה ראויה לכסף. וכאן טמונה הבעיה: איווק בגרסה שנבחנה עולה 489 אלף שקל, סכום כמעט דמיוני לרכב כביש־שטח יוקרתי קטן. סכום שהמתחרים מגרמניה ויפן לא מעזים להצמיד לרכבים שלהם, טובים ככל שיהיו. מחיר שהוא פשוט תלוש מהמציאות.

לא ברור אם מדובר במחיר שיהווה נקודת פתיחה למו”מ קדחתני, בהחלטה תמוהה לכסות את הפסדי החברה־האם בבריטניה דרך שוק הרכב הישראלי, או בניסיון לסמוך על המיצוב של לנד רובר. כך או כך, איווק החדש הוא רכב מיוחד בעל יכולת שיתקשה להצליח בישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות