אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפילו הנפקת הענק של ישראכרט לא עצרה את התייבשות הבורסה צילומים: רון קדמי, עמית שעל

אפילו הנפקת הענק של ישראכרט לא עצרה את התייבשות הבורסה

בורסת תל אביב רשמה שיא של חמש שנים בהיקף הכספי שגויס בהנפקות ראשוניות מתחילת השנה - 2.1 מיליארד שקל, סכום שחברת כרטיסי האשראי אחראית ל־1.8 מיליארד שקל מתוכו. אבל מספר החברות המצטרפות למסחר רק הולך ופוחת

20.05.2019, 08:25 | חזי שטרנליכט

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 
הנפקת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט בתחילת אפריל אמנם הפיחה חיים בשוק ההנפקות בבורסת תל אביב והובילה לשיא חדש בחמש השנים האחרונות, אולם העדנה הזו נרשמה רק בהיקף הכספי שגויס מ־1 בינואר עד 15 במאי השנה - לא במספר החברות שהצטרפו למסחר בבורסה המקומית, המשוועת ליותר חברות נסחרות.  

קראו עוד בכלכליסט

ישראכרט הונפקה לאחר שלא נמצא לה קונה

גיוס ההון בשוק המניות בתקופה האמורה הסתכם ב־2.6 מיליארד שקל - עלייה של 41% לעומת התקופה המקבילה. מתוך הסכום זה עמד היקף ההנפקות הראשוניות לציבור (IPO) על 2.1 מיליארד שקל, אמנם שיא של חמש שנים לתקופה האמורה - אבל הנפקת ישראכרט מהווה כ־86% ממנו, וזאת בעקבות גיוס של 1.8 מיליארד שקל. ואם לא די בכך, הרי שגם ההנפקה של ישראכרט בבורסת תל אביב לא היתה הבחירה הראשונה של בנק הפועלים, שנאלץ למכור את החברה בעקבות חוק שטרום - אך לא נמצא לה קונה.

מבחינת מספר הנפקות ה־IPO, מדובר בנסיגה בהשוואה לתקופה ינואר עד מחצית מאי 2018. השנה הונפקו שלוש חברות, שגייסו 2.1 מיליארד שקל, לעומת חמש חברות בתקופה המקבילה אשתקד שגייסו 886 מיליון שקל, שבע חברות בתקופה המקבילה ב־2017 שגייסו 861 מיליון שקל, כאשר ב־2016 לא היו גיוסים וב־2015 היה גיוס בודד בהיקף של 70 מיליון שקל. לפיכך, מדובר אמנם במגמה חיובית בהיקפי הגיוס, אבל במספר חברות שהולך ומצטמצם.

מתחילת 2019 נמחקו מהמסחר חמש חברות, ומספר החברות הנסחרות עמד בסוף אפריל השנה על 447. זאת לעומת 448 חברות בסוף 2018 ו־457 בסוף 2017.

כלומר, אף שיש ההנפקות חדשות, הן אינן מצליחות לצמצם את מגמת העזיבה את הבורסה בעשור האחרון. רק בשנה שעברה עזבה אותה חברת סודהסטרים, שנמחקה לאחר שנרכשה בידי פפסיקו תמורת 3.2 מיליארד דולר. חברה בולטת אחרת שפרשה בטריקת דלת היתה מלאנוקס טכנולוגיות, שנמחקה מהמסחר בתל אביב ב־2013 לאחר קרב בין המייסד איל וולדמן לגופים מוסדיים, על רקע התנגדותם להעסקתו כמנכ"ל וכיו"ר החברה בו־זמנית. מלאנוקס, שהמשיכה להיסחר בנאסד"ק, נמכרה במרץ האחרון לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר. ב־2016 מחקה נסטלה העולמית את חברת אסם הישראלית מהבורסה, וההסבר שניתן למהלך היה כי אסם אינה זקוקה לגיוסי הון זרים.

מתחילת 2019 הצטרפו שלוש חברות חדשות לבורסה, שהבולטת בהן היא ישראכרט, ששווייה לאחר ההנפקה עמד על 2.7 מיליארד שקל. הנפקה נוספת השנה היא זו של רשת הקמעונאות פרשמרקט, שהצליחה לגייס בניסיון השני שלה 250 מיליון שקל לפי שווי של מיליארד שקל (אחרי הכסף). זאת לאחר שסיבוב ראשון כשל בשנה שעברה. המצטרפת הקטנה ביותר למנפיקות מתחילת השנה היא קרן ההשקעות בתשתיות ג'נריישן קפיטל, שגייסה 53 מיליון שקל ושווייה לאחר ההנפקה עמד על 329 מיליון שקל.

המוסדיים מעדיפים הנפקות של חברות גדולות

הנפקה בסדר הגודל של ישראכרט היא אירוע חריג ונדיר בבורסה המקומית, וזו שקדמה לה בסכום דומה היתה של קבוצת עזריאלי ב־2010. אולם אף על פי שההנפקות של החברות הגדולות הן נדירות, נוטים הגופים המוסדיים להעדיף אותן, וכתוצאה מכך נתקעו לא מעט חברות קטנות, בשווי מוערך של כמה מאות מיליוני שקלים, בדרך אל הבורסה. עם אלה נמנות רשת אייס, חברת האוטובוסים מסיעי שאשא וקרן ריט של אזורים.

מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו. לא הצליח למכור את ישראכרט, צילום: עמית שעל מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו. לא הצליח למכור את ישראכרט | צילום: עמית שעל מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו. לא הצליח למכור את ישראכרט, צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות