אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הטריק החדש של פייסבוק: לקשור בין חיסול הפרטיות והצלת חיים צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

הטריק החדש של פייסבוק: לקשור בין חיסול הפרטיות והצלת חיים

הרשת החברתית חשפה פרויקט שיוכל לסייע לגופי בריאות להילחם במחלות ומגפות - ונשען על מידע אישי, מה שמשתלב באסטרטגיית היח"צ שלה ובנסיונותיה להמשיך לשאוב מידע אישי באין מפריע; מיקרוסופט משיקה דפדפן למק; ורשת חנויות משחקי הווידאו הגדולה בארה"ב נאבקת על חייה

21.05.2019, 11:19 | עומר כביר

המידע שלכם הוא בשבילכם

לפייסבוק יש בעיה. אם לא הבחנתם בכך עד עכשיו, כנראה שהייתם בתרדמת מתחילת 2018. מאז פריצת פרשת קיימברידג' אנליטיקה לפני יותר משנה, עומדת הרשת החברתית מול משבר מתמשך, ברמות עוצמה שונות - במרכזו הטיפול שלה במידע אישי של משתמשים. היא סופגת בדרך לא מעט ביקורת על היקף המידע שהיא שומרת, השימוש שהיא עושה בו והגישה שהיא מספקת אליו.

לאורך השנה ניסתה החברה שלל טקטיקות כדי להדוף את הביקורת - שינויים במדיניות והגנות הפרטיות, קמפיין יחסי ציבור, שליחת המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג להעיד בפני הקונגרס ועוד; אף אחת מהטקטיקות לא הובילה להיעלמות העניין בסוגיה, אולי לכל היותר לרגיעה קצרה בעיסוק התקשורתי. בדו"חות הרבעוניים, אגב, ההשפעה של קיימברידג' אנליטיקה שכחה כבר מזמן ואלו במגמת שיפור, הן מבחינת ההכנסות והרווחים והן מבחינת מספר המשתמשים.

מארק צוקרברג מעיד בקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס מארק צוקרברג מעיד בקונגרס האמריקאי | צילום: רויטרס מארק צוקרברג מעיד בקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס

השבוע מנסה פייסבוק שטיק חדש. במקום להבטיח שהיא שומרת טוב על המידע או לתת למשתמשים כלים שיגבילו את איסוף המידע עליהם מגיע פייסבוק ואומרת: כל המידע הזה שיש לנו עליכם? הוא ממש ממש חשוב ומועיל, ולא רק לשורה התחתונה שלנו.

אתמול השיקה פייסבוק כלי חדש שנועד לסייע לגופי בריאות להילחם במחלות ובמגפות: שלוש מפות, מתעדכנות תדיר - מפת צפיפות אוכלוסייה עם הערכות דמוגרפיות, מפת תנועה, ומפת כיסוי גלובלי של רשתות תקשורות. המפות מבוססות על מידע ציבורי קיים, אבל גם על מידע שנאסף מ-2.4 מיליארד משתמשי הרשת החברתית. "כל המפות האלו, כשמשלבים אותן עם מידע ממערכות בריאות, יכולות לשפר את האופן שבו ארגונים מספקים מענה להתפרצות מחלות", נכתב בפוסט שפרסמה החברה בנושא. "באמצעות שילוב בין מגוון מקורות ליכולות ה-AI של פייסבוק יצרנו מפות מפורטות פי שלושה יותר משל מקורות אחרים".

מפה המציגה זמינות רשתות תקשורת 3G באזורים בקונגו שנפגעו ממגיפת האבולה האחרונה מפה המציגה זמינות רשתות תקשורת 3G באזורים בקונגו שנפגעו ממגיפת האבולה האחרונה מפה המציגה זמינות רשתות תקשורת 3G באזורים בקונגו שנפגעו ממגיפת האבולה האחרונה

מפת צפיפות האוכלוסייה כוללת מידע על האנשים שחיים באזור מסוים, עם יכולת לסנן אוכלוסייה לפי משתנים כמו נשים בגיל 18 עד 49. מפת התנועה, שעושה שימוש במידע מיקום מאפליקציות המובייל של פייסבוק, מציגה עדכונים בזמן אמת על דפוסי תנועה של אנשים. מפת רשתות התקשורת מסתמכת בין השאר על זיהוי המקומות שמהם מתחברים אנשים לפייסבוק באמצעות הטלפון הסלולרי שלהם. למפות האלו יש כבר השפעה לטובה: הצלב האדום כבר החל להשתמש בהן כדי להחליט איך לפרוס עובדים שמחנכים אנשים על חשיבות קבלת חיסון נגד חצבת במדינות כמו מלאווי.

אין ספק שעובדי פייסבוק שיזמו את פיתוח המפות עושים את זה ממניעים אלטרואיסטים, ושפייסבוק עצמה קידמה וממנה את הפרויקט כי חשבה שיוכל לעשות טוב בעולם. אבל אי אפשר להתעלם ממה שנמצא ברקע שלו. פייסבוק שוב עשתה שימוש במידע אישי שנמסר לה, שלא למטרה שלשמה נמסר. ודאי שזו מטרה טובה, ודאי שהמידע עובר אנונימיזציה ובדרך לא מתגלים פרטים אישיים של משתמשים שיכולים לפגוע בהם. אבל המציאות נשארת בעינה: אתם מסרתם מידע לפייסבוק, והיא עשתה בו מה שבראש שלה. 

הצלב האדום כבר החל להיעזר במידע, צילום: shutterstock הצלב האדום כבר החל להיעזר במידע | צילום: shutterstock הצלב האדום כבר החל להיעזר במידע, צילום: shutterstock

האירוניה כאן היא שפרויקט המפות, גם אם מגיע ממניעים טהורים לחלוטין, משתלב במאמץ ההסברתי של פייסבוק בשנה האחרונה. יש כאן אמירה ברורה: אנחנו אוספים מידע אישי רב, אולי אפילו כזה שאנחנו לא צריכים, ואוספים אותו בלי הפסקה, לא רק כי אנחנו צריכים אותו כדי להציג לכם פרסומות מדויקות יותר, אלא גם כי אנחנו יכולים למנף אותו למטרות טובות שיתרמו לאנושות.

זה מסר טוב, אבל אסור לתת לו לבלבל אותנו: פייסבוק ממשיכה לאסוף מידע אישי בצורה רחבה, ולעשות בו כשלה. הפעם, זה היה למטרה טובה. בפעם הבאה? מי יודע. לנו, בכל מקרה, אין זכות עמידה בנושא, אין אפשרות להגיד לחברה, לא תודה, אני לא רוצה שתשתמשי במידע שלי בשביל זה. זה המסר האמיתי שצריך ללמוד מהמפות הללו. לא שפייסבוק פועלת לטובת האנושות, אלא שהחברה ממשיכה לשים את פרטיות המשתמשים כשיקול משני בלבד במהלכיה השונים.

פייסבוק אומרת בתקופה האחרונה שהפתרון לביקורת עליה הוא לא פירוקה, כפי שדורשים כמה ממתנגדים החריפים ביותר, אלא רגולציה מקיפה יותר. זאת, משום מה, מבלי שתנסה להחיל על עצמה את אותה רגולציה. אז הנה מהלך רגולטורי אחד שהחברה יכולה לעשות כבר עכשיו: להפסיק להשתמש במידע שצברה לכל מטרה שנראת לה, לפרט בפני המשתמשים בדיוק לאלו מטרות הוא משמש, ולאפשר להם לבחור האם הם רוצים שהוא ישמש למטרה זו או לא. כן, אפילו להצגת פרסומות מותאמות אישית. פייסבוק לא צריכה שרגולטור יחייב אותה לעשות את זה, אם באמת אכפת לה מפרטיות המשתמשים היא יכולה להטמיע את האפשרות הזה כבר עכשיו.

קצרצרים

1. כאילו היתה חסרה לנו עוד הוכחה שפייסבוק לא באמת מוטרדת מפרטיות המשתמשים: בדיקה שעשה ארגון הגנת הצרכנים קונסיומר רפורטס בקרב 31 משתמשים אמריקאים מצאה ששמונה מהם עדיין לא קיבלו גישה להגדרה שמאפשרת להם לחסום את זיהוי הפנים בחשבון שלהם - 18 חודשים אחרי שהושקה. אמנם מדובר במדגם לא מייצג, אך כזה שמראה בעליל שיש כאן בעיה.

פרטיות? בפייסבוק? , צילום: שאטרסטוק פרטיות? בפייסבוק? | צילום: שאטרסטוק פרטיות? בפייסבוק? , צילום: שאטרסטוק

2. סנאפ השלימה שינוי נרחב בצמרת החברה, והודיעה אתמול על מינוי שני בכירים חדשים: דרק אנדרסן שימונה לסמנכ"ל כספים ולארה סוויט שתמונה ל"סמנכ"לית אנשים" (יופימיזם אמריקאי לכוח אדם). אלו מצטרפים לארבעה מינויי בכירים אחרים שבוצעו בחצי השנה האחרונה, ומשלימים את צמרת הסמנכ"לים בחברה. אין מה לדאוג, היא תמשיך לדמם משתמשים לטובת אינסטגרם גם אחרי המינויים.

3. מיקרוסופט השיקה את גרסת ההדגמה הראשונה של דפדפן אדג' למק - הפעם הראשונה מזה 15 שנה שהחברה מפיצה דפדפן למתחרה הגדולה ביותר שלה בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים. אולי, אולי, פעם אנשים במק חיכו לדפדפן של מיקרוסופט. אבל בעידן שבו יש פריחה של דפדפנים למק - ספארי, כרום, פיירפוקס, אופרה (הבחירה האישית שלי) ועוד רבים אחרים - ספק אם יש מקיסט שמחכה בקוצר רוח לדפדפן של מיקרוסופט.

4. זוכרים את בלוקבאסטר? חנות השכרת הווידאו שלטה ביד רמה במרחב האורבני בשנות ה-90, וקרסה במהרה במאה הנוכחית אחרי שנטפליקס הגיעה לשטח. בלוקבסטר פשוט היתה איטית מדי בתגובה לשינויים בשוק, וכשלה למנף את המעמד המוביל שלה. אותו דבר קורה עכשיו בשוק משחקי הווידאו. לפי דו"ח של נילסן, 66% מהגיימרים עדיין מעדיפים לקנות משחקים כמדיה פיזית. אבל זה יכול להשתנות מהר מאוד, במיוחד אחרי שסוני, מיקרוסופט ונינטנדו החלו להציע פלטפורמות מקוונות להורדת משחקים. אלו חדשות רעות בשביל גיימסטופ, קמעונאית משחקי הווידאו הגדולה בארה"ב, שמניותיה נמצאות בירידה מאז 2016. החדשות הטובות? עוד לא מאוחר מדי, ואם החברה תתאפס על עצמה עכשיו ותציע תשובה הולמת - תוכל להימנע מהגורל של בלוקבאסטר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות