פרשת חיים כץ: רשות ני"ע ביצעה השלמות חקירה, מנדלבליט לא מקבל החלטה

רשות ני"ע סיימה לאחרונה, לבקשת הפרקליטות, לבצע השלמות חקירה בפרשה שבה זומן שר הרווחה חיים כץ לשימוע על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. אולם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טרם הכריע סופית האם לדחות כליל את טענותיו של כץ, או להסיר את עבירת השוחד מכתב האישום – ככל הידוע ההתבלטות המרכזית שלו בפרשה. מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "התיק בבחינה בשלבים מתקדמים".

בחודש מרץ, בתגובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון ובה דרישה לפיה היועמ"ש יקבל החלטה סופית בענייניו בטרם של כץ בטרם הבחירות שנערכו בחודש שעבר, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט העליון כי יחלפו מספר שבועות עד שיסתיימו ההשלמות ותגובש חוות דעת.

חיים כץ | צילום: אלכס קולומויסקי

כאמור, רשות ני"ע סיימה את השלמות החקירה והעבירה את הממצאים אולם מנדלבליט טרם קיבל החלטה. נציין כי החקירה בפרשה החלה לפני שלוש שנים, ושימוע לכץ נערך כבר לפני תשעה חודשים.

על פי כתב החשדות נגד כץ, בין השנים 2015-2010 התפתחה בינו לבין היועץ הפיננסי מוטי בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בסך הכל לשיטת הפרקליטות היו ארבעה סוגים של טובות הנאה שעלו לשיטתם לכדי שוחד שקיבל כץ מבן ארי. הסוג הראשון כלל עשרות עסקאות מתאומות בבורסה מולו שהניבו לכץ רווחים מובטחים; השני, קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של חברת אקוויטל שלה ייעץ, ועל בסיסו רכש כץ מניות לעצמו ולבניו יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקל. עסקה זו הניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקל במניות נצבא (תשואה של 22.3%), שהיא החברה הבת של אקוויטל.

הסוג השלישי של טובות ההנאה, לשיטת החוקרים, היה ניהול תיק ני"ע של כץ בחינם על ידי בן ארי בעת שהוא כיהן כח"כ; הסוג הרביעי היה ניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה לאחר שמונה לשר.

אגב במסגרת ההודעה לבג"צ שהוגשה בחודש מרץ, עדכנה הפרקליטות גם במצבו של תיק התעשייה האווירית שבו נחקר כץ בחשד לביצוע עבירות מרמה וסחיטה באיומים. התיק נחקר על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל"כ) שבלהב 433 שהמליצה להעמיד לדין לכץ. בתיק זה טרם התקבלה החלטה האם לזמן את כץ לשימוע בטרם הגשת כתב אישום.