אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלכה הרוח השיתופית, נכנסו תאגידי הענק צילום: אוראל כהן

הלכה הרוח השיתופית, נכנסו תאגידי הענק

תאגידי הענק תופסים את מקומם של היזמים הקטנים בחללי העבודה השיתופיים. בעלי המתחמים סימנו את החברות הגדולות כמפתח להתרחבותם אך יש מי שמזהיר: "השתלטות התאגידים תגרום לאובדן הרעיון המהפכני"

23.05.2019, 07:13 | דותן לוי

השוכרים של חללי העבודה השיתופיים של WeWork במתחם דובנוב בתל אביב - רובם חברות סטארט־אפ ופרילנסרים - הופתעו לגלות ביולי האחרון כי המארחים שלהם אינם מעוניינים בהם עוד. את הבניין בשלמותו, על ארבע קומותיו, שכרה בעלת בית חדשה בסדר גודל מעט שונה, ענקית התוכנה מיקרוסופט. 

קראו עוד בכלכליסט

המהלך הזה, שרק לפני שנה נתפס כחריג וכמנוגד לכאורה להיגיון שבקיומם של חללי העבודה, שאמורים לספק שירותי משרד ברמה גבוהה דווקא ליחידים ולגופים קטנים, נתפס כיום כיותר ויותר טבעי, ולכיוון שאליו ענף חללי העבודה המשותפים בעולם כולו צועד. לסטארט־אפים ולשוכרים הקטנים עוד יהיה בהם מקום, אך לצדם מבקשים אדם נוימן וחבריו להקצות שטחים נרחבים לתאגידים בינלאומיים וחברות ענק.

כך למשל ב־WeWork מדווחים כי 30% מהחברות ב־500־Fortune משתמשים בשרותיהם כפתרון נדל"ני והתחזית של החברה היא כי בעתיד הקרוב יאמצו חברות אנטרפרייז רבות נוספות את המודל מלבד אלה שכבר אימצו אותו כמו: מיקרוסופט, פייסבוק, פולקסווגן, פינטרסט ואחרות.

מתחם חללי עבודה של WeWork בתל אביב, צילום: אוראל כהן מתחם חללי עבודה של WeWork בתל אביב | צילום: אוראל כהן מתחם חללי עבודה של WeWork בתל אביב, צילום: אוראל כהן

לדברי חברת חללי העבודה מיינדספייס הישראלית, שלה סניפים גם באירופה וצפון אמריקה, חברות הענק מצויות כיום במרכז הפעילות שלה, וקרוב ל־50% מהחברות שמאכלסות את החללים שלה הן תאגידים כמו סמסונג, מיקרוסופט, וספוטיפיי.

Be All, הפועלת בישראל בלבד, מציינת כי קרוב ל־60% מהתפוסה בה היא של חברות גדולות כמו גוגל, צ'קפוינט ונייקי ולהערכתה תמהיל השוכרים העתידי שלה יגיע עד 75% תפוסה של חברות בינוניות וגדולות ו־25% בלבד חברות קטנות.

במירוץ לאיתור נכסים

 

האינטרס של חברות חללי העבודה לשינוי הזה מובן: במקום עשרות או מאות שוכרים שונים במתחם, כל אחד לטווח זמן שונה, אשר מצריכים השקעת אנרגיה בשיווק ותפעול, הם זוכים בשוכר גדול אחד, בעל איתנות כלכלית, אשר החוזה אתו נחתם לתקופה של שנים.

מצד התאגידים הסיבות לשכירת חללי העבודה האלה מגוונות: התנאים, הקהילה וההווי הנבנים סביבם נהפכו מושא לקנאה והערצה גם בקרב עובדי התאגידים הכי מפנקים. לכך יש לצרף את קצב הצמיחה של החברות, שלא תמיד תואם את היקף השטחים שהן מחזיקות, כאשר התעסקות נדל”נית, אינה בליבת הפעילות שלהן.

האופן שבו משולבים התאגידים והחברות הגדולות בחללי העבודה משתנה. על פי רוב פועלות החברות הללו באגפים או בקומות נפרדות ונבדלות מיתר השוכרים, ולעתים אף בבניין נפרד. גורמים ב־WeWork מספרים כי הם מצויים במירוץ לאיתור נכסים כדי להדביק את הביקוש, וכדי למנוע מצב כמו שהתרחש במתחם דובנוב - שבו נאלצו לפנות את יתר השוכרים כדי לאפשר למיקרוסופט שימוש בלעדי.

כדי לענות על הביקוש בתל אביב Be All, למשל, החליטה לשכור קומות נוספות במגדל אלון הדרומי, שיאפשרו לה לאכלס בהן חברות גדולות כמו גוגל; ובמינכן מיינדספייס מדווחת כי שכרה שטח של כ־7,000 מ"ר כדי לאכלס אותו בעיקר בחברות גדולות.

לדברי בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל, הסיבה לכניסת החברות הגדולות לחללי העבודה נובעת ממגוון צרכים: "הדבר הראשון זה שהשימוש בחללי העבודה עוזר לחברות הגדולות במלחמה על הטאלנטים. הן מכירות בכך שהעובדים נמשכים לסביבה של חללי עבודה, ובפתיחת משרדים בהם הן מצליחות לגייס עובדים ביתר קלות. 78% מהחברות שנמצאות ב־WeWork אמרו שזה עוזר להן לגייס אנשים".

 

מתחם חלל עבודה של BE ALL, צילום: עמית שעל מתחם חלל עבודה של BE ALL | צילום: עמית שעל מתחם חלל עבודה של BE ALL, צילום: עמית שעל

סיבה נוספת לפי זינגר היא ההיבט התפעולי: "החברות האלה ניהלו את הנדל"ן שלהן בעצמן כל השנים, ומתקשות בזה. הן לא יעילות בניהול נדל"ן, ובגלל הצמיחה בהן הן לא מצליחות להתאים את גודל המשרדים לגודל החברה. בהרבה מהחברות האלה הצמיחה לא אורגנית: יש רכישה של חברות וסטארט־אפים אחרים, שינויים בשווקים או בטכנולוגיה, ולכן כשהן חוברות לחלל עבודה הן יכולות להתמקד בעשייה שלהן ולהפסיק להתעסק בהיבטים שלא בליבה שלהן".

דן זכאי מייסד ומנכ"ל משותף במיינדספייס, אומר כי זו מגמה עולמית שהובילה לכך שחברות בוחרות לעבור לשכור שירותי משרד: "זה מספק לחברות גמישות. חברות היום לא יודעות לתכנן לטווח ארוך כמו בעבר, ואת זה אנחנו מספקים להן. גם אם הן באות אלינו לשנה־שנתיים זה עדיין פחות מטווח הזמן שבו יכלו לשכור במקום אחר. אנחנו מספקים להן התייעלות וסביבת עבודה אופטימלית, חוויית עבודה מעניינת עבור העובדים עם המיקומים הכי טובים, עיצוב חללים מוקפד, ניהול מקצועי ושירותי IT. אנחנו מייצרים לחברות מקום עבודה שהעובדים שמחים להגיע אליו ורוצים להישאר בו. הוכחנו את זה למנהלי החברות ולכן יש נהירה".

ברז בירה במקום לינקדין

מיינדספייס WeWork ו־Be all דיווחו כי כיום זו פעילות הליבה שלהן, וכפועל יוצא מזה הן פחות מחזרות אחר העובד הבודד או הסטארט־אפ הקטן שרוצה להתמקם אצלם. לדברי זכאי "מיתגנו את עצמנו כחברה שיודעת לשחק במגרש הזה. תחום חללי העבודה הוא יותר נישתי וזה פותח שוק עצום. כיום כל סוג של חברה יכול לשבת אצלנו במתחמים וגם מאפשר לנו לקחת מתחמים גדולים יותר. זה התחיל מתוך גישה שמאפשרת לחברות קטנות מקום להתפתח עם תנאים טובים שלא היו קיימים בשוק והמשיך עם הטמעת כל הידע הזה עבור החברות הגדולות".

המעבר של החברות הגדולות מתבצע בהדרגה, חלקן החלו בכניסה שולית ביחס לגודלן לחללי העבודה, חלקן, בעיקר החברות הגלובליות מחזיקות בשטחים נרחבים יותר שכרו חצי קומה, קומה ואפילו בניין שלם. כמו כן, עבור חלקן זה פתרון זמני עד להקמת מבנה קבע, אך עדיין מטות החברות לא יושבים בחללי העבודה אלא בדרך כלל העובדים העוסקים בתחום הפיתוח. לפי זינגר “גם אם לא מדובר במטה החברה, יש הרבה חברות שאחרי הניסיון החיובי אצלנו באות לתכנן מחדש את הקמפוס שלהן יחד אתנו, אנחנו מקימים קמפוס חדש ל־Sprint אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה”ב, וגם בארץ מסתכלים על המעברים הגדולים ורוצים שנהיה מעורבים בפרויקטים”.

לפי חגי אלבו, שותף באתר ספייסינג, המספק מידע על חללי העבודה, החלק שהתאגידים והחברות הגדולות תופסים כיום בחללי העבודה בישראל עומד על כ־15% בלבד, ולפי הערכות הצמיחה תגיע לנתח של שליש תוך פחות משנה. "כניסת התאגידים והחברות הגדולות היא חלק טבעי בהתבגרות של השוק והפיכתו ללגיטימי. החברות הגדולות והתאגידים מבינים כיום כי האקו־סיסטם מתרחש גם בחללי העבודה, עולם ההשקעות נובט שם, ושוק העבודה האמיתי נמצא סביב ברז הבירה ולאו דווקא בלינקדין”.

אחת השאלות שעולות בעקבות כניסתם של התאגידים לחללי העבודה היא מה יקרה לחללים הקטנים יותר. מרבית החללים בישראל אינם רשתות ענק כמו WeWork, אלא חללים מקומיים וההערכות בענף הן כי דווקא הם יצאו מורווחים מכך, מאחר שהתאגידים הגדולים יחברו לחללים של החברות הגדולות הבינלאומיות או לאלה שמתפרסות על פני שטחים גדולים. לדברי אלבו, לחללים הקטנים יש כיום אתגר יומיומי בייצור האווירה, מחירים תחרותיים, ולהוות מוקד משיכה: “דווקא אי כניסת התאגידים הגדולים אל החללים הקטנים, יכולה לאפשר להם לבלוט במומחיות ולמצב עצמם כחללי עבודה למקצועות שונים, או באווירת בוטיק שאינה מרתיעה גם את היזם הקטן”.

חלל של Rent24, צילום: אתר החברה חלל של Rent24 | צילום: אתר החברה חלל של Rent24, צילום: אתר החברה

זה העסק ולשם הוא הולך

אחת התרומות העיקריות עבור חללי העבודה בהתקשרות עם תאגידים היא ביציבות הפיננסית החברות הגדולות שוכרות משרדים לתקופות של שנה עד ארבע שנים בניגוד לשוכר הבודד שמתחייב לחודש בלבד. "המגמה ברורה, כיום 40% מההשוכרים שייכים לתאגידים, ברבעון קודם זה היה 32% ולפני שנתיים וחצי זה לא היה קיים בכלל”. אומר זינגר ומוסיף, "אין ספק שהנוחות תרמה מאוד לגידול וליציבות".

לדברי עוזי סורקיס מנכ"ל משותף ב־Be All, השוק לא היה גדל בקצב כזה אם לא היו נכנסות אליו חברות גדולות שמצדיקות את הביקוש. "אנחנו מרגישים רמת ביקושים גדולה מאוד שדוחפת אותנו לגידול מהיר. התאגידים הם ענף יותר יציב, אבל מבחינת רווחיות זה די דומה". זכאי הוסיף, ש”אנחנו לא בוחנים את זה משתלם יותר או פחות, זה העסק שלנו וזיהינו שלשם הוא הולך".

אולם המהלכים הללו טומנים בחובם גם חסרונות, והחשש העיקרי הוא שבמקום חלל פתוח וחופשי שעובדים בו שלל עובדים מתחומים שונים המתחברים יחד לקהילה, יהפכו חללי העבודה למקום משכנם של התאגידים הגדולים, ישנו את האווירה הקיימת וירחיקו משם את העובדים שהגיעו בדיוק בגלל רעיון החופש והרצון להיפגש עם אנשים כמותם. "בתחילה שאלו את זה הרבה אנשים, בעיקר ברמת התחושה והקהילה, חשוב לנו להבהיר שמעולם לא נטשנו את החברות הקטנות והשוכרים הבודדים שלנו, יש לנו תשוקה לעסקים קטנים ורצון להמשיך לעזור לסטארט־אפים בתחילת דרכם אבל זה נתן לנו יכולת לחבר אותם עם חברות האנטרפרייז. כל חברת ענק רוצה להיות סטארט־אפ ולהפך. זה לא בא אחד על חשבון השני", אומר זינגר.

לגבי האווירה והקהילתיות אומר סורקיס כי עם ניהול נכון ניתן לגשר על כך, "החוכמה היא איך מנהלים את הדבר הזה ואת הקהילה. אנחנו משתדלים לא לעשות ארועים שהם ארועי כיף בהגדרה אלא יותר ארועים מקצועיים ומפגשים, והרבה מאוד מהם מעניינים את כל הגורמים. מעבר לכך הם נפגשים ב־’Happy Hour’ השבועי ורואים חיבורים מדהימים בין אנשי החברות לשוכרים הפרטיים, אנחנו לא מכריחים אף אחד להתערות עם הסביבה, מצד שני החברות בעצמן מתעניינות בקטנים ובבינוניים".

רוברט בוקוויק, מייסד ומנכ"ל Rent24, רשת חללי העבודה הגדולה באירופה שנכנסה לפני יותר משנה לישראל דווקא סבור אחרת, הוא אמנם לא מתעלם מהמגמה, והרשת שבראשה הוא עומד משכירה חללי עבודה לגופים גדולים כמו חברת הרכב טסלה, אמזון, Deutsche Telekom ,Mytoys Vodafone. אלא שבניגוד למתחרים, בוקוויק מספר כי הם לא ממהרים להפוך את חללי העבודה שפתחו למתחמי תאגידים.

"להכניס את התאגידים והחברות הגדולות זה כסף קל, אבל אין כאן מחשבה קדימה. הסיבה שבגללה נכנסתי לעסק הזה היא בגלל הסטארט־אפים והחדשנות שיש בתחום הזה, הוא מציע אווירה מיוחדת שמאפשרת להרבה אנשים להיות פוריים, אם נמלא את זה בתאגידים תאבד רוח המקום ולכן החלטנו להגביל את זה לעד 40% במתחמים שלנו".

אלבו מסכם, "עלייה של מעל 40% מחלל העבודה על ידי תאגידי הענק - כבר יש בה בכדי לשבש את הרעיון הכללי, ויש בה בכדי לתת לשאר באי המתחם תחושה פחות שיתופית ויצירתית. את האיזון העדין הזה יש לשמר באדיקות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות