פרויקט אגרובנק בחולון: "התחושה היא כאילו זכינו בטוטו"
פרויקט התמ"א הגדול בישראל מבשר על שינוי פניו של מרכז חולון. התושבים באגרובנק, רבים מהם קשי יום, הותירו את בנייני הרכבת מאחור וזכו בהזדמנות חדשה
בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן
מוני שפיר גדל בחולון ומכיר בה כל אבן. בגיל 4 הגיעה משפחתו לשכונת אגרובנק בעיר, ועד היום הוא מחזיק בדירה בשכונה הוותיקה. "הורי עברו לשכונה בשנות ה-60 כשרכשו ברחוב חנקין דירה, שעם הזמן מצבה הלך והידרדר", הוא מספר. "במרחק של 50 שנה, אותה דירה ילדות הפכה לחורבה: סדקים בקירות, נזילות, ביוב שנסתם ועולה על גדותיו – זו השגרה שליוותה אותנו".
הדירה של שפיר היא לא מקרה בודד. מרבית מבני הרכבת בשכונה נזנחו לאנחות והפכו ברבות השנים ל"סלאמס" ממש. "אם הייתי צריכה להגדיר את מצב הבניין, המילה הראשונה שעולה לי לראש היא זוועה", אומרת אילנית שללי, שעברה לדירה ברחוב חנקין במחצית השנייה של שנות ה-90. "הכל ישן, מתפורר, פשוט לא נעים להסתובב שם. כל מי שגר כאן ידע שהשכונה הזו חייבת שינוי".
קראו עוד בזירת הנדל''ן
ואולם כעת, המצב שמתארים שפיר ושללי הולך בהדרגה ומשתנה. תוכנית המתאר לחולון ח/2030, המחליפה את תוכנית המתאר הישנה שאושרה ב-1958, מבקשת לשנות כליל את פני המרחב הציבורי בחולון בעשור הקרוב. בגיבוש התוכנית ניתן דגש לעיבוי מרקם המגורים העירוני הקיים, בנייתן של סביבות מגורים חדשות, שדרוג השירותים העירוניים, חידוש המרחב הציבורי ופיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר. הראשונות להרוויח מכך הן שכונות מרכז העיר הוותיקות, ובכללן אגרובנק, המאופיינת בבנייה נמוכה משנות ה-50 וה-60.
"הזדמנות אמיתית לדירה חדשה"
אוכלוסיית חולון מונה כיום כ-200 אלף איש, כשעל פי התחזיות עד 2030 צפוי מספר התושבים לזנק בכ-40 אלף. ב-2014 יצא לדרך פרויקט התמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) הגדול בישראל – בשכונת אגרובנק. במסגרת המיזם, שאותו מובילה לוינסקי-עופר - חברת בנייה וייזום ציבורית, נהרסו שמונה מבנים ישנים ברחובות חנקין, בן יהודה ופלמ"ח, ואת מקומם תפסו שמונה בניינים חדשים. מספר הדירות (בתמהיל 4-2 חדרים) גדל מ-130 ל-430, כשבכל דירה ממ"ד חדש, מעלית, מחסן וחניה. עד כה, ארבעה בניינים כבר אוכלסו, בניין נוסף מאוכלס בימים אלה ובניין אחר עתיד להתאכלס בשבועות הקרובים. שני הבניינים האחרונים בפרויקט נמצאים בשלבי בנייה.
כיזמים וקבלנים הפועלים בעיר כבר ארבעה עשורים, יוסי לוינסקי, ועופר ארביב, בעלי השליטה בלוינסקי-עופר, מודעים היטב לחשיבות ההתחדשות העירונית לחולון בכלל ולשכונת אגרובנק בפרט. "השיכונים המתפוררים שנבנו פה לפני עשורים רבים מסכנים את הדיירים וחייבים להיעלם מהשטח", קובע ארביב, "לפני 15 שנה אף אחד לא התקרב לדבר הזה שנקרא התחדשות עירונית. זה זוהה עם מתווכים ושיפוצניקים. למרות זאת, אנחנו בלוינסקי-עופר הרמנו את הכפפה, ואני שמח שעיריית חולון הבינה גם היא שהתחדשות עירונית בשכונה היא צו השעה".
הפרויקט של החברה עלה באחרונה לכותרות דווקא בהקשר של צפיפות המגורים הרבה בו. ואולם, הדבר לא מנע מ-90% מהדירות בו להימכר עוד לפני תחילת העבודות. "אני שומע את הדברים ורחוק מלהסכים", מגיב לוינסקי לביקורת. "מדברים על צפיפות ושוכחים שהמרחק בין הבניינים שממול לפרויקט שלנו הוא כ-4.5 מטר, ואילו בבניינים החדשים המרחק גדול בעשרות אחוזים. נכון, זה לא מושלם, אבל חשוב לזכור שאנו פועלים במרחב תמרון מוגבל. במסגרת התוכנית שאישרה העירייה ב-2012 לשימור חלקי של השכונה, הוגבל גובה הבינוי לשבע קומות ונמנעה התנעה של פרויקטים בפינוי-בינוי.
"אני מציע לכולם גם לבחון את האלטרנטיבה: רבים מתושבי השכונה הם אנשים קשי יום המתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי ובמשך שנים התגוררו בתנאים עלובים, במבנים שהוגדרו על העירייה כמסוכנים. הפרויקט שלנו מעניק לתושבים הזדמנות אמיתית לדירה חדשה, לשיפור חיי היומיום ולהגברת ביטחונם האישי". לוינסקי מוסיף כי "אנחנו לא מפזרים מצגי שווא ולא מוכרים אשליות. כל מי שרוכש אצלנו דירה יודע לקראת מה הוא הולך ומה בדיוק הוא מקבל עם השלמת הפרויקט. אנחנו זוכים לעשרות ומאות מכתבי תודה מדיירים, ומבחינתי זו העדות הטובה ביותר לשינוי שעשינו כאן".
שפיר הוא אחד מאותם דיירים מרוצים: "התחושה היא כאילו זכינו בטוטו. אי-אפשר לתאר את ההבדל בין שהיה בעבר למה שיש כאן עכשיו. הכל חדש, מזמין, שווה את ההמתנה. היזמים עמדו בכל מילה, קיבלנו כל מה שהובטח לנו".
שללי מסכימה איתו: "הפרויקט הזה בפירוש שינה את איכות החיים בשכונה. כשבחברה פנו אלינו ב-2013 לא האמנתי שתהיה לנו דירה חדשה, ואני שמחה שכל התהליך עבר באופן חלק. מעבר לדירה חדשה ומשודרגת, שנוספו לה כ-25 מ"ר, יש סוף סוף גם חניה ולא צריך להסתובב שעות בחיפוש אחרי מקום פנוי".
עלייה בבקשות להיתרים
בינתיים, עוד מיזמי ההתחדשות העירונית באגרובנק ממשיכים לצבור תאוצה. לפי עיריית חולון, בשכונה בה מתגוררים כיום כ-13 אלף תושבים, נמצאות בהליכי רישוי כ-60 בקשות להיתר בשלבים שונים. ההתעוררות מורגשת היטב בשטח, ומחירי הדירות מאמירים. לפי אתר מדלן, באפריל האחרון היה מחירה הממוצע של דירה בשכונה 1.62 מיליון שקל – טיפוס של 45% בחמש שנים. לצד הבנייה החדשה בשכונה, גורם משיכה נוסף טמון בסמיכותה לרחוב סוקולוב, ציר התנועה הראשי של העיר שבו תעבור בשנים הבאות הרכבת הקלה.
"אגרובנק היא שכונה איכותית עם ביקושים גבוהים, הכוללת בתוכה אזור שמוגדר כמרקם לשימור", אומר אביעד מור, אדריכל העיר חולון וסגן מהנדסת העיר. "מכאן הצורך לדייק את אופי ההתערבות וצורת ההתחדשות הרצויה, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים. תוכנית ההתחדשות ח/619 אשר נדונה בוועדה המקומית (וטרם הופקדה – ר"נ), התייחסה בין היתר למרכיבים אלה".
לפי ארביב, הפרויקט באגרובנק נושא בשורה חברתית של ממש: "המיזם הזה נותן אופק לציבור רחב ומגוון, כשתשומת לב רבה הושקעה בדור הצעיר. בשנים האחרונות משפחות צעירות רבות נאלצו בלית ברירה לעזוב את חולון משום שלא יכלו לעמוד בעלויות של דירות 4 ו-5 חדרים, עכשיו קיימת בפניהן האפשרות להמשיך להתגורר בעיר ולגדל פה את ילדיהם. קהל היעד שלנו מורכב בין היתר גם ממשפחות חד-הוריות ואפילו מצמצמי דיור – משפחות בגיל השלישי שמבקשות לעבור לדירות קומפקטיות יותר. אנחנו לא מתייחסים לזה כאל התחדשות עירונית אלא כאל התחדשות אנושית".
ללוינסקי מצדו, יש מסר ברור לממשלה: "המדינה חייבת להעניק סיוע לרשויות המקומיות כדי שיוכלו לתחזק תשתיות קיימות ולפתח חדשות, ולספק לתושביהם איכות חיים ראויה. עם כמות המבנים הישנים והרעועים במדינה, ברור שנדרשת התערבות מיידית. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, על השבר הסורי-אפריקאי מציב אותה בסיכון גבוה לרעידות אדמה, וזה עוד לפני שבכל הזכרנו את איום הטילים. במציאות הנוכחית ממ"ד בכל בית הוא בגדר הכרח. הכתובת כבר על הקיר, ואם אף אחד לא יתעורר, עוד תקום ועדת חקירה על מחדלי הטיפול באותם המבנים".
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>