אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בתוך ים השאלות השיקה טיסנקרופ את ספינת האבטחה הראשונה של חיל הים צילום: thyssenkrupp Marine Systems

בתוך ים השאלות השיקה טיסנקרופ את ספינת האבטחה הראשונה של חיל הים

התאגיד הגרמני שאמור לבנות את הצוללות, הנמצאות במרכז החקירה לחשדות לשחיתות בתיק 3000, השיק ביום שישי האחרון את ספינת הסער הראשונה שהזמין חיל הים להגנת אסדות הגז של ישראל. פרטים רבים לגבי העסקה עדיין לוטים בערפל

25.05.2019, 19:13 | ליאור גוטמן

"אנו גאים מאוד לתרום לביטחון ישראל. ספינות הסער 6 הנן הכלים המתקדמים והגדולים ביותר של חיל הים הישראלי. הרכבת המערכות הסופית תבוצע על ידי התעשייה הישראלית, ולמעשה הספינות יתרמו במידה רבה לכלכלת המדינה".

קראו עוד בכלכליסט

במילים אלה סיכם אתמול (ו') ד"ר רולף וירץ, מנכ"ל חטיבת הים של תאגיד טיסנקרופ (Thyssenkrupp Marine Systems), את טקס ההשקה של אח"י מגן, ספינת הסער הראשונה מתוך ארבע שחיל הים אמור לקבל בשנה הבאה, להגנה על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל. בטקס החגיגי שנערך בגרמניה השתתפו בכירים במשרד הביטחון ובחיל הים.

אח"י מגן, צילום: thyssenkrupp Marine Systems אח"י מגן | צילום: thyssenkrupp Marine Systems אח"י מגן, צילום: thyssenkrupp Marine Systems

בעסקת ספינות האבטחה (קורבטות), שנחתמה בימי משה (בוגי) יעלון כשר ביטחון - כאשר עד המדינה בפרשת 3000 שחזר בו, מיקי גנור, היה השושבין גם בעסקה הזו - יש כמה מרכיבים לא מוסברים שמעלים חשש שחיל הים השתמש בפיתוח שדות הגז כבן ערובה בדרכו לרכוש ציוד חדש. סביב העסקה קיימות שאלות רבות שעד היום לא ניתנו עליהן תשובות. בהן: בשעת החתימה של משרד הביטחון כלל לא היה מתווה גז רשמי שיבטיח את פיתוח מאגר לווייתן; פיתוח מאגרי כריש ותנין אושר רק ב־2018 וכלל דוברה צפה ולא אסדה קבועה; משרד האנרגיה לא הכיר אז ולא מכיר היום אסדות גז שאמורות לשכון מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל; העסקה לא מומנה מתקציב משרד הביטחון אלא מהלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט; העסקה כללה רכש גומלין שעד היום לא מומש וכנראה שלא ימומש כלל; מאגר לווייתן שבגללו נחתם מתווה הגז, הוזז על ידי המדינה מלב הים למרחק 9 ק"מ מהחוף, מיקום שלא דורש אבטחה מיוחדת.

להשלמת השאלות התמוהות על עסקת ספינות האבטחה נציין כי בטיסנקרופ הודו בשישי האחרון שהקורבטה הראשונה תגיע רק באמצע 2020, כמעט שנה אחרי שמאגר לווייתן יחל את בדיקות ההזרמה לקראת הפעלה מסחרית. מה אמורים בעלי האסדה לעשות עד שתגיע הספינה הראשונה? אולי להתפלל חזק שלא יקרה דבר מסוכן בים.

"כלכליסט" פנה לאורך השנים למשרד הביטחון כדי לקבל מידע על מה בדיוק הקורבטות מתוכננות להגן, אך לא קיבל תשובה. התקווה הגדולה היא שיתגלו מאגרי גז חדשים ולחיל הים יהיה על מה להגן. האפשרות האחרת היא שישראל תישאר עם מאגרי תמר, לווייתן וכריש־תנין, והקורבטות ישוטטו חסרות תעסוקה אמיתית בים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
כמה דברים
ראשית מי צריך ספינות גדולות כאלה? הרי רק מגאלומניה תקנה כאלה ספינות שגדולות על ישראל בכמה מידות. שנית, להגנה על שדות הגז היה עדיף עשרות כלים קטנים ומהירים כמו דבורות שהרבה יותר קשה לפגוע בהן והן הרבה יותר יעילות נגד סירות מחבלים... יגידו שהיה צריך אותן לצורך התקנת טילי ברק... היה אפשר למצוא פתרון סטטי בים בשביל זה. שלישית, אם כבר אז למה לא במספנות ישראל?
הילדון  |  29.05.19
לכל התגובות