ארז כהן: "פיזור סמכויות האוצר יביא לירידה בהיקפי התכנון"

פירוקו של "ארגז הכלים" בתחום הדיור של שר האוצר משה כחלון, וצאתם של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון מאחריות משרד האוצר, ממשיכים לעורר דריכות לקראת הבאות בשוק הנדל"ן.

על פי המסתמן, מינהל התכנון יעבור למשרד הפנים בראשות השר אריה דרעי (ש"ס) ורמ"י תעבור למשרד השיכון והבינוי, שם זהות השר עדיין לא ידועה. הדברים אף קיבלו אישור מפיו של כחלון עצמו במהלך ישיבות סיכום קדנציה חגיגיות שערך בסוף השבוע שעבר עם מועצת מקרקעי ישראל וקבינט הדיור.

יציאת גופי הדיור ממשרד האוצר היתה צפויה במידה רבה לאור תוצאות הבחירות האחרונות, שבהן ירדה מפלגתו של כחלון, כולנו, מ-10 מנדטים לארבעה בלבד. מאחר שבמהלך המו"מ הקואליציוני נקבע מפתח של שר אחד ל-2.5 מנדטים, למעשה כלל לא היה ברור כי למפלגה יהיה יותר מתיק אחד בממשלה הנכנסת.

שרי הכלכלה והאוצר, אלי כהן (מימין) ומשה כחלון. תוצאות הבחירות לא הותירו ברירה | צילום: חיים הורנשטיין

חזרתן של הרשויות המקומיות

חזרתו של מינהל התכנון למשרד הפנים, כפי שהיה עד 2015 (אז נכנס משה כחלון למשרד האוצר), צפויה להשפיע לא מעט על תחום הדיור. המינהל, בראשות דלית זילבר, הוא הגורם האחראי על גיבוש מדיניות תכנון ארצית בנושאים שונים. במהלך העשור האחרון, בהשפעת מחירי הדירות הגואים, שם מינהל התכנון דגש רב על הגדלת התפוקות של ועדות התכנון השונות בכל הקשור לאישור יחידות דיור. לצורך זה אף הוקמה בימיו של שר האוצר יאיר לפיד ועדה ארצית חדשה לאישור מהיר של שכונות מגורים רחבות היקף – הוועדה הארצית לקידום מתחמי דיור מועדפים (הוותמ"ל).

"הפעילות המרוכזת תחת משרד האוצר של כל הגופים האלה – לרבות רמ"י, מטה הדיור והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – יצרה יעילות רבה בארבע השנים האחרונות בכל מה שנוגע למהלכים בתחום הדיור", אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל. "גם אם אני לא מסכים עם כל המהלכים שבוצעו, ובעיקר עם מחיר למשתכן ואופן היישום שלה, הרי שברור שיש יתרונות רבים לשליטה בכל גופי התכנון. אנו זוכרים היטב מה היה בתקופת שר האוצר לפיד, אז הוא ניסה לקדם יוזמות שונות, כמו חוק מע"מ אפס (לרוכשי דירה ראשונה), וראשי מפלגות אחרות שהיתה להם השפעה על שוק הדיור טירפדו את המהלך".

ואמנם, החל מעוד שבועות ספורים יפוזרו התיקים הרלוונטיים לשוק הזה בין ארבעה משרדים שיישלטו על ידי ארבע מפלגות שונות. לדברי כהן, "קל לכחלון זה בטח לא יהיה. מכל מקום, דבר אחד הוא ודאי: תקציבים אדירים שכבר הופנו למהלכים שונים – כמו יישום הסכמי הגג ותקצוב עבודת הוותמ"ל – יירדו לטמיון".

כהן מוסיף כי להערכתו, פיזור הגופים יקשה על הוצאת מדיניות דיור אחידה לפועל, ומשרד האוצר יצטרך להיאבק על כל יוזמה חדשה שירצה לקדם. "עם זאת", הוא מדגש "עדיין לא הוכח ההיפך. כלומר, יש לחכות ולראות איך יעבדו כל המשרדים האלה במשותף, ואולי נופתע לטובה".

ארז כהן. "הסכמי הגג ייפגעו קשות" | צילום: באדיבות ז.כ מחקר וסקרים

התוצאה אולי הכי בולטת של חזרת מינהל התכנון למשרד הפנים היא עליית כוחן של העיריות והרשויות המקומיות בכל הקשור לתכנון ובנייה, על חשבון כוחה של הוותמ"ל, שאולי אף תיסגר כליל. "משרד הפנים הוא לא משרד נטול פניות, ואחד התפקידים החשובים שהוא רואה לעצמו הוא שמירת יציבותן הפיננסית של הרשויות המקומיות", מבקש כהן להדגיש. "בזמן האחרון אנחנו רואים עוד ועוד ראשי ערים שיוצאים בהכרזות נגד בנייה נרחבת למגורים בשטחם, וזאת מתוך דאגה לטיב השירותים שביכולתם להעניק לתושבים הקיימים.

"לכן, אם עד היום ראינו הגדלה משמעותית של התפוקה התכנונית, שהגיעה לשיא של 140 אלף דירות מתוכננות ב-2018, בקרוב אני מערך שהמספר הזה יירד משמעותית. בנוסף סביר להניח שהסכמי הגג יקבלו מכה קשה, אחרי שמרד הפנים כבר הביע את התנגדותו להם בשנים האחרונות".