רמדאן אצל לוריס אבו סלאח: מקלובה חוצת עמים

חצר בית בסח'נין. השולחן ערוך, מקושט ועמוס סלטים שונים. כל הנוכחים מוכנים עם מצלמות הטלפונים לרגע השיא - הפיכת סיר המקלובה. כשהטקס מסתיים בהצלחה נפתחים בעקבותיו סירי ענק עם עלי גפן וקישואים ממולאים, ומוצאים את דרכם מהמטבח גם סלט במיה, כדורי בצק ממולאים גבינות וירקות, מג'דרה בורגול, פריקה מעושנת, עוף צלוי ועוד. כולם מופלאים.

מאחורי ההפקה המרשימה הזאת עומדת לוריס אבו סלאח מסחנין, בעלת אימפריה קולינרית מקומית, שבשנה הקרובה ייתכן ששמה יחצה את גבולות הכפר בעקבות השתתפותה באודישנים ל"MKR המטבח המנצח". היא בעלת עסק העוגיות המסורתיות "ממתקי לוריס", מנחה בביתה סדנאות בישול ואפייה, מעבירה שיעורי בישול בעמותות ובתי ספר באזור ובחודש הרמדאן היא עורכת ארוחות מסורתיות, כמו זו שנכחנו בה, במסגרת סיור "לילות רמדאן" של עמותת דרכים שלובות, שמקרבת בין יהודים וערבים ישראלים באמצעות סיוריים חווייתיים בתרבות הערבית, ובשיתוף גוגל ישראל.

אבו סלאח במטבחה. "אני מבסוטה שאני יכולה לשלב בעסק נשים במצוקה כלכלית ולעזור להן" | צילום: נחום סגל

"אני מכינה בארוחות האלה אוכל מסורתי, מתכונים שגדלתי עליהם", היא מספרת, "עוד לא פגשתי מישהו שאמר שהאוכל לא היה לו טעים, והוא גם בריא הרבה יותר ממה שמוכרים היום".

אבו סלאח נולדה וגדלה בסח'נין במשפחה של שישה אחים ואחיות, ומגיל צעיר נחשפה למטבח. "אמא שלי וסבתא שלי היו שתיהן תותחיות בבישול", היא מספרת, "מסבתא שלי למדתי את רוב הדברים, אפילו פתיתים וקוסקוס שמתייחסים אליהם כמו מאכלים של הדור החדש, והיא היתה מכינה אותם לפני 30–40 שנה". את התחביב היא הפכה למקצוע רק אחרי שילדיה (בני 13, 16, 22, 24) גדלו ונכנסו לבית הספר. "פתאום היה לי זמן פנוי והתחלתי לחפש את עצמי. חיפשתי תחום שאני אוהבת ואוכל לעבוד בו". היא נרשמה ללימודי קונדיטוריה בחיפה והתחילה להכין עוגיות מסורתיות שבמהרה הפכו למבוקשות מאוד באזור. "זה הדבר שאני הכי מזוהה איתו, העוגיות שיש בכל בית בחגים. אם אין עוגיות כאלה, זה לא חג", היא צוחקת. "אלה עוגיות עם בהרט ועוגיות ממולאות בתמרים, ויש דרכים מסוימות מאוד להכין אותן. מובן שכשאני מלמדת את ההכנה אני מגלה את כל הסודות".

מוסחאן. "מאכלים שגדלתי עליהם" | צילום: נחום סגל

מה גרם לך להחליט ללמד?

"התחלתי ללמד דרך מרכזי עוצמה של משרד העבודה והרווחה וגם בבית ובכפרים באזור. אני מבסוטה שיש לי היכולת לעזור לנשים האלה. הרבה מהן מצויות במצוקה כלכלית, ואם הן מצליחות לעבוד במקצוע שמאפשר להן גם להיות בבית, אני את שלי עשיתי. היום הרבה מהנשים שלימדתי במסגרות האלה מתפרנסות מאפייה".

במקביל מלמדת אבו סלאח בישול בבתי ספר יסודיים מטעם תוכנית אתגרים של משרד החינוך, ובשנה שעברה היא לימדה גם בבית הספר הדו־לשוני באשבל, שבו לומדים יהודים וערבים יחד.

איך מלמדים ילדים בבית ספר יסודי לבשל?

"יש לנו מערך של 40 שיעורים שונים שמותאמים להם. אנחנו מלמדות אותם להכין קוסקוס, פסטות, לאפות בבצקים שונים וגם כדורי שוקולד".

הקינוחים שאבו סלאח מזוהה איתם, ומוגשים בארוחות שהיא עורכת למבקרים בימי הרמדאן, הם כמובן העוגיות המסורתיות שבזכותן התפרסמה, עוגת "לילות בירות" מסולת ומי ורדים ו"עוואמה" - ממתק מסורתי של חודש הרמדאן, אותו היא מטגנת בשמן עמוק מול עיני הסועדים.

מה לגבי מסעדה משלך?

"זה תמיד חלום. אני מקבלת הצעות מדי פעם אבל בינתיים לא היה משהו שהתאים לי. אני לא רוצה לבשל למישהו אחר לפי מה שהוא מחליט, אני רוצה לעשות את הדברים שלי, זה הכיף שלי, ובינתיים רק ככה אני יכולה לעשות את זה בראש שקט".