אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי יתמודד עם הקורקינט השיתופי: הגלגל עלול ליפול מהמדרכה צילום: יובל חן

מי יתמודד עם הקורקינט השיתופי: הגלגל עלול ליפול מהמדרכה

הקורקינט השיתופי שכבש את תל אביב נתפס כרכיב קריטי במערך התחבורה העתידי, שבו הרכב הפרטי נשאר מחוץ לעיר. אך הקושי של העירייה להתמודד איתו והתנערות משרד התחבורה עלולים להרוג את המהפכה עוד לפני שהחלה

27.05.2019, 08:01 | תומר הדר

עיריית תל אביב מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם חברות השכרת הקורקינטים השיתופיים שפועלות בשטחה. מצד אחד, היא פנתה לעזרת בירד וליים האמריקאיות, ווינד הגרמנית וליאו המקומית בבקשה שיוודאו שאלפי הקורקינטים שלהן יהיו זמינים לבאי האירוויזיון, שלא יכלו להסתמך על תחבורה ציבורית בשבת. מצד שני, יממה אחת בלבד לאחר האירוע, היא החלה בהחרמת כלים שעמדו ברחובות העיר באופן שנגד את הוראות העירייה. יד אחת מלטפת, יד שנייה מורידה סטירה.

המדיניות הכפולה והמעט סותרת הזו מסמלת במובנים רבים את האתגר שכלי התחבורה השיתופיים האלו מהווים עבור הרשויות: מצד אחד פתרון תחבורתי יעיל ונוח; מצד שני, פוטנציאל למפגע סביבתי במדרכות העיר שעלול לסכן את בטיחות הולכי הרגל. תל אביב אמנם נושאת כעת בעיקר נטל ההתמודדות עם האתגר, אך גורמים בענף התחבורה חוששים שהרגולציה של העירייה עלולה לפגוע בהתפתחות התחום, שצפוי לתפוס נתח גדל והולך במערך התחבורה הציבורית בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

"יש שיח רב על הצדדים הפחות טובים של הקורקינט, אך בסופו של דבר מדינת ישראל יודעת שעם הסדרה נכונה של התחום הוא מסוגל להוריד גודש, למנוע זיהום ולהוות חלק ממערכת תחבורתית נגישה בערים", אמרה ל"כלכליסט" ד"ר ענת בונשטיין, ראש מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה.

רכיבה על קורקינט שיתופי בתל אביב. "מסוגל להוריד גודש ולמנוע זיהום", צילום: ינאי מנחם רכיבה על קורקינט שיתופי בתל אביב. "מסוגל להוריד גודש ולמנוע זיהום" | צילום: ינאי מנחם רכיבה על קורקינט שיתופי בתל אביב. "מסוגל להוריד גודש ולמנוע זיהום", צילום: ינאי מנחם

דבריה של בונשטיין משקפים תפיסה של הקורקינטים להשכרה כחלק ממערך תחבורתי גדול בהרבה מהכלים עצמם. במסגרת זו הקורקינטים הם אמצעי תחבורה המיועד למייל האחרון (Last Mile) - החלק האחרון והמאתגר במסלול שעוברים נוסעים בתחבורה ציבורית, כמו מתחנת האוטובוס או תחנת הרכבת אל יעדם הסופי.

אמצעי התחבורה של המייל האחרון שונים מכלי התחבורה המוכרים, אך לפי הערכות גורמים בתחום, בתוך כחמש שנים הם צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מהתנועה בישראל. מסיבה זו, מהלכי החקיקה שמקדמת תל אביב רלבנטיים לא רק ל־3,000 הקורקינטים שפזורים להערכתה בתחומה, אלא גם לאופן שבו תיראה בעוד כעשור מערכת התחבורה בישראל כולה.

פתרון המייל האחרון הנפוץ ביותר בישראל

בשנים האחרונות הפכו רכבי המייל האחרון לטרנד חם בענף הרכב העולמי, הודות לשילובם בחזון העתידי של מערך תחבורה שבו המכוניות הפרטיות לא נכנסות יותר למרכזי הערים. תקנות חדשות, אגרות גודש - כמו זו שמקדם משרד האוצר בישראל - או קשיים במציאת חניה צפויים לחייב מיליוני נהגים להותיר את הרכב הפרטי מחוץ לעיר לטובת אמצעי תחבורה חלופי וזעיר. כך, נהגים יוכלו להגיע לתל אביב באמצעות רכבת או אוטובוס, וליטול אמצעי תחבורה קומפקטי וזמין, שישנע אותם על פני מרחק של מספר ק"מ בסביבה עירונית.

בשלב זה נראה כי הקורקינטים הממונעים הפכו לפתרון המייל האחרון הנפוץ והדומיננטי בישראל. אך הביקורת על פיזורם ברחבי העיר ללא תחנות עגינה, באופן שמפריע לעתים להולכי הרגל ולתנועה, העלתה אותם על כוונת הרגולציה באופן שעלול לסכן את תפקודם בעתיד.

כך, חקיקה עירונית חדשה בתל אביב, שהושלמה לפני מספר שבועות, מגבילה את הצבת הקורקינטים במרחב הציבורי באופן שנועד למנוע את הפרעתם לציבור. בין היתר נאסר על הכלים לחסום מעברים ציבוריים ותחנות אוטובוס או להחנות יותר משלושה כלים יחדיו.

סגנית ראש עיריית ת"א מיטל להבי: במדינות נאורות התחבורה מנוהלת בידי המטרופולין ולא כמו בישראל. כאן משרד התחבורה לא משחרר מספיק סמכויות", צילום: עדי אדר סגנית ראש עיריית ת"א מיטל להבי: במדינות נאורות התחבורה מנוהלת בידי המטרופולין ולא כמו בישראל. כאן משרד התחבורה לא משחרר מספיק סמכויות" | צילום: עדי אדר סגנית ראש עיריית ת"א מיטל להבי: במדינות נאורות התחבורה מנוהלת בידי המטרופולין ולא כמו בישראל. כאן משרד התחבורה לא משחרר מספיק סמכויות", צילום: עדי אדר

עבירה על כללים אלו תביא להחרמה מיידית של הכלים, ומפעילות שירותי ההשכרה יידרשו לשלם 63 שקל תמורת שחרור כל כלי וכלי. וכל זה רק צעד מקדים למהלך חקיקה נרחב יותר, שצפוי להיכנס לתוקף כבר בחודש יוני, ולהסדיר לחלוטין את תנועת אמצעי התחבורה השיתופיים בתל אביב ואת המקומות שבהם מותר להחנות אותם.

"הרוכבים יצטרכו להתאמץ קצת יותר כדי להבטיח שהעמדת הכלים תיעשה במיקום ובצורה ששומרת על שלום הציבור", מסרה סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה מיטל להבי. "במקומות כמו תחנות רכב וכיכרות מרכזיות נסמן את מיקומי החניה. זו כניסה של כלי תחבורה מסוג חדש למרחב וכולם נדרשים ליותר מאמץ, גם הנהגים שצריכים לראות את הרוכבים, גם הרוכבים שצריכים לרכב לפי החוקים ולשמור על שלום הולכי הרגל, וגם הולכי הרגל, שנדרשים ליותר ערנות".

הערים בישראל רוצות לראות מה תעשה תל אביב

מטבע הדברים, יש הסבורים שהרגולציה שקובעת תל אביב עלולה לפגוע ביכולת של הקורקינטים להשתלב בהצלחה במערך התחבורה העתידי. "יבואן רכב מוכר מכונית, והנהג יכול להחנות היכן שבא לו או לבצע תאונה, והיבואן לא קשור לכך. קורקינט לעומת זאת הוא מוצר שונה", אומר גורם בענף התחבורה השיתופית. "נהג השאיר מכונית על המדרכה? הוא יקנס. קורקינט הושאר על המדרכה? המפעיל ייקנס".

"יש כאן משהו שהוא יותר מרמת העיריות, וניכר שכל נושא פתרונות המייל האחרון עלול ליפול במהירות בין הכסאות", אמר גורם במשרד התחבורה. "מדינת ישראל לא יודעת לחוקק עבור פתרונות המייל האחרון ולכן נוח מאד להשאיר הנושא לטיפול העיריות, שרגישות מאד לצורכי התושבים".

הגעת חברות הקורקינטים לתל אביב דחקה את העירייה להרים את הכפפה ולייצר רגולציה, אך לפי אותו גורם, לא בטוח שהכללים שלה רלבנטיים לכל עיר ועיר בארץ: "ערים רבות מחכות לראות מה יעשו בתל אביב עם הקורקינט כדי לחסוך כאבי ראש, אבל האינטרסים של עיריית תל אביב שונים מאלו בחיפה למשל, וזו עלולה להיות בעיה בעתיד".

כך, נפגשו בשבוע שעבר מספר ראשי רשויות מקומיות עם מפעילי שירותי הקורקינטים כדי לבחון את הרחבת פעילותן, אך התמונה הנשקפת מתל אביב מדאיגה אותם. במקביל, במשרד התחבורה מסלקים את ידיהם מהסוגיה ומשאירים את ההתמודדות לרשויות המקומיות. "משרד התחבורה הסדיר את כל נושא התקינה, הרכיבה והבטיחות של קורקינט חשמלי בתקנות מפורטות שאושרו עוד ב־2016. כדי לסייע למשטרה באכיפת התקנות הורחבו סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשות המקומית", נמסר מהמשרד.

גם בונשטיין עצמה מגלגלת את האחריות לפתח הרשויות המקומיות: "במינהלת רואים את הקורקינט כחלק ממהפכת התחבורה החכמה וכפתרון של המייל האחרון, אך כמובן שחייבים כאן הסדרה נכונה כפי שיש לכל אמצעי תחבורה", היא מדגישה. "עיריית תל אביב היא הראשונה שהרימה את הדגל ובסוף היא תקטוף גם את הפירות. ישראל היא בין המדינות המובילות בשימוש בקורקינט החשמלי, אך ההסדרה הנקודתית נמצאת בהחלט בידי הרשויות המקומיות".

בעוד בישראל ראשי הרשויות חוששים מהקורקינט השיתופי, בגרמניה אושר בשבוע שעבר השימוש בהם לרכיבה על הכביש, תוך ששר התחבורה המקומי הצהיר כי גרמניה סוללת את הדרך לניידות העתיד. "בגרמניה ובמדינות נאורות בעולם התחבורה מנוהל בידי הרשות המטרופולינית", מזכירה להבי. "לא כמו בישראל, כאן משרד התחבורה לא משחרר מספיק סמכויות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

22.
אי אפשר בכלל להתפשר בכלום על השלכת כלים ברחוב
אם אנשים לא יצליחו להבין את זה, אז שלא יהיו קורקינטים. זאת לא רגולציה מוגזמת, זאת רגולציה מינימלית והכרחית. שייסעו בקורקינטים ושיהיה להם לבריאות - אבל בשום פנים ואופן לא להשליך את הכלי באמצע הרחוב אחרי שסיימת. צריך גם קנסות חמורים ונקודות לנוסעים נגד כיוון הנתיב. פתרתם את שתי הבעיות האלה, והכל טוב. יש לאכוף בחריפות וללא פשרות את נתיבי האופניים. גם הולכי רגל שמתגודדים על נתיבי אופניים צריכים להיקנס - כבר יש חוק, אבל איפה הפקחים?
בני  |  29.05.19
19.
זעקת הקוזאק הנגזל
המפעיל לא יכול להתלונן על זה שהוא זה שנקנס ולא הרוכב - גם בהקבלה למודל הקניסה של רכבים, מי שנקנס הוא בעל הרכב ולא הנהג שהציב אותו במקום אסור. יתר על כן, המודל הכלכלי של כל חברות הקורקינטים וחלק ניכר מחברות האופניים השתופיים מסתמך על שימוש בנדל"ן ציבורי לחניה מבלי לדאוג לתחנות עגינה מוסדרות. כלומר, אתה לא יכול להציע למשתמשים שלך חניה חינם בלתי מוגבלת, ואז להתלונן שקונסים אותך כי המשתמשים שלך חונים כמו דושים.
פדסטריאן  |  28.05.19
לכל התגובות