אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים: אין עדיין בנק דיגיטלי, מתחייבים להגברת השקיפות צילום: רונן פדידה

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים: אין עדיין בנק דיגיטלי, מתחייבים להגברת השקיפות

המפקחת על הבנקים חדוה בר, קיוותה שתוכל לדווח על הקמת בנק דיגיטלי חדש כבר בדו"ח השנתי של 2018; בינתיים היא מגיבה לדו"ח ועדת כבל, ומבטיחה "להגביר את שקיפות פעילות הפיקוח"; מדגישה שהסיכון המרכזי המאיים על המערכת הבנקאית הוא מתקפות סייבר; וטוענת כי "ייתכן שיידרש שינוי בחוק הבנקאות"

27.05.2019, 10:02 | רחלי בינדמן

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

הפיקוח על הבנקים פרסם היום (ב') את הדו"ח השנתי העוסק בפעילותו ב-2018 – סוג של מניפסט, שמטרתו להשיב למסקנות החריפות של הוועדה לחקר האשראי לבעלי ההון (ועדת כבל) שהתפרסמו ערב הבחירות האחרונות.

 

בדו"ח מתארת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, את עבודת הפיקוח בשנה החולפת, תוך ציון הישגי הפיקוח - ובכללם שיפור יציבות המערכת בעקבות דרישות פיקוחיות רבות, צמצום חשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים ושינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר", כדבריה, שצפויה להיות תחרותית ו"טכנולוגית" יותר.

קראו עוד בכלכליסט

המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר | צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי

התייעלות משמעותית בבנקים

הונם של הבנקים גדל ב-50%, ויחס היעילות עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008; לטענת הפיקוח, הסיבה לכך נעוצה בדרישותיו בעקבות לקחי המשבר הפיננסי העולמי.

"הבנקים ישמו את הלקחים מאירועי העבר: צמצמו מאוד את החשיפה ללווים גדולים, תוך הגדלת הפיזור בתיק האשראי הבנקאי, וצמצמו מאוד את החשיפה לתושבי חוץ, שההתנהלות מול חלקם הובילה לחקירות של רשויות אכיפת החוק בחו"ל נגד חלקם ולקנסות (על בנק לאומי ובנק מזרחי, ולקנס צפוי בבנק הפועלים - ר"ב); על רקע תמריצים שנתן הפיקוח על הבנקים, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ובדיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל'מהפכה התעשייתית הרביעית'. צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי", מסבירה בר בדו"ח.

בר מתייחסת גם לשינוי שעבר מבנה השליטה במערכת הבנקאית: "בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב. כיום הציבור מחזיק בכ-83% מהמניות של הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות. בשנים האחרונות פחתו הסיכונים הפיננסיים בפעילות הבנקאית, ובראשם סיכוני האשראי וסיכוני הנזילות, ועלו באופן יחסי סיכונים תפעוליים - ובראשם סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים, שנובעים מה'מהפכה הטכנולוגית' שעוברת על כל תחומי חיינו". 

דיוני הוועדה לחקר האשראי לבעלי ההון (ועדת כבל), צילום: ליאור רותם דיוני הוועדה לחקר האשראי לבעלי ההון (ועדת כבל) | צילום: ליאור רותם דיוני הוועדה לחקר האשראי לבעלי ההון (ועדת כבל), צילום: ליאור רותם

על מנת לייצר לעצמו כלי נוסף להערכת הסיכונים בבנקאות והשינוי בהם, ערך השנה לראשונה הפיקוח על הבנקים סקר נרחב בקרב נושאי המשרה הבכירים של כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, בו נבדקה התפיסה של נושאי המשרה לגבי הסיכונים העיקריים. על הסקר ענו כ-80 נושאי משרה - יושבי ראש, דירקטורים חיצוניים, מנכ"לים, מנהלי סיכונים ומבקרים פנימיים. מהסקר עולה בבירור, שתחום הסייבר הוא המטריד ביותר, מבחינת הסיכון הגלום בו, את המערכת הבנקאית: "90% מנושאי המשרה מוטרדים מסיכון זה - שיעור גבוה לאין ערוך בהשוואה לכל הסיכונים האחרים שציינו נושאי המשרה".

לדברי בר, "זהו גם הסיכון המטריד ביותר את הפיקוח על הבנקים כיום, ואנו פועלים על מנת לוודא שניהול הסיכון יהיה הולם. עוד עולה מהסקר שכדי לנהל את הסיכון, ועל רקע דרישות של הפיקוח על הבנקים, מינו הבנקים מומחים לניהול סיכוני סייבר, יצרו תוכניות להתמודדות עם אירוע סייבר, הגדילו מאוד את המשאבים המושקעים בתחומי אבטחת המידע והטמיעו טכנולוגיות ניטור והגנה". 

מכירת חברות כרטיסי האשראי

 

בר מתייחסת בדו"ח גם ליישום חוק שטרום, ולמכירת חברות כרטיסי האשראי על ידי הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים. "פירותיהם של הצעדים להגברת התחרות כבר החלו להבשיל, ותהליך זה צפוי להימשך בהדרגה בשנים הקרובות. כבר עתה אנו עדים לגידול של זמינות האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים באמצעות גופים חוץ - בנקאיים; בשנים האחרונות ירדו עמלות הסליקה לבתי עסק – בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים.

 

"הלקוחות של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי נהנים מחדשנות דיגיטלית-פיננסית – אפליקציות תשלומים נוחות לשימוש, אפליקציות לביצוע פעולות בנקאיות רבות ומגוונות מרחוק (למשל ניהול תיק ניירות ערך), אפשרות לפתוח חשבון בנק באופן מקוון בלי להגיע לסניף, ועוד. חדשנות זו היא פועל יוצא של המאמץ שעושים הבנקים כדי להתחרות על לקוחות והסרת חסמים רגולטורים. במסגרת התחרות, ישנם בנקים המקדמים שירות טכנולוגי-דיגיטלי מרחוק ואילו אחרים מחזקים דווקא את השירות האישי בסניפים", כותבת בר.

לצד השינויים האמורים, התבססו השנה גם שינויים במבנה השוק הבנקאי-פיננסי: הריכוזיות בתוך המערכת הבנקאית פחתה, כך שנתח השוק של שני הבנקים הגדולים הצטמצם ל-55% - לעומת 56.4% ב-2017 (ולעומת 60.7% ב- 2012), לצד עליית חלקם של הבנקים הבינוניים; בנוסף, גדל מספר הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים המציעים אשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים.

לפי המפקחת, "מערכת נתוני האשראי שהחלה לפעול לאחרונה צפויה לחזק גופים אלה. ניתן לצפות שמגמות אלה יימשכו גם בשנים הקרובות ושהשוק הבנקאי יוסיף וישתנה, וייתכן שיידרש שינוי בחוק הבנקאות שנכון להיום מגביל את מרחב הפעילויות המותרת לבנקים בישראל כדי לאפשר לשוק להמשיך להתאים את עצמו לסביבה הטכנולוגית - תחרותית המשתנה", כך בר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות