בין הקמפיין של ליברמן לשרוך של האדמו"ר מגור

1. יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הוסיף להתבצר בעמדתו אתמול, תקף את הליכוד, סירב להצעות הפשרה בחוק הגיוס והודיע שאינו מפחד מהקדמת הבחירות, אך חדי אוזן ודאי הבחינו בשינוי קל במסרים שלו. אם בתחילת המו"מ התמקד ליברמן בחוק הגיוס בלבד, כעת הוא הרחיב את הדיון לסוגיות נוספות בתפר שבין דת ומדינה: העבודות להקמת גשר יהודית בת"א בשבת, החרם על מפעל פניציה והדרישה לאסור מכירת כרטיסי כניסה לגן החיות התנכ"י בירושלים בשבת. "חוק הגיוס הפך לסמל", אמר והוסיף: "הממשלה המתגבשת כעת היא ממשלת הלכה. לא אתן לכך יד".

הרחבת הדיון נעשית מתוך תקווה להגדלת הכוח האלקטורלי של ישראל ביתנו. ליברמן פוזל כעת אל הציבור החילוני, הימני, ומבקש לשאוב קולות הן מהליכוד, והן מאיחוד מפלגות הימין. אחת ההערכות המושמעות ביותר בכנסת בימים אלו היא כי ליברמן הבין שיש לו הזדמנות חד פעמית לפעול לנפילת שלטון נתניהו. אם הממשלה היתה מוקמת, נתניהו היה מקבל חסינות, ולא היה ניתן להגיש נגדו כתבי אישום, וכך נתניהו היה נשאר ראש הממשלה לעוד הרבה שנים וישראל ביתנו היתה ממשיכה להיות מפלגת לוויין קטנה. הקצנת הקו נגד הליכוד יכולה להועיל לישראל ביתנו לצמוח.

מימין: אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו ויעקב ליצמן | צילומים: אלכס קולומויסקי, מיקי נועם אלון, אבי רוקח, רונן פדידה

2. בצד של המפלגות החרדיות החשש הגדול הוא מפני ממשלת אחדות. בממשלה צרה עם הימין או השמאל החרדים יכולים לקבל מה שהם רוצים, אך אם נתניהו יפסיק להיות ראש ממשלה ותוקם ממשלת אחדות, הם יהפכו לשותף שולי. הם עלולים למשל להפסיד את ועדת הכספים החלומית. סביר גם שלא יוכלו להגן על תוספות התקציב הנדיבות שניתנו לאברכים ולמוסדות החינוך החרדיים מפני הקיצוצים הצפויים לצורך כיסוי הגרעון התקציבי.

רבים בציבור החרדי מבינים שחוק הגיוס של ליברמן הוא חוק חלומי שמבטיח את המשך דחיית השירות לכל תלמיד ישיבה שרוצה בכך. לכן, אם הדבר היה תלוי בש"ס או בדגל התורה, חוק הגיוס של ליברמן היה עובר כמות שהוא. מי שמונע מהחרדים לקבל את קואליציית החלומות שלהם הם האדמו"רים החסידיים הקיצונים, ובייחוד נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר. שתי הטענות העיקריות של המתנגדים היא שאינם יכולים להסכים לחוק שבו יקבעו יעדי גיוס. כן אינם יכולים להשלים עם חוק שיקבע כי אם לא יעמדו ביעדים יתחילו לגייס תלמידי ישיבות, גם אם מדובר בעוד שש שנים. מדובר במחלוקות סמליות לחלוטין אבל בחסידות גור אומרים שסמלים זה דבר חשוב מאוד. הם משתמשים בטיעון של "עראקתא דמסאנא", לפיו בשעת שמד יש למסור את הנפש גם על עניין שולי כמו שרוך נעל. נוכח כך נראה כי אין סיבה לצפות לגמישות נוספת בצד זה.

3. הליכוד החל אתמול לקדם הצעת חוק לפיזור הכנסת ולעריכת הבחירות ב־27 באוגוסט 2019. במידה והדבר יצא לפועל כיצד תיראה המפה הפוליטית? המפלגות הקיימות מתכוונות לרוץ עם אותן הרשימות שהתמודדו לכנסת ה־20, למעט הליכוד שכבר הודיע שבכוונתו לשריין מקומות, אחד בכל עשירייה, עבור משה כחלון וחברי הכנסת של כולנו. באיחוד מפלגות הימין מתלבטים אם להציע לאיילת שקד להתמודד במסגרתו. ליברמן הודיע שמפלגתו תרוץ באותו הרכב, ובכך הפריך את הספקולציות שהופצו לפיהן הוא עתיד להתמודד יחד עם שרת המשפטים היוצאת איילת שקד. כך או כך הוא מקווה שבזכות המאבק שלו נגד "מדינת ההלכה" יגדל כוח המיקוח שלו בממשלה הבאה.

4. רוב חברי הכנסת ה־21 לא רוצים להקדים את הבחירות. הם בקושי הספיקו לחמם את כורסת עור הצבי במליאה. אבל הסיבה המהותית יותר היא הכסף, שאזל במערכת הבחירות האחרונה.

המפלגה העשירה ביותר היא הליכוד, שיקבל מקדמה של 35 מיליון שקל; אם הליכוד יזכה לאותו מספר מנדטים, תקציב הבחירות שהוא יקבל יגדל לכ-50 מיליון שקל (לפי הנוסחה של מספר הח"כים פלוס 1 כפול 1.38). יחד עם העודפים שצבר, לליכוד יש את הסכום הגדול ביותר לשפוך במערכת הבחירות, אם יידרש לכך, וגורמים מטעמו כבר איימו להקצות 50 מיליון שקל לתעמולה במגזר הרוסי על מנת לפגוע בליברמן.

כחול לבן תקבל מקדמה של 35 מיליון שקל, ואם תזכה לאותו מספר מנדטים - התקציב יגדל ל-50 מיליון שקל.

המפלגה שצפויה לדמם במקרה של הליכה לבחירות חוזרות היא העבודה, שסיימה את הבחירות האחרונות עם גירעון של כ־3.5 מיליון שקל ותהיה זכאית למקדמה של 6 מיליון שקל - טיפה בים לעומת תקציב הקמפיין בבחירות לכנסת ה־21 שעמד על 30.5 מיליון שקל. אם העבודה תשמור על כוחה התקציב יגדל ל-9 מיליון שקל.

ישראל ביתנו תקבל במקרה של הליכה לבחירות מקדמה של 5 מיליון שקל, ואם תשמור על כוחה התקציב יגדל ל-8 מיליון שקל. איחוד מפלגות הימין, שלו 5 מנדטים, יקבל סכום דומה.

ליברמן התייחס אתמול לעלות הבחירות כ־2 מיליארד שקל ואמר שמדובר בעלות נמוכה מעלות להקמת הממשלה החדשה. "תבקשו לפי חופש המידע את טיוטת ההסכמים הקואליציוניים ותראו כמה עולה הקמת הממשלה", אמר. יצויין שעלות הדרישות התקציביות של המפלגות כ־20 מיליארד שקל.