האוצר: מחיר הקדמת הבחירות - 475 מיליון שקל; הממשלה תיאלץ לבצע קיצוץ רוחבי

עלות הקדמת הבחירות לתקציב המדינה הוא 475 מיליון שקל, כך מסרה נציגת משרד האוצר לוועדה המיוחדת הדנה בחקיקת החוק לפיזור הכנסת.

ביאן ותד מאגף התקציבים באוצר, אמרה בוועדה כי "משמעות הצעת החוק לפיזור הכנסת היא עלות של לפחות 475 מיליון שקל שמצריכה מקור תקציבי שאין, והיום אנחנו בחריגה. על הממשלה להצביע על מקור תקציבי לכך וזה יהיה רק מצמצום פעילות הממשלה". איליה כץ, אף הוא נציג אגף התקציבים, הבהיר כי הממשלה תדע למצוא פתרון תקציבי למימון 475 מיליון שקלים למימון הבחירות בתוך מגבלת ההוצאה.

מדובר בעלות תקציב ועדת הבחירות המרכזית כ-283 מיליון שקל, וכ-190 מיליון שקל כספי מימון בחירות למפלגות. בתקציב המדינה חסר את הסכום הזה ועל כן, המדינה תצטרך לבצע קיצוץ רוחבי במקרה של הקדמת הבחירות.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר הודיע כי הוא מתנה את קידום החוק להתפזרות הכנסת בהסתייגות בנושא הטבות המס לפריפריה שמסתיימות בסוף יוני. "יש לבחון את הארכתן בהוראת שעה בכמה חודשים עד אחרי הבחירות כדי שלא ייפסקו הטבות המס. אי אפשר להשאיר את תושבי הפריפריה חשופים ללא ההטבות. לא אקדם את החקיקה ללא זה".

הוועדה דנה גם במתן הלוואות לסיעות הכנסת לצורך מימון הבחירות. חשב הכנסת חיים אבידור גילה לוועדה כי עד כה נתנה הכנסת הלוואות למפלגות בסכום של 62.467 מיליון שקל לפי חוק מימון מפלגות. ככל שמתירים את לקיחת ההלוואות - החשיפה של הכנסת גדלה מ-62.5 ל-201 מיליון שקל.

משרד האוצר | צילום: עמית שאבי

הוועדה אישרה את הגדלת ההלוואות

הוועדה החליטה לאפשר למפלגות להגדיל את ההלוואות שהן יכולות לקחת מהכנסת. כיום יכולות המפלגות לקחת רק 70% מתקרת ההלוואות המותרת להם וכעת הוצע להגדיל הסכום ל-80%. הוועדה גם קיבלה את הצעתו של יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר שהציע לאפשר למפלגות במנהלך הקדנציה לקחת הלוואה מהכנסת למשך 4.5 שנים לעומת 3 שנים כיום. ההיגיון שהינחה בעבר את הכנסת להעניק למפלגות הלוואה למשך 3 שנים בלבד, היה שאם הבחירות יוקדמו ומפלגות לא יכנסו לכנסת אזי לא יהיה להן מאיפה להחזיר את הכסף.  

מפלגה שלקחה הלוואה לצורך מימון קמפיין הבחירות האחרונות, מחזירה את ההלוואה בתשלומים חודשיים. חברי הכנסת ביקשו לדחות את החזר ההלוואה בחודשים הקרובים, על מנת שיהיה באפשרותם לממן את קמפיין הבחירות הבאות. (שעתידות להיערך בעוד כשלושה חודשים)

עוד נטען, כי עפ"י חוק מימון מפלגות, מפלגה שתבקש לקבל מקדמה על חשבון מימון מפלגות לקראת הבחירות הבאות, החוק מחייב לנכות את גובה ההלוואה מכספי המקדמות. חברי הכנסת ביקשו שההלוואות לא ינוכו מהמקדמות.

בנוסף, מפלגה שלקחה הלוואה שעומדת על מחצית מגובה סכום מימון המפלגות, לא תוכל לקבל מקדמה. חברי הכנסת ביקשו כי בשל המצב המיוחד, יתאפשר להם לקבל מקדמה על אף ההלוואה שנטלו לקראת הבחירות האחרונות.

אבידור ציין כי המפלגה היחידה שלקחה עד כה את כל המכסה היא מרצ. פירוט ההלוואות שנטלו עד כה המפלגות: הליכוד 36 מיליון שקל, העבודה 2 מיליון שקל, ישראל ביתנו 2.34 מיליון שקל, הבית היהודי 2.952 מיליון שקל, אגודת ישראל 3 מיליון שקל, דגל התורה 6 מיליון שקל, מרצ 7.475 מיליון שקל, רע"מ 1 מיליון שקל ובל"ד 1.7 מיליון שקל.

"לא תינתן ההלוואה אם נתבקשה בסמוך לפיזור הכנסת"

ח"כ זוהר אמר כי "הבעיה נוצרת כשמרחיבים את השימוש בכספים מעל מספר המנדטים הקיים. סיכמנו שההלוואות יידחו והשאלה מה עושים עם ההלוואות המתוכננות. הפתרון למצב הקיים יכול להיות לאפשר לכל המפלגות לקחת את המקסימום לפי החוק עד תקרה של סכום כלשהו".

יו"ר מפלגת העבודה ח"כ אבי גבאי: "לקחנו 2 מיליון שקל והתכוונו כל חודש לקחת עוד כדי לאזן את התזרים שלנו. המשמעות היא שלא נוכל לקחת מעכשיו? את מקדמת המימון מקבלים כחודש וחצי לפני הבחירות ואם מחליטים שאת מקדמת המימון מקבלים עכשיו - הכנסת לא לוקחת סיכון יותר גדול. תאפשרו למפלגות קיימות לקבל הלוואה עכשיו בגודל מקדמת המימון וכך הציבור לא ישלם יותר".

ח"כ אופיר סופר (איחוד מפלגות הימין): "השאלה היא לא רק מימון הבחירות אלא כל השוטף אח"כ. אני מבקש שתהיה אפשרות לפרוס לא ל-36 חודשים אלא ל-72 חודשים".

ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן): "זה מצב שלא היה אף פעם, זה לא מצב עסקים רגיל והשאלה אם אתה מאפשר למי שבאקראי לקח כבר את 100% ההלוואה - יתרון בבחירות הללו ומעוות את תוצאות הבחירות מול מפלגות שלא לקחו את מלוא ההלוואה. מרצ לקחה 100% והליכוד 70% זו נקודת אי שוויון התחלתית".

היועמ"ש של הוועדה, עו"ד גור בליי, הסביר כי "מימון מערכת הבחירות נעשה מכוח מימון מפלגות רגיל. בעקבות גירעונות שנוצרו התווסף מימון שוטף לפעולת המפלגה בכנסת. המפלגות ביקשו לקחת את סכום ההלוואה מראש כדי לכסות גירעונות ולהחזירה לאורך הקדנציה. הרעיון היה לא לאפשר זאת כאופציה למימון נוסף לבחירות ולכן נקבע שלא תינתן ההלוואה אם נתבקשה בסמוך לפיזור הכנסת, אלא בהמלצה של יו"ר הכנסת ואישור מיוחד של ועדה ציבורית שהוקמה לשם כך. כרגע המצב הוא שהמפלגות שלקחו הלוואות מראש לא הספיקו להחזיר את הסכום ויצטרכו להחזיר את כל ההלוואה ב-3 החודשים הקרובים ולכן התבקשנו לנסח את החוק כך שכל ההחזר יידחה לכנסת הבאה. המשמעות של זה היא פוטנציאל לאובדן כספי ציבור כי לא יהיה מאיפה לקזז כסף ממפלגה שלא תיכנס לכנסת הבאה והכסף ילך לאיבוד. האפשרות ללקיחת הלוואות עכשיו מעוררת גם בעיות של שוויון. מישור אחד הוא בין מפלגות שבכנסת אל מול מפלגות שמחוץ לכנסת. מישור אחר הוא בין המפלגות הקיימות בכנסת הנוכחית. כמו כן, זו הגדלה דרמטית, כמעט הכפלה של הוצאות אוצר המדינה על מימון בחירות".

יחימוביץ' לריבלין: "הטל על ח"כ אחר את הרכבת הממשלה"

ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) שיגרה מכתב רשמי לנשיא המדינה ראובן ריבלין שבו ביקשה ממנו להטיל על חבר כנסת אחר, שאינו בנימין נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה: "אנא ממש סמכותך עפ"י חוק, הטל על ח"כ אחר הרכבת הממשלה, ומנע זעזוע וכאוס שלטוניים, שיתוק כלל המערכות, והוצאות כספיות כבירות. עד כה מוצה רק תרחיש אחד, אשר לא צלח, משום ששועבד כולו לרצונו של ראה"מ לייצר טבעת הגנה משולבת כדי לעצור את ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד".

שלי יחימוביץ' | צילום: אלכס קולומויסקי

"כידוע, בכוונת ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו להביא ב-24 השעות הקרובות לקריאה שניה ושלישית את חוק התפזרות הכנסת ה-21, התשע"ט-2019. מדובר באירוע תקדימי ומטלטל בתולדות המדינה, אשר כמוהו לא היה מעולם, והוא מטיל את המדינה כולה לכאוס שלטוני, לשיתוק כלל המערכות, ולהוצאות כספיות כבירות. דומה שעד כה, לא מוצו כל הדרכים הקיימות בחוק כדי להרכיב ממשלה, ובפועל, נוסה אך ורק תרחיש אחד, הטלת הרכבתה של הממשלה על יו"ר הליכוד, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. מתברר כי תרחיש זה משועבד כולו לרצונו של ראה"מ לייצר טבעת הגנה משולבת כדי לעצור את ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, שאם לא כן, היה מרחב האפשרויות העומדות בפניו נרחב הרבה יותר", כתבה יחימוביץ'.