מה זה בכלל "ממשלת ימין"?

הכישלון בהקמת ממשלתו של בנימין נתניהו מתחרה רק בהצלחת הקמתה. וייאמר מיד, האפשרות הראשונה עדיפה על האפשרות השנייה. ראשית, בגלל הרמאות הגדולה בעצם ההגדרה של ממשלת ימין - המנטרה שנתניהו מייחס לרצון בוחריו. חלק גדול מהמנדטים החרדיים שעליהם נשענת ממשלת הימין הזו שולל את המדינה הציונית, את השירות בצבאה ומפגין זלזול בכבוד הנופלים על הגנתה. הוא אף מתנגד לחוק גיוס חלבי ומיטיב. זה אבסורד שבו ממשלת ימין תתקיים בזכות שוללי השירות והגיוס, ערך בסיסי שבלעדיו התואר "ממשלת ימין" הוא אוקסימורון או בדיחה.

הדבר השני בכישלון הקמת "ממשלת הימין" הזו הוא התנעת תהליכי ריסוק הדמוקרטיה. המאמץ לרתום את שגיאות מערכת המשפט להסבר מלומד שיצדיק את שחרור השלטון מכל מגבלה, הוא מניפולציה מרהיבה שמתנחלת בלבבות ומכשירה אותם לכניעה לרודנות.

הציר המחולל את שני הכישלונות האלה הוא מאמץ הימלטותו של נתניהו מהדין: רק בחסות ממשלת הימין, שאינה ימין, ואינה דמוקרטית, ניתן להכשיר את ההימלטות הזו.

נתניהו מספר שקר נוסף - “זה מה שהבוחר רצה”. התוצאה של הבחירות האחרונות מלמדת שהבוחר רצה ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן, אחדות שמשתרעת בין המרכז לימין השפוי. אלה שתי המפלגות היחידות שזכו במספר מנדטים דו־ספרתי גדול שמסתכם ב־70, אז כנראה הבוחר מאס ברסיסי מפלגות ובסחטנות החרדים והמתנחלים. אלא שסחטנות היא מה שנקבל, משום שהימלטות נתניהו מהדין מחייבת זאת. אם נתניהו יחזיר את המנדט לנשיא, בתוך יממה גדעון סער או יולי אדלשטיין יקימו ממשלה. זה לא יקרה. למה? אתם כבר יודעים.

רה"מ נתניהו | צילום: יואב דודקביץ

האפשרויות שיתבררו עד סוף היום: האחת, תוקם ממשלת ימין שאינה ימין ואינה דמוקרטית, רק כדי שנתניהו יקדם את הימלטותו מהדין; האופציה האחרת היא שנלך לבחירות, ואז - או שיהיה מהפך, או שנתניהו יחצה את גבול 60 המנדטים ביתר קלות עם קולות הימין שנותרו על הרצפה (בנט, שקד, פייגלין), או שתשוחזר שוב קטטת ליברמן והחרדים.

זו עוד דוגמה עלובה למקום שאליו מדורדר דיון עקרוני אמיתי על זהותה של המדינה: בדיוק המקום שאליו דורדר שיח הרפורמות המשפטיות. להידרדרות "אחראי" אחד, אביחי מנדלבליט, שקבע פגישה עם סנגוריו של נתניהו בתחילת אוקטובר. הנה, נמצא האחראי האמיתי למשבר הפוליטי־חוקתי, אולי הגדול ביותר מקום המדינה.