מנרב תבנה את התחנות התת קרקעיות של הרכבת בתל אביב

חברת מנרב זכתה במכרז של חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נתע) להקמת שש תחנות תת קרקעיות שיוצבו בתוואי הרכבת הקלה בתל אביב. מדובר בקו האדום שאמור להיפתח בסוף 2021, ויחבר בין פ"ת, תל אביב ודרום בת-ים. לפי מנרב היקף העבודות נאמד בכ-283 מיליון שקל והוא צפוי להמשך כ-18 חודש. עוד אומרים שם שהעבודות יבוצעו ב-6 תחנות: אבא הלל, ביאליק, קרליבך, בן גוריון, אהרונוביץ ואליפלט.

בתוך כך, בחברת נתע מנסים לשדר "עסקים כרגיל" לאחר פרישת המנכ"ל יהודה בר און משלשום, כאשר שאלה אחת נותרה ללא מענה והיא האם אפשר לשנות את מוטת השליטה של משרד התחבורה, אגף התקציבים או החשב הכללי בניהול השוטף של נתע. כזכור, במכתב ההתפטרות ששלח בר און לדירקטוריון הוא הזכיר ש"בהחלטות ממשלה בעניין נתע שהתקבלו בשנים 2010 ו־2016 נקבע כי ועדת היגוי שחבריה הם נציגי הממשלה תתווה את האסטרטגיה המרכזית של החברה ותאשר את תקציבה... אי־הבהירות באשר לסמכויות הדירקטוריון בחברת נתע נדונה בעבר בישיבות דירקטוריון, והוחלט להזמין חוות דעת משפטית שתגדיר את מערכת יחסי העבודה בין דירקטוריון החברה, לבין משרדי הממשלה המפקחים על פעילות החברה וועדת המכרזים של החברה. משהתקבלה חוות הדעת המשפטית, הדירקטוריון אימץ אותה, והחברה פעלה ופועלת על פיה".

על איזו חוות דעת מדבר בר און ומדוע היא יכולה לגרום לחיכוכים עם הנהלת החברה? לפני כשלוש שנים הזמין דירקטוריון נתע חוות דעת חיצונית ממשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן טולדנו, שם הוא ביקש הבהרות מומחים על חלוקת הסמכויות בין ההנהלה, הדירקטוריון וחברי ועדת ההיגוי הבין משרדית שמלווה את הפרויקט. המסמך שהתקבל בחברה, שכותרתו "חוות דעת בנוגע לחלוקת סמכויות בין דירקטוריון נתע, ועדת המכרזים של נתע, ועדת ההיגוי והצוות הבין משרדי", לכאורה לא משאירה מקום לפרשנות.

לפי מחברי המסמך "נראה כי מרכז הכובד בהקשר לגיבוש תכניות העבודה של נתע מצוי בידי נתע והדירקטוריון שלה. כלומר, דירקטוריון נתע נושא באחריות להתוויית מדיניותה של החברה ביחס לפרויקט הקו האדום, קרי גיבוש תכניות העבודה שיובאו לאישור ועדת ההיגוי, וכן באחריות לפקח על מכלול האורגנים בחברה השותפים לגיבוש תכניות אלה, ובכלל זה – התכניות הנוגעות לאופן הפעלת המערכת, לרבות רכש ותחזוקה".

אולם לקביעה הזו יש כוכבית ענקית, ובאותה נשימה מציינים בחוות הדעת החיצונית ש"יחד עם זאת, נתע איננה רשאית להוציא אל הפועל תכניות שלא קיבלו את אישור ועדת ההיגוי. כלומר, הדירקטוריון מחויב לשקול באופן עצמאי את מכלול השיקולים הנדרשים לגיבוש תוכניות העבודה של נתע בקשר לפרויקט זה, ולהציג בפני ועדת ההיגוי תוכניות עבודה מוגמרות. אולם ההחלטה הסופית היא של ועדת ההיגוי, ובהיעדר אישור שלה – התוכניות לא יצאו אל הפועל".

השורה התחתונה היא ש"החלוקה האמורה שבין ועדת ההיגוי לדירקטוריון מגשימה למעשה את עצמאות שיקול הדעת של הדירקטוריון, וכן של הגופים הממשלתיים השותפים להוצאתו של הפרויקט אל הפועל, שכן היא מאפשרת לכל אחד מהם לשקול, בתורו, את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ולקבל החלטה סבירה בתחום סמכותו". במילים אחרות דירקטוריון החברה הוא לא המחליט הבלעדי על התנהלות החברה, ובמסמך חוות השעת אף מציינים שמכרזים שהיקפם מעל ל-50 מיליון שקל מחייבים את אישור ועדת ההיגוי. ממידע שהגיע לידי כלכליסט עולה שיש ניסיונות לשנות את הקביעות הללו, ואלו יוכתרו בהצלחה או בכשלון כבר השנה.