אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התסבוכת של שיכון ובינוי באפריקה: האיום האמיתי על סיידוף: הבנק העולמי צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

התסבוכת של שיכון ובינוי באפריקה: האיום האמיתי על סיידוף: הבנק העולמי

ההמלצה על העמדת שיכון ובינוי לדין על עבירות שוחד באפריקה היא בבחינת כסף קטן בהשוואה לסכנה המגיעה מצד הבנק העולמי. אם זה יחליט לסגור לה את הברז תהיה זו מכה שתחסל את עסקיה ביבשת

30.05.2019, 08:27 | תומר גנון

המלצות המשטרה ורשות ני"ע מתחילת השבוע על העמדתה לדין של שיכון ובינוי על עבירות של מתן שוחד בקניה, הן חדשות רעות מאוד לחברת התשתיות הבורסאית ובעל השליטה בה נתי סיידוף, אבל הרע ביותר עוד עשוי להיות לפניהם. עם כל הכבוד לחרב הקנס, במסגרת הסדר או בסופו של הליך פלילי שהפרקליטות בת"א עשויה להניח על צווארה, האיום הגדול ביותר על שיכון ובינוי ברחבי העולם מגיע בכלל מוושינגטון, וליתר דיוק ממטה הבנק העולמי.

קראו עוד בכלכליסט

נורות האזהרה מהבהבות בעוצמה בדו"חות החברה לשנת 2018. הפעילות הקבלנית של שיכון ובינוי במדינות אפריקה, שתורמת להכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה, תלויה מאוד בזמינות המימון על ידי הבנק העולמי, המספק הלוואות ואשראי להשקעות למטרות פיתוח תשתיות במדינות מתפתחות.

עד כמה תלויות חברות בינלאומיות, כגון שיכון ובינוי, באשראי ובערבויות בתנאים נוחים שמעניק הבנק העולמי לפיתוח, ניתן ללמוד מהנתון הבא: נשיא הבנק, ג'ים יונג קים, הודיע בשנת 2017 על העברת שיא של 57 מיליארד דולר למדינת אפריקה תת-סהרה (את"ס) בין השנים 2017-2010. בקניה לבדה היו נכון ל-2017 לא פחות מ-51 פרויקטים בתחומים כגון תשתיות, גישה למים, שירותי תברואה, חקלאות או בריאות שמימון הבנק העולמי. אם בבנק העולמי יחליטו לסגור את הברז לחברה זאת יכולה להיות מכה קשה בהרבה מכל קנס עתידי שהחברה תשלם בישראל. בלי הלוואות בתנאים נוחים, ועם תגובת שרשרת של בנקים מדורגים שיסרבו לספק לה ערבויות ביצוע, הסכנה לירידה חדה וכואבת בהכנסות היא ממשית.

ההסתברות שמצב כזה יקרה היא לא תיאורטית. במקביל לחקירה בישראל, ונוכח המידע שהגיע לבנק העולמי, פתחה בפברואר 2018 המחלקה למניעת הונאות (INT) בבנק בחקירה עצמאית לגבי פעילות החברות הבנות של שיכון ובינוי בקניה. שיכון ובינוי חזרה ותיארה בדו"ח השנתי את תרחיש האימים אם מסקנות הבנק העולמי יהיו נחרצות כמו אלו של רשויות החקירה בישראל. "אם יתברר שנפל רבב בהתנהלות", כותבת החברה, "קיים חשש להטלת סנקציות על ידי הבנק העולמי, שהן בעיקרן השעיה לתקופה קצובה מהתמודדות במכרזים עתידיים של פרויקטים הממומנים על ידי הבנק, לצד דרישות להשבת כספים שנתנו כהלוואות או תיקון נזקים".

כשסיידוף רכש את השליטה משרי אריסון בחברה בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל, הוא ידע את כל זה. אבל הוא החליט לכמת את הסיכון בכ־200 מיליון שקל – ההנחה שהוא קיבל על מחיר השוק. לסכום הזה אגב יש היגיון מסוים, לאור 250 מיליון השקלים שהחברה "השכיבה" בתחילת החקירה בקופת משרד המשפטים למטרת חילוט עתידי במידה ויוגש כתב אישום והיא תורשע.

סיידוף הוא איש של ביזנס. הוא לא אוהב אי ודאות. הוא רוצה לצמצם מהר ככל האפשר את הסיכון, ולהוריד לפחות את הפרקליטות מהחברה. הראיות, כך מבינים בשיכון ובינוי וכך גם מבין סיידוף, לא עובדות לטובתם גם ככה – עדויות של עובדים בכירים לשעבר בחברה ששיתפו פעולה עם הרשויות, הקלטות, מסמכים – קשה לראות את החברה יוצאת חלק מהבוץ האפריקאי.

כפי שנחשף אתמול באתר "כלכליסט", הראיות גם מצביעות לכאורה שהתשלומים הגיעו כמעט הכי גבוה שאפשר בממשל בקניה. למשל שר הכבישים בין השנים 2009־2013, פרנקלין ביט ( Franklin bett), חשוד בקבלת שוחד, בין היתר לצורך קידום פרויקט לסלילת כביש מהיר ומפותל באורך 140 ק"מ במדינה. וזה מוסיף חומרה רבה מאוד לפרשה. עובדים בשיכון ובינוי שהוטחו בהם הראיות חזרו וטענו שככה הדברים עבדו באפריקה. אם רוצים לסלול כביש מהר, וצריך לעבור דרך שדה של מישהו, לא מחכים שנים לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ניירובי. פשוט משלמים למישהו שמוריד את המטרד מהגב.

סיידוף מבין את כל זה ולכן אצה לו הדרך. החברה שכרה את שירותיו של עו"ד אילן סופר, לצידם של עורכי הדין פנחס רובין וארז הראל

ממשרד גורניציקי ושות', כדי למצוא פתרון מהיר. על פי מקורבים לחברה, בכוונתה לנסות להגיע להסדר כספי עם הפרקליטות, ללא הרשעה. שהרי לכזאת יכולה להיות השפעה על החקירה וההחלטה של הבנק העולמי. לפי חוק אגב היא גם לא תוכל לגשת לחלק מהמכרזים שיתפרסמו בישראל.

הפרקליטות צפויה להציג קו תקיף שנוטה לא להתפשר. לאי הרשעה פלילית של החברה בישראל, שלה אגב יש תקדים כבר בהסדרים שנעשו עם טבע, סימנס העולמית וויזה כ.א.ל, היא תדרוש מחיר גבוה. ולא רק כספי. בשיכון ובינוי יש מי שסבור שהחברה, לאחר שרוב העובדים החשודים כבר עזבו, צריכה לדאוג רק לעצמה בהסדר. אחרים סבורים שהתנאי להסדר עם הפרקליטות צריך להיות הסכם שיכלול גם את אי העמדתם לדין של כל עובדי החברה בעבר ובהווה. כרגע לפחות מדובר בלא יותר משיח פנימי. ובכל מקרה המילה האחרונה שמורה לפרקליטות שמזהה בתיק פוטנציאל לתרומה משמעותית למאבקה בשחיתות, אליו הצטרפה ישראל בעקבות אמנות שונות שחתמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות