הגוגל של הקוד הפתוח: כך הופכת Logz.io לחביבת המתכנתים

״פעם, כשחברה הייתה צריכה לרכוש מוצר משמעותי, נגיד מ-IBM או מאורקל, הבוס הגדול היה הולך לשחק גולף ולסגור עסקות. בחברות טכנולוגיות או חברות שבהם המתכנתים חשובים זה כבר לא קורה. למתכנתים יש היום השפעה אדירה על הבחירות הטכנולוגיות של החברה והרבה מבחירת המוצרים נעשית אצלם״ - כך תיאר תומר לוי (41), מנכ״ל ומייסד משותף של Logz.io, את הצלחת החברה שלו, שהודיעה רק אתמול על השלמת סבב D בסך 52 מיליון דולר.

״כל מוצר, למשל הטלפון שלך עכשיו, מייצר לוגים: כל תוכנה מדווחת מה היא עושה, ומלבד להסתכל על לוגים אין לך דרך לדעת מה התוכנה עושה בתוך השבב. זה אפור ואולי קצת משעמם, אבל בעולם שבו הכל עובר לאפליקציה הכל עובר דרך מתכנתים", אמר. "סאטיה נאדלה, מנכ״ל מיקרוסופט, כתב שהמתכנתים הם הבנאים של העולם החדש״.

לא רק שלוגז מפתחת מוצר שמשמש את קהילת המתכנתים, אלא שמדובר בתחום כמעט לא מוכר למי שאינו נמנה על הקהילה הזו. מדובר בפלטפורמת ניתוח נתונים המבוססת על קוד פתוח ELK ו-Grafana.

המעבר לענן ולביג דאטה, הסביר לוי, גרם לכך שיש הרבה יותר לוגים והכמות שלהם ממשיכה לצמוח ככל שיותר פעולות שלנו עוברות לתוכנות. הזמנת מונית? אפליקציה; האזנה למוזיקה? אפליקציה; תקשורת עם חברים? אפליקציה. במקביל, עולם התוכנה עבר יותר ויותר בשנים האחרונות לעבודה בקוד פתוח - פלטפורמה זמינה לכולם שניתן להוסיף אליה יישומים וכלים עבור קהילות של מפתחים.

לוי עבד הרבה שנים בצ׳קפוינט, ועזב כדי להקים את הסטארט-אפ Intigua יחד עם שמעון חסון, וכיהן בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה. ״פיתחנו טכנולוגיה מטורפת, אחת המתקדמות בעולם, בתחום הקונטיינרים", סיפר, ״והלך לנו טוב עד שבאה חברה בשם Docker ופשוט נתנה את המוצר שלנו בחינם, כקוד פתוח. ב-2012 קוד פתוח לא היה נפוץ כמו היום וזה פגע בחברה בצורה אנושה. בסוף 2013 עזבתי אבל Intigua עדיין עובדת היום אחרי סוג של פיבוט שעשתה. הבנתי אז שלא משנה מה אני עושה, אני רוצה להיות קשור לקוד פתוח, ושכל מה שקשור למפתחים צריך להיות בקוד פתוח. המתכנתים של היום רוצים וצריכים לעבוד עם קוד פתוח, זה חלק מהחופש של לא להיות מחויב לאף אחד, ורציתי לפתח משהו שיעזור לזה לקרות״.

את לוגז הקים לוי בסוף 2014 יחד עם אסף יגאל אחרי שגילה את פלטפורמת ELK (ראשי תיבות לשלושה פרויקטים בקוד פתוח: Elasticsearch, Logstash ו-Kibana). ״ראיתי שבעיות שניסינו לפתור שנים נפתרו במהירות ובאפקטיביות, אמנם לא עשיתי הרבה אז, הייתי בחופש, אבל הפסקתי לגלוש כל היום כדי להקים חברה. המודל העסקי היה לקחת את הקוד הפתוח הנהדר ולעשות אותו עוד יותר נהדר. משך כמה חודשים עבדנו כדי לבדוק שהרעיון רלוונטי ושמתכנתים אוהבים אותו ומוכנים להשקיע בו כסף. בסוף 2014 גייסנו מיליון דולר ושכרנו ארבעה אנשים. בסוף 2015 היה לנו מוצר בשוק״.

המוצר של לוגז חוסך למתכנתים זמן התקנה ופיתוח מתיש, אבל הוא גם משמש כמנוע חיפוש, מעין גוגל לקוד פתוח, ועושה שימוש בלמידת מכונה כדי לספק למשתמשים התראות על בעיות אפשריות שהם עלולים להיתקל בהן.

התוצאה היא הגדלה משמעותית של הפרודוקטיביות של מתכנתים ואלה, חשוב לזכור, הם המשאב היקר והמשמעותי ביותר של כל חברת הייטק. ״לא רק שהם יותר פרודוקטיביים״, אמר לוי, ״הם גם יותר מרוצים כי נחסכה מהם הרבה עבודה שחורה, ובעולם שבו המתכנתים הם מרכז הארגון שביעות הרצון שלהם חשובה. הם גם נמצאים במרכז התקציב הארגוני. יש להם המון כוח בארגון ומאוד סומכים עליהם. כל מה שפעם ישב אצל ה-IT בחברות נמצא היום במו״פ״.

"הרבה מהמתכנתים שלנו היו קודם משתמשים שלנו"

כשנשאל האם חברות התוכנה עצמן נזקקות למוצר של לוגז, ענה לוי: ״מי בעצם לא חברת תוכנה היום? אין היום חברה שלא מפתחת תוכנה. דווקא לחברות טכנולוגיה יש נטיה ללכת לקוד פתוח כי זה פתרון קל יותר למתכנתים שלהן. אבל הם מעמיסים על המערכת עוד ועוד לוגים והיא קורסת ברגע הכי קריטי לארגון״.

העקרון המרכזי בקוד פתוח הוא שמדובר בממשק חינמי. למה שלא יבוא מישהו יום אחד ויציע בחינם את אותו מוצר שאתם מציעים, כמו שקרה לך בחברה הקודמת?

״הכל יכול לקרות, אבל זה לא סביר כי הבעיה היא לא בתוכנה. עולמות הביג דאטה והלוגים הם כמו צינורות שמחוברים זה לזה ולמאגרים והדבר הזה דורש טכנולוגית הרצה מתוחכמת מאוד. אז קודם כל אף אחד לא פיתח עדיין את הטכנולוגיה. אנחנו פותחים עוד ועוד מהטכנולוגיה שלנו בקוד פתוח ותורמים יותר לקהילה. פיתחנו למשל במשך שנתיים מערכת שהופכת משפטים לשדות בלוג ואז הצענו אותה בחינם; זה לא אומר שכל המוצר שלנו חינמי, אבל דברים שנהיים קומודיטי נכנסים לקוד הפתוח״.

אתה מתאר עולם חדש שבו המתכנתים הם ציר מרכזי בכל ארגון ומצרך מבוקש ויקר בשוק. חברה שמפתחת תוכנה למתכנתים נאבקת בעצם על כוח האדם האיכותי ביותר, איך עושים את זה כשהתחרות על מתכנתים רק מחריפה?

"היתרון שלנו הוא שהרבה מהמתכנתים שלנו היו קודם משתמשים שלנו. חישבי איזה מגניב זה כשאת משתמשת במוצר ואז שואלים אותך אם את רוצה לבוא לפתח אותו. זה לא מוצר לארכיטקטים, חברים שלהם משתמשים בו ומבקשים מהם פיצ׳רים. שנית, אנחנו מטפלים בטריליונים של לוגים ביום והיכולת של מתכנתים לעבוד בעולם של כל כך הרבה מידע דורש מקצועיות גבוהה מאוד. הם לאו דווקא רוצים ללכת למקום שבו השכר הכי גבוה אלא למקום שבו פותרים את הבעיות הכי קשות - ולנו יש את הבעיות שהכי קשה לפתור".

הודעתם עכשיו על גיוס שבעצם הכפיל את ההון שלכם. למה לגייס כ"כ הרבה כסף?

״האסטרטגיה שלנו, גם כי זו חברה שנייה שלנו, היא לבנות כאן משהו משמעותי. יש חברות שמעדיפות לכוון למכירה, אבל כשהיינו עדיין חמישה עובדים אמרתי לאנשים שיום אחד יהיה לנו בניין עם לוגו משלנו ואין סיבה שנעצור לפני״.