אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך לגדל יזמי הייטק - טיפים מאמא שעשתה את זה בגדול צילום: AP

איך לגדל יזמי הייטק - טיפים מאמא שעשתה את זה בגדול

אסתר וויצ'יסקי היא אמן של סוזן, מנכ"לית יוטיוב, אן, מייסדת ומנכ"לית הסטארט-אפ לבדיקות גנטיות 23andMe ושל ג'נט - פרופסורית באוניברסיטת קליפורניה. עכשיו היא פרסמה ספר שבו היא חולקת את חמשת עקרונות ההורות שלה ויוצאת נגד תופעת הורי ההליקופטר

01.06.2019, 08:04 | מעין מנלה

חלום ההצלחה של האם היהודיה עבור ילדיה הוא כבר לא שיהיו עורכי דין או רופאים. החלום מזמן עבר להייטק ואם כבר חולמים אז עדיף שהילדים יגדלו להיות יזמים מצליחים ועשירים וישנו את העולם. אם מישהו עוד צריך לכך הוכחה הרי שניתן למצוא אותה אצל אסתר וויצ'יסקי, אם לשלוש בנות שזכו להצלחה פנומנלית, שתיים מהן הן מהנשים הבכירות ביותר בעמק הסיליקון.

קראו עוד בכלכליסט

סוזן וויצ'יסקי הבכורה היא מנכ"לית יוטיוב, אן וויצ'יסקי היא המייסדת והמנכ"לית של הסטארט-אפ לבדיקות גנטיות 23andMe שגייס 550 מיליון דולר והבת האמצעית, ג'נט היא פרופסורית באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. שלוש בנות מצליחות בכל קנה מידה. הונה של סוזן מוערך ב-500 מיליון דולר והונה של אן ב-400 מיליון דולר, שתי מיליונריות בזכות עצמן שכן אסתר היא בת למשפחת מהגרים יהודים אורתודוקסים שהגיעו לארה"ב מרוסיה חסרי כל. בתחילת החודש יצא לאור הספר של וויצ'יסקי "איך לגדל אנשים מצליחים", בו היא חולקת את ה'סודות' שלה לגידול ילדים המבוססים על חמישה עקרונות להם נתנה את ראשי התיבות (TRICK) – אמון, כבוד, עצמאות, שיתוף פעולה ואדיבות. זהו ספר שיוצא בגלוי נגד תופעת 'הורות ההליקופטר'. וויצ'יסקי מאמינה שהורי ההליקופטר מנסים, מתוך כוונה טובה וכנה, להכין ולסלול את הדרך לילדיהם בעת שמה שהם בעצם צריכים לעשות הוא להכין את ילדיהם למהמורות שבדרך.

אסתר וויצ אסתר וויצ'יסקי, מחברת הספר "איך לגדל אנשים מצליחים" | צילום: moonshotsedu אסתר וויצ

מלבד ההצלחה הפרטית שלה בגידול שלוש ילדותיה, היא הייתה מורה במשך 36 שנים ולקחה חלק בבניית תוכנית לימודי התקשורת בבית הספר התיכון בפאלו אלטו בה לקחו חלק כ-700 בני נוער. "רציתי שהילדים שלי יהיו עצמאים ומודעים ככל האפשר. זו ההגנה האמיתית לחיים", היא אמרה באירוע קידום מכירות של הספר שלה.

את הצלחתן הפנומנלית של הבנות למשפחת וויצ'יסקי לא ניתן לייחס אך ורק לעקרונות החינוך של האם. הן גדלו בעמק הסיליקון בשנות ה-70, זמן טוב לגדול שם ובעיקר במקום בו בילו הרבה מילדותן - אוניברסיטת סטנפורד בה יה אביהן פרופסור לפיסיקה. סוזן התחנכה בגן הילדים Bing בסטנפורד ואף השתתפה ב'מבחן המרשמלו' המפורסם של וולטר מיצ'ל (ועברה). שנים לאחר מכן, ב-1998, שני צעירים, סרגיי ברין ולארי פייג' שכרו את המרתף מסוזן תמורת 1,700 דולר לחודש כדי להקים את את הסטארט-אפ שלהם - גוגל. לימים, היא הייתה העובדת ה-16 במספר בחברה. הבת הקטנה במשפחה אן אף נישאה לסרגיי ברין, יש להם שני ילדים משותפים והם התגרשו אחרי שש שנים, ב-2006, אותה השנה בה הקימה את הסטארט-אפ שלה.

זה לא שהאם אסתר שמה לה למטרה לגדל מנכ"לים או יזמי הייטק, המטרה שלה הייתה שהילדות של בנותיה תהיה שונה מאוד מזו שהיא חוותה. בספרה היא מספרת על ילדותה הקשה במשפחה אורתודוקסית ענייה שתמיד חיה על פי תהום כלכלית. אביה היה אמן ואמה עקרת בית. הנשים, או הבנות במשפחה היו חשובות פחות מהגברים – אמת שוויצ'יסקי מעולם לא הצליחה לקבל. אביה היה נוהג להכות אותה ואת מקלטה היא מצאה בספריה הציבורית. כשבגרה היא התקבלה עם מילגה ללימודים בברקלי, הראשונה ממשפחתה שלמדה לימודים אקדמיים.

האחיות לבית וויצ האחיות לבית וויצ'יסקי: מימין - סוזן מנכ"לית יוטיוב, ג'נט, פרופסורית באוניברסיטת קליפורניה, ואן סטארטאפיסטית מצליחה | צילום: AP האחיות לבית וויצ

אחת החוויות שעיצבו את ילדותה וגרמה לה לדבריה 'לאתגר כל סמכות' הייתה מותו של אחיה הקטן בגיל 16 חודשים לאחר שבלע כדורי אספירין. מכיוון שאימה הייתה מהגרת ולמשפחה לא היה כסף לשלם עבור הטיפול בבית חולים היא התקשר לרופא המשפחה שייעץ לה לתת לפעוט לישון לכמה שעות. כאשר מצבו של הילד החמיר הם עברו שלושה בתי חולים שלא הסכימו לטפל בו ועד שהגיעו לבית החולים הרביעי שהסכים לקבלו - הוא נפטר. "זה לימד אותי לא לבטוח באף אחד, לא משנה מה ה'תואר' שלו", היא אמרה בשיחה עם פורצ'ן. גם כאשר החלה ללמד בשנתה השניה כמורה היא סירבה לעשות מה שאמרו לה. "מלמדים עד היום מורים בארה"ב לא לחייך לתלמידים לפני כריסטמס, כי מורים לא צריכים להיות חברים של התלמידים", אך היא סירבה למוסכמות. היא הסכימה לתלמידיה לדבר אחד עם השני, ולשתף פעולה, משהו שלא היה מקובל באותו הזמן. בגירסא המודרנית של זה היום אוסרים על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק. היא דווקא מאמינה שיש ערך בלהתחבר עם התלמידים ברשתות החברתיות כל עוד מסבירים להם מהם הגבולות ומהן הסכנות.

עטיפת הספר "איך לגדל אנשים מצליחים" עטיפת הספר "איך לגדל אנשים מצליחים" עטיפת הספר "איך לגדל אנשים מצליחים"

עצמאות ואמון הם ערכי מפתח עליהם מדברת וויצי'סקי בספרה ובנותיה מאשרות שליוו אותן בילדותן. "ההורים שלי תמיד ראו בנו 'מיני מבוגרים'. הם נתנו לנו לטעום חופש ועודדו את זה. הם עודדו אותנו למצוא את התשוקות שלנו, להיות יצירתים ועצמאים", אמרה אן ל-CNBC. אחת הדוגמאות לעצמאות שחוותה בילדותה הייתה התחביב שלה של החלקה אמנותית על הקרח. הוריה לא אהבו את התחביב ולכן אמרו לה שאם היא רוצה היא תצטרך לממן אותו בעצמה. וכך היא עשתה. היא עשתה ביביסיטר וזכתה בתחרויות כדי להמשיך ולעשות את מה שרצתה. "ההורים שלנו היו מאוד ברורים לגבי כך שצריך לעשות דברים משמעותיים בעולם. אם אני מסתכלת על הקהילה שגדלה בקמפוס של סטנפורד והאנשים איתם גדלתי, הם עשו דברים משמעותיים, לא בהכרח בשביל הצלחה כלכלית אבל הם תרמו לחברה", היא אומרת.

אותם עקרונות של עצמאות ואמון אשר עליהם מבססת וויצ'סקי את גישתה לגידול ילדים חשובים גם למעסיקים, היא אומרת ל'פורצ'ן'. "מטרת העל של עקרונות ה-TRICK היא ליצור אנשים שאחראים לעצמם בעולם של אחריות אישית. זה מה שאנחנו עושים כהורים, כמורים וגם כמעסיקים - לא רק מגדלים ילדים או מנהלים כיתה או דירקטוריון - אנחנו בונים את הבסיס לעתיד האנושות".

מעסיקים ומנהלים יכולים ללמוד מהעקרונות האלה שיש להאמין בעובדים ולתת להם הזדמנות להוכיח את עצמם - ואז הם יאמינו בעצמם. "כשמישהו מאמין בך אתה מוכן לקחת יותר סיכונים ולהיות יותר יצירתי. רק דמיינו שיש לכם מעסיק שלא מעריך אתכם, הדרך היחידה שבה תוכלו להצליח תחת ניהולו היא לעשות בדיוק מה שהוא אומר. היכן היצירתיות כאן? כל המעסיקים רוצים אנשים יצירתיים שמוכנים לקחת סיכונים וכל בוגרי האוניברסיטאות מתוכנתים לא לקחת סיכונים אלא לעשות מה שאומרים להם. אם לא תעשו מה שאומרים לכם לא תקבלו ציונים טובים", היא אומרת. "אם מסתכלים על גוגל, הם נותנים לעובדים שלהם תחושה של חופש בכך שהם מאפשרים להם לעבוד 20% מהזמן על פרוייקטים שלהם, יש להם את הזכות לעשות את זה. גוגל הפכה להיות אחת החברות הכי יצירתיות בעולם".

הדבר שהכי קשה למעסיקים לעשות לטענתה הוא לתת אמון בעובדים שלהם. "מעסיקים לא סומכים על העובדים ולכן יש להם כל מני מנגנונים שנועדו לוודא שהעובדים אכן עושים את העבודה שהם אמורים לעשות. אני יכולה להבין מדוע זה קשה כי יש אנשים שלא עושים מה שהם אמורים לעשות. אבל רוב האנשים עובדים ממש קשה", היא אומרת.

 אם כך, כיצד מגדלים ילדים מוצלחים לפי וויצ'יסקי? 

1. אמון

אנחנו נמצאים במשבר אמון בעולם, טוענת וויצ'סקי במאמר ב'טיים'. הורים מפחדים וגורמים לילדיהם לפחד - להיות מי שהם, לקחת סיכונים, לעמוד בפני חוסר צדק. אמון צריך להתחיל בהורים. כאשר יש לנו את הביטחון בהחלטות שאנחנו מקבלים כהורים, אנחנו יכולים לסמוך על כך שהילדים שלנו ייקחו את הצעדים החשובים וההכרחיים לקראת עצמאותם.

היא מציעה להורים להיות אמיצים. "הפסיקו להתנות את הילדים לחשיבה שיש מיליון סכנות שאורבות בכל פינה: למדו אותם לחצות את הכביש, לנהל תקציב, ולקנות בחנות שבה הם יחסית בטוחים. רוב האנשים הם טובים", היא כותבת בסיפרה. היא אף יישמה את העצה הזאת על נכדיה ונתנה להם להסתובב לבדם במשך שעה בטארגט למורת רוחה של אימם סוזן.

2. כבוד

הכבוד המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדינו קשור לעצמאות שלהם ולעצמי שלהם. כל ילד הוא מתנה וזוהי האחריות שלנו כהורים לטפח את המתנה הזאת, לא משנה מה היא. זה בדיוק ההיפך מלהגיד לילדים מה להיות, באיזה מקצוע לבחור או כיצד חייהם צריכים להיראות: זה לתמוך בהם בזמן שהם מזהים ומשיגים את המטרות שלהם, היא כותבת. היא מדגישה את הצורך להתחיל מוקדם ככל האפשר בין הגילאים אפס לשלוש. "בעוד שאנשים חושבים שתינוקות לא זוכרים כלום זה פשוט לא נכון. השנים החשובות ביותר הן חמש השנים הראשונות כאשר אפס עד שלוש הן החשובות ביותר. ההרגלים שמפתחים בשנים האלה הם המשמעותיים ביותר לילדים", היא אומרת ל-Quartz.

3. עצמאות

עצמאות נשענת על הערכים של אמון וכבוד. לילדים שלומדים מוקדם בחייהם שליטה עצמאית ואחריות יש כלים טובים יותר להתמודד עם האתגרים של חייהם הבוגרים, ויהיו להם גם את הכישורים הדרושים לחדשנות וחשיבה יצירתית. ילדים עצמאיים באמת יכולים להתמודד עם עימותים, כישלונות ושיעמום, כולם חלקים בלתי נפרדים מהחיים. הם מרגישים בשליטה אפילו כשמסביבם יש כאוס. לכן, אחת העצות שנותנת וויצ'יסקי היא לא לתת לילדים טלפון (או מסך אחר) בכל פעם שהם לא רגועים. אם נותנים לילדים טלפון כל פעם שהם עצבניים הם לא ילמדו להירגע ולשלוט בעצמם או איך להתמודד עם שיעמום.

לגבי מסכים וטכנולוגיה היא מציעה לתת לילדים לקבוע כמה מהכללים בעצמם. היא מספרת שבמהלך חושפות משפחתיות הבנות שלה היו מתוסכלות מכך שהנכדים בילו זמן רב בטלפון ובמחשב. היא עודדה אותן לאפשר לנכדים לקבוע את הכללים. לאחר התדיינות הם הגיעו להסכמה שלא נוגעים במסכים בין 9 בבוקר ל-9 בערב, הגבלה נוקשה הרבה יותר מזו שתכננו המבוגרים. היא מאמינה שלא צריך לתת לילדים מתחת לגיל שנתיים לצפות במסכים ושאחרי גיל חמש יש לערוך 'חוזה' עם הילדים לפיו הם קובעים מה עושים במשך שעה וההורים מחליטים מה עושים במשך שעה.

4. שיתוף פעולה

המשמעות של שיתוף פעולה היא לעבוד יחד כמשפחה, ככיתה או כמקום עבודה. עבור הורים, כותבת וויצ'סקי, המשמעות היא לעודד את הילדים לתרום לדיון, להחלטות ואפילו לאלו הקשורות במשמעת. במאה העשרים, כאשר ציות לחוקים היה אחד הכישורים החשובים ביותר, הורים היו בשליטה מלאה. במאה ה-21 הנחתת הוראות כבר לא עובדת. אנחנו לא צריכים להגיד לילדים מה לעשות, אלא לשאול אותם מה הם חושבים ולעבוד יחד איתם למציאת פתרונות.

היא מציעה להתחיל בדברים הקטנים כמו למשל להחליט מה אוכלים בארוחת הערב או לתכנן תוכניות לסוף השבוע. לילדים בגיל העשרה היא מציעה לתת תקציב ולעודד אותם לממן בעצמם דברים שהם רוצים במקום לעשות זאת עבורם. "מה שזה עושה זה בונה מערכת יחסים שנותנת לילד את המסר שאתם בוטחים בו", היא אומרת. 

5. אדיבות

"זה מוזר אבל אנחנו נוטים להתייחס לקרובים אלינו בצורה הרבה פחות אדיבה ומתחשבת מזו שאנו מתייחסים לזרים. הורים אוהבים את הילדים שלהם אבל הם כל כך מוכרים להם שהם לוקחים את האדיבות הבסיסית כמובנת מאליה. והם לא תמיד נותנים דוגמא אישית של יחס אדיב לעולם. אדיבות אמיתית כרוכה בהכרת תודה וסליחה, שירות האחר ומודעות לעולם מחוץ לעצמך. חשוב להראות לילדים שלנו שהדבר הכי מרגש ומספק שאפשר לעשות הוא להפוך את החיים של מישהו אחר לטובים יותר", היא כותבת.

היא מציעה להכיר ולהודות בטעויות שלכם. "הילדים שלכם יראו אתכם עושים טעויות", היא אומרת. "הם ילמדו יותר מהדרך שבה אתם מתייחסים לטעויות שלכם מאשר מהטעות עצמה. כאשר הורים מתנצלים על טעויותיהם הם מראים לילדיהם כיצד להיות אדיבים וסלחניים גם כשהם מפשלים.

לבסוף, וויצי'סקי מציעה להורים להרגע. לדעתה ההורים אשמים בכך שילדים היום הם כל כך לחוצים. ההורים יוצרים עולם תזזיתי ותחרותי מדי עבור הילדים. "הורים צריכים להירגע. כל הילדים בסופו של דבר ילמדו לדבר, ילמדו ללכת, וייגמלו מחיתולים. אף אחד לא שואל אותך כשאתה אדם בוגר באיזה גיל נגמלת מחיתולים". לדבריה, הורים צריכים לסמוך על עצמם ולא לדאוג כל כך.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות