"השמאל תקוע במבוי סתום שהוא בנה בעצמו"

"השמאל תקוע במבוי סתום שהוא בנה בעצמו", כך אומר ד״ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "הוא רוצה שהאנשים שמצביעים ליכוד והקואליציה שתומכת בנתניהו יצביעו עבורו, אבל הוא לא מספר להם למה כדאי להצביע בשבילו. יש כל מיני סיסמאות כמו, ׳כסף לשכונות במקום להתנחלויות׳, למרות שזה לא קרה אף פעם גם כשהשמאל היה בשלטון. מה שהשמאל היה אמור להגיד הוא - ׳תשמעו חבר'ה, אנחנו נציע מדינת רווחה כמו פעם. אנחנו נחזור לתקופה של לפני המיתון של 1965, ואנחנו נדאג לכם הרבה הרבה יותר טוב ממה שהליכוד יכול. אנחנו ניישם חוק חינוך ארוך, ודיור ציבורי, ועוד יוזמות מהסוג הזה'".

בשלב הזה אולי אתם שואלים את עצמכם: היה מיתון ב-1965? איך זה שלא שמענו עליו? לפי לרון, מדובר באחד הפרקים החשובים והנשכחים בהיסטוריה של מדינת ישראל. מיתון חריף שאותו ממשלת ישראל בעצמה יזמה, בעצת קרן המטבע הבינלאומית, ובתכנון מראש של ראש הממשלה לוי אשכול, שר האוצר פנחס ספיר והיועצים שלהם, כשהם מסתירים הכל מהציבור. המטרה: לחזק את כוחה של ההסתדרות.

ד"ר גיא לרון

"יש רגע במשבר הזה, שנתיים לפני מלחמת ששת הימים, שבו מודיעים לספיר שמספר המובטלים הגיע ל-40 אלף, והוא אומר, ׳לא, אני רוצה שיהיו 90 אלף מובטלים'", מספר לרון. "מבחינת ספיר ואשכול, כשתהיה אבטלה העובדים יתחילו לכבד את מרות ההסתדרות ואת מה שהיא אומרת". התוצאה אכן היתה אבטלה משתוללת, שהובילה להפגנות אלימות בפריפריה, הגירה שלילית מהארץ והיחלשות דרמטית במעמד ראש הממשלה. ובטווח הארוך יותר, משוכנע לרון, המיתון הזה טמן את הזרעים למהפך של 1977, ועיצב את המפה הפוליטית בישראל כפי שאנחנו מכירים אותה עד היום.

רגע לפני יום השנה למלחמת ששת הימים, ד"ר לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מתארח בפרק מרתק של פודקאסט "הכמוסה" מבית כלכליסט, חושף את סיפור המיתון שקדם למלחמה, ומנפץ עוד שורה של מיתוסים. למשל, שמלחמת ששת הימים היתה מלחמה אין ברירה שבה שיחקה ישראל הקטנה את תפקיד דוד נגד גוליית.

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

"בואו ניתן קרדיט לאלופים של מלחמת ששת הימים", אומר לרון. "בתור מי שקרא את מה שהם אמרו וראה את מה שהם עשו, אלה היו אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה. זה הלך חלק כמו סכין בחמאה, תוך 6 ימים, כי הם התכוננו לזה למעלה מעשור. וכל פעם שהממשלה ניסתה להפריע להם הם תמרנו אותה כך שלא תפריע להם להצטייד ולהכין את הצבא בדיוק למלחמה הזו. וזה יצא מצוין. זה לא היה דוד נגד גוליית; אם כבר אנחנו היינו גוליית. ככה אתה מנצח מלחמות: מי שקורא היסטוריה צבאית יודע שמי שיש לו יותר חיילים, שמצויד יותר טוב, ושהגנרלים שלו מארגנים את הכוחות יותר טוב - הוא זה שינצח את המלחמה. מי הולך למלחמה עם צבא דמיקולו ומנצח? זה לא קורה ככה".