אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: במשך 20 שנה עיריית י-ם לא השלימה את רשימת המבנים לשימור צילום: אמבסדור ירושלים

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: במשך 20 שנה עיריית י-ם לא השלימה את רשימת המבנים לשימור

המבקר מצא כי במשך שנים גובשה רשימה חלקית בלבד של נכסים לשימור, וכל זאת דווקא בעיר הבירה המתהדרת באתרים רבים; כ-3,000 מבנים עדיין ממתינים לאישור ועדת השימור

02.06.2019, 16:00 | דותן לוי

במשך 20 שנה עיריית ירושלים מתעכבת בהשלמת גיבושה של רשימה כוללת של מבנים ואתרים לשימור בתחום השיפוט שלה, כך עולה מדו"ח המבקר שפורסם היום (א') לרגל יום ירושלים.

קראו עוד בכלכליסט

לפי הדוח, היעדרה של רשימת שימור כוללת בנוגע לעיר ירושלים, המשופעת באתרים ומבנים לשימור, פוגע בתכנון העירוני ובמדיניות השימור, ומונע מאתרים ומבנים לשימור את המעמד המיוחד שניתן לספק להם במסגרת החוק.

לפי המבקר, בתחום השיפוט של ירושלים קיימים אלפי מבנים ואתרים המיועדים לשימור, אך במועד הביקורת אשר בוצעה בין החודשים פברואר-נובמבר 2018 כללה הרשימה רק כ-1,100 מבנים שאושרו על ידי ועדת השימור בעוד כ-3,000 מבנים ואתרים אחרים מצויים ברשימה מתהווה שטרם אישרה ועדת השימור. נוסף על אלה קיימים מבנים ואתרים רבים שהעירייה מצאה שהם ראויים לשימור, אך הם אינם חלק מהרשימה המתהווה. לכל המבנים שטרם אושרו על ידי ועדת השימור לא ניתנת הגנה תכנונית מספקת.

מבנה לשימור בירושלים, צילום: אמבסדור ירושלים מבנה לשימור בירושלים | צילום: אמבסדור ירושלים מבנה לשימור בירושלים, צילום: אמבסדור ירושלים

העירייה החלה לקדם את תוכנית השימור של העיר בתחילת שנות האלפיים כדי שזו תקבע את עקרונות התכנון עד 2020. עם זאת, במועד סיום הביקורת עדיין לא הופקדה תוכנית המתאר ולא אושרה כחוק, אך היא משמשת כמסמך מדיניות שעל בסיסו מתקבלות במוסדות התכנון החלטות לגבי תוכניות שמוגשות אליה, אך אינו מהווה תחליף. "ההסדר התכנוני בירושלים נעשה טלאי על טלאי, והוא אינו משקף ראייה משולבת ומתאומת בכל הנוגע לשימור מבנים ואתרים בעיר.

עוד נמצא, כי ועדת השימור של העירייה מעולם לא הגישה או פרסמה דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה בשנה שחלפה, כנדרש בחוק. כמו כן, על אף מדיניותה המוצהרת של עיריית ירושלים ולפיה עקרונות השימור הם נדבכי יסוד בפיתוח העיר, ועל אף היתרונות הכלכליים הטמונים בשימורם של מבנים היסטוריים בעיר, השימור בירושלים נתפס במקרים רבים כגורם מגביל בקרב הגורמים העוסקים בתחום בעירייה. קובעי מדיניות התכנון והבנייה בעיר עדיין רחוקים מלראות בשימור ערך מרכזי ומשפיע, ונדרשים מאמצים רבים כדי לקדם החלטות בוועדות התכנון בדבר שימורם של מבנים העומדים בסכנת הריסה או שינוי.

כמו כן מצא המבקר ליקויים גם בשימוש בסמכות העיריה על מנת לדאוג לתחזוקה נאותה למבנים לשימור. כך למשל, למרות דרישת ועדת השימור, לא הוגשה לה חוות דעת מצד מהנדס העיריה ושימורם של שני מבנים נפגע באופן חמור ובלתי הפיך. "התנהלותה של ועדת השימור, ובייחוד התנהלותו של מהנדס העיר, ממחישות באופן מובהק את מקומם הנמוך של שיקולי השימור בסדר העדיפות העירוני וסותרות את מדיניותה המוצהרת של העירייה בנוגע לשימור".

בתשובתה מסרה עיריית ירושלים, כי היא מקבלת את המלצת משרד מבקר המדינה לחתור להשלמת הרשימה המלאה, לאשר אותה ולעגנהּ בתוכנית סטטוטורית. העירייה הדגישה כי גיבוש רשימת 4,000 האתרים לשימור הושלם כבר בשנת 2017, והרשימה מונחת לפתחה של ועדת השימור העירונית וממתינה לקבלת אישורה. העירייה הוסיפה כי האישור האמור מותנה בהכנת תוכנית מדיניות שימור ופיתוח לירושלים, שהיא שלב משמעותי בדרך לעיגון הרשימה בתכנית סטטוטורית, וכי עם סיום הכנתה של התוכנית היא תוצג לראש העירייה מר משה ליאון. לגבי הרס הבתים נמסר מהעיריה, כי מחלקת השימור מגבשת בימים אלו נוהל וקריטריונים אשר ימנעו הרס במבנים המיועדים לשימור ונמצאים בסכנה.

תגיות