אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשורות לא רעות בכלל צילום: אמזון פריים

בשורות לא רעות בכלל

יוצרי הסדרה "בשורות טובות" (אמזון) הצליחו בעיבוד הרומן של ניל גיימן למסך, כי הבינו שהעלילה משנית לדיאלוגים

03.06.2019, 08:44 | עמית קלינג

המלאך אזירפאל והשד קראולי הם שני חברים טובים שהם יריבים אידיאולוגיים, שבילו אלפי השנים על כדור הארץ בתחפושת אנושית, וצריכים להתפנות כי אוטוטו תתחיל מלחמת גוג ומגוג. אבל בגן עדן אין סושי ויצירות של היידן, ובגיהנום אין מכוניות מהירות או ולווט אנדרגראונד. אז אזירפאל וקראולי חייבים למנוע את המלחמה.

זהו המנוע העלילתי ל"בשורות טובות", הסדרה החדשה של אמזון פריים על בסיס רומן הפנטזיה הקומי של ניל גיימן ("אלים אמריקאים", "סנדמן") וטרי פראצ'ט המנוח ("עולם הדיסק"). הרומן עשוי בדיוק מהחומרים הפרדוקסליים שהופכים אותו בו זמנית לחומר אידיאלי לעיבוד טלוויזיוני מחד ולהימור מסוכן מאוד מאידך.

מימין: דיוויד טננט, סם טיילור בק ומייקל שין. הברקות ליהוק, צילום: אמזון פריים מימין: דיוויד טננט, סם טיילור בק ומייקל שין. הברקות ליהוק | צילום: אמזון פריים מימין: דיוויד טננט, סם טיילור בק ומייקל שין. הברקות ליהוק, צילום: אמזון פריים

מצד אחד יש לרומן עלילה לא מחייבת שיכולה לשמש כתפאורה לשלל התרחשויות על־טבעיות — ניסים, שדים, כלבים מהגיהנום ונבואות שמתגשמות תמיד. גם מעורבותו של גיימן בכתיבת התסריט אמורה להבטיח שמירה על רוח ההומניזם הסרקסטי הקליל של הספר.

מצד שני, אותו גיימן היה מעורב גם בעיבוד הטלוויזיוני הסתמי והכושל ל"אלים אמריקאיים" שלו. כמ כן, זה חתיכת אתגר גדול לתרגם למסך את ההומור הבריטי המסוגנן של פראצ'ט, ממיטב המסורת של פ.ג'. וודהאוס, ג'רום ק. ג'רום ודגלאס אדאמס (אין בכך לשלול את מחציתו של גיימן בספר, אבל השפה המעולה של המקור היא כל כולה פראצ'ט).

האנטיכרייסט בגוף ילד

הבשורה המשמחת היא ש"בשורות טובות" מצליחה ובגדול, בעיקר היא היא שמה את עיקר משקלה על דיאלוגים מעולים (שעודכנו קלות לזמננו מהמקור בן 30 השנה) והכימיה בין גיבוריה. היא לא מבריקה או מהפכנית, היא לא קלאסיקה או אפילו עיבוד מושלם. אבל היא מהנה מאד כי היא מצטיינת בדברים הקטנים.

העלילה עצמה של "בשורות טובות" — אף שהיא מוצלחת ומבדרת — היא הדבר הכי פחות חשוב כאן. אזירפאל וקראולי מנסים, כאמור, למנוע את קץ העולם, וכל זה כרוך בלהגיע בזמן לילד בן 11, שאמור לגדול להיות האנטיכרייסט, לשתף פעולה עם מכשפה ולעצור את ארבעת פרשי האפוקליפסה, ככה, בקטנה. אבל בדיוק כמו שכדור הארץ וגורלם של בני התמותה הפשוטים כאן הוא עיקר שמתחזה לתפאורה, הסיפור עצמו הוא תפאורה שמתחזה לעיקר.

סושי הוא משמעות החיים

פלוס משמעותי נוסף של "בשורות טובות" הוא השחקנים המצוינים: מייקל שין מגלם את אזירפאל באופן מאופק ומושלם; דיוויד טננט ("ד"ר הו", "ג'סיקה ג'ונס") נהנה מעצמו קצת יותר מדי, ועדיין טוב מאוד; וג'ון האם, שכרגיל נמצא במיטבו כשהוא משחק בקומדיה, מבריק כאן בתור המלאך גבריאל, שאותו הוא מגלם כבירוקרט זחוח וטיפש עם חוש הומור מזעזע. אלו כמה מההברקות הפנטסטיות הקטנות שמגיחות מתוך היומיומיות הבריטית מאוד של הסדרה, שאותה היא מתאמצת, ובצדק, לשמר למרות כל הטירוף האפוקליפטי המתרחש בה, בעיקר בפרקים המאוחרים.

וזה בדיוק מוסר ההשכל של "בשורות טובות", גם בטלוויזיה וגם על הנייר: מה שהופך את החיים לראויים לשימור הן לא השאלות המוסריות הגדולות, אלא סושי ומכוניות מהירות, היידן והוולווט אנדרגראונד, שיחות חולין עם החבר הכי טוב שלך. גם אם הוא מלאך פלצן ואתה, ככה לגמרי במקרה, שד משחת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות