אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדינה בהמתנה: המטרו תקוע, הדיור בסימן שאלה, הותמ"ל ברווז צולע צילום: זהר שחר

מדינה בהמתנה: המטרו תקוע, הדיור בסימן שאלה, הותמ"ל ברווז צולע

הבחירות הנוספות מאטות מהלכי תכנון חיוניים בתחומי הדיור והתשתית, בין השאר בגלל אי הוודאות לגבי עתידו של מינהל התכנון. התוכניות להקמת מטרו בגוש דן, בניסיון להפחית את הפקקים, יתקשו להתקדם בהיעדר ממשלה וכנסת מתפקדות

03.06.2019, 08:28 | אמיתי גזית

הבחירות החדשות שיתקיימו ב־17 בספטמבר מאריכות את תקופת אי־הוודאות הפוליטית, שכמעט משתקת את פעילותם של גופי התכנון ומונעת קידום תוכניות בתחומים קריטיים כמו דיור ותשתית.

כך למשל, הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) אמנם תמשיך לפעול לפחות עד סוף 2019, אף על פי שכבר באוגוסט תפוג הוראת השעה שמתוקפה היא פועלת — זאת מכיוון שעל פי חוק יסוד הכנסת, חוקים שתוקפם פג בתקופת בחירות מוארכים באופן אוטומטי — אבל אי־הוודאות לגבי עתידה מקשה עליה לתפקד. את ההחלטה לגבי המשך פעילות הותמ"ל לפרק זמן ארוך תצטרך הכנסת החדשה לקבל כל המאוחר שלושה חודשים מיום הקמתה.

בעבר הודיעה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר כי תבקש להאריך את פעילות הותמ"ל בשנתיים, וזאת כדי שתמשיך לקדם תוכניות להתחדשות עירונית ותוכניות במגזר הערבי.

הממשלה החדשה גם תוכל לשקול להיעזר במנגנון המנוסה של הותמ"ל לקידום התכנון בתחומים בוערים אחרים. כך, כפי שנחשף ב"כלכליסט", שוקלים במשרד האוצר אפשרות לקדם באמצעות הותמ"ל פתרונות תכנוניים להקמת שטחים תפעוליים לתחבורה הציבורית.

מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר, צילום: ניב קנטור מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר | צילום: ניב קנטור מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר, צילום: ניב קנטור

ההחלטות על המשך פעילות הותמ"ל ואופי פעילות הוועדה תלויות במידה רבה בזהות השר שמינהל התכנון יהיה תחת חסותו. כיום המינהל כפוף למשרד האוצר, ויו"ר הותמ"ל הוא סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר אריאל יוצר. אבל בעבר מינהל התכנון היה שייך למשרד הפנים, ולאחר הבחירות לכנסת ה־21 הכריז שר הפנים אריה דרעי כי ידרוש להחזיר את המינהל למשרדו. אם מינהל התכנון והותמ"ל יעברו למשרד הפנים, אפשר להעריך כי אופי הפעילות של הוועדה ישתנה, שכן שר מטעם ש"ס ירצה לדחוף תוכניות לבניית שכונות חרדיות ויסיט לכך משאבים על חשבון תוכניות אחרות.

פרויקט בנייה. שיא תכנוני ב־2018, שהושג בעזרת הותמ"ל, צילום: זהר שחר פרויקט בנייה. שיא תכנוני ב־2018, שהושג בעזרת הותמ"ל | צילום: זהר שחר פרויקט בנייה. שיא תכנוני ב־2018, שהושג בעזרת הותמ"ל, צילום: זהר שחר

חזרה לותמ"ל: הוועדה הוקמה ב־2014 על ידי יאיר לפיד כאשר כיהן כשר האוצר, במטרה להאיץ את הליכי התכנון לשכונות מגורים חדשות וזאת כדי להגדיל את היצע הדירות ולגרום לירידת מחירים. לוועדה סמכויות זהות כמעט לזו של המועצה הארצית לתכנון, עובדה שמאפשרת לה לקדם תוכנית מתחילתה עד סופה. אין אפשרות לערער על החלטות הוועדה במוסדות התכנון, אלא באמצעות עתירה לבית המשפט.

ב־2018 הוועדה אישרה תוכניות לבניית 60 אלף דירות, עובדה שתרמה רבות לשיא שנרשם באותה שנה במינהל התכנון - אישור תוכניות לבניית 150 אלף דירות בכל מוסדות התכנון גם יחד.

עם זאת הוועדה ספגה ביקורת בשנים בהן פעלה, גם בשל הטענה כי התכנון בה אינו מתחשב בעמדת הציבור והרשויות המקומיות אלא מוכתב על ידי הממשלה, וכן על כך שרוב התוכניות שהיא מקדמת הן על שטחים פתוחים.

יוזמה נוספת שצפויה להימשך עד לאחר הבחירות היא תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון. לו היתה מוקמת ממשלה, אמור היה שר האוצר להיפרד ממשרד השיכון ומרשות מקרקעי ישראל, ככל הנראה לטובת איחוד מפלגות הימין או ש"ס, והשר החדש קרוב לוודאי היה מחליט על מדיניות חדשה בתחום הדיור, ולכל הפחות מצמצם את יוזמתו של כחלון. אולם במצב הנוכחי, צפויים רוב רובם של מכרזי הקרקעות של המדינה להמשיך ולהתפרסם במתכונת מכרזי מחיר למשתכן. עם זאת, קצב פרסום המכרזים בתקופת ביניים זו, נמוך משמעותית מזה של השנתיים הקודמות.

שנה של קיפאון

הבחירות החוזרות מעיבות גם על התוכנית להקמת רשת רכבות תת קרקעיות (מטרו) בגוש דן — המענה של הממשלה לצפיפות בכבישים. כאשר הרעיון נולד, נקבע כי הפרויקט יושלם בשנת 2030, אבל שתי מערכות הבחירות של השנה הנוכחית טרפו את הקלפים וכעת קשה להעריך מתי הוא ייצא לפועל ומתי יושלם. בפרויקט כזה נדרשות ממשלה וכנסת מכהנות ומתפקדות בשל שתי סוגיות מרכזיות: התקציב והשלמת חקיקה שתאפשר לקדם הפרויקט בקצב המצופה.

בימים אלה החברה הממשלתית נת"ע מקדמת את תכנון המטרו בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), וההערכה היא כי עד 2020 יושלמו הליכי התכנון. עם השלמתם, אפשר יהיה להוציא היתרי בנייה. אלא שאף אחד עוד לא התחיל להכין את המכרזים לבחירת החברות שיבצעו את הפרויקט. זאת משום שמדובר בתקציב עתק שנאמד ב־150 מיליארד שקל. בלי ממשלה שתסדיר את התקציב ותחליט על מדיניות מימון ושלבי הוצאת הפרויקט לפועל, אי אפשר להכין מכרזים.

גם הליכי החקיקה שנוגעים להקמת המטרו נתקעו לאחר שהכנסת פוזרה בפעם השנייה תוך חצי שנה. חקיקה זו נועדה לטפל בחסמים שמעכבים פרויקטים בתחום התשתית. ראשית היא נועדה להגדיר זמני תגובה לחברות תשתית מרכזיות ובמיוחד חברת החשמל ומקורות. כך, אם נדרשת העתקה של קו מתח גבוה, החוק יחייב את חברת החשמל לתעדף את הפרויקט ולבצע אותו בפרק זמן מוגדר מראש. כמו כן החוק יגדיר מנגנון בוררות, ומנגנון שיפוטי לפתרון מחלוקות. החוק שכאמור תקוע נועד גם למתן את היכולת של רשויות מקומיות להתנגד לפרויקט, כך שייווצר איזון בין הצרכים של הרשות המקומית לצורך לקדם פרויקט לאומי שכזה.

שר האוצר משה כחלון , צילום: רויטרס שר האוצר משה כחלון | צילום: רויטרס שר האוצר משה כחלון , צילום: רויטרס

מהמועצה לכלכלה לאומית במשרד ראש הממשלה נמסר: "מאחר שמלכתחילה בפרויקט המטרו לא צפויות עבודות בשטח בשנים הקרובות, לא נזדקק לחקיקה עד שנגיע לשלבים מתקדמים יותר, ולכן עיכוב של כמה חודשים לא ישפיע על הביצוע".

בטיחות הבנייה תחכה

הבחירות גרמו גם לדחייה נוספת בתוכנית לחייב כל תוכנית לבניית בניין של עד 9 קומות לעבור באחד מחמישה מכוני בקרה שהוקמו בשנים האחרונות. ההמלצה על הקמת המכונים נולדה בדו"ח של ועדת זיילר, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את אסון קריסת הרצפה באולמי ורסאי בירושלים, שהמלצותיה פורסמו בשנת 2003. לאחר שנים של עיכובים, מינהל התכנון הקים את המכונים, הוסמכו 400 בקרים והם כבר מטפלים ב־50 תוכניות בנייה שהוגשו להם בצורה וולונטרית.

על פי התכנון המקורי כבר באפריל השנה כל התוכניות אמורות היו לעבור בקרה בהם, אך הנחיה של משרד המשפטים אילצה את מינהל התכנון לדחות את המהלך ליולי, וכעת החובה לאשר תוכנית במכונים תידחה למועד חדש: שלושה חודשים לאחר כינון הכנסת. בינתיים תוכניות בנייה ימשיכו לקבל היתר בלי שיעבור בקרה הנדסית, בתקווה שאף רצפה לא תקרוס עד אז.

עוד דחייה

בחמש השנים האחרונות הסכמי גג הפכו למנגנון כלכלי שנועד לאפשר לערים לפתח תשתיות בשכונות חדשות ולהאיץ את מתן היתרי הבניה למגורים. בחודשים האחרונים משרד הבינוי מנהל משא ומתן עם העיר טמרה, לחתימה על הסכם לבניית 8,000 יחידות דיור חדשות. זו יכולה להיות העיר הערבית הראשונה שתחתום על הסכם כזה, שיאפשר להקל את מצוקת הדיור וכן לחדש תשתיות ישנות. אבל מנגנון התקצוב כפוף להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד כיום שר האוצר משה כחלון. התשתיות בטמרה מוזנחות ודורשות תקציב גבוה מאשר נדרש ב־30 ערים שחתמו עד עתה על הסכמי שכאלה. אבל כדי לחתום עם העיר על הסכם לפי מפתח תקציבי שונה, נדרשת החלטה של מועצת מקרקעי ישראל — החלטה שהמועצה תוכל לקבל רק לאחר כינונה של הממשלה החדשה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות