מסר ברור מהעליון: יש גבול לשכר טרחה למפרקים

שכר טרחה של 26 מיליון שקל הוא שכר ראוי - זה היה המסר שהעביר אתמול שופט בית המשפט העליון מני מזוז, לשלושת נאמני רשת מגה, עו"ד אודי גינדס, עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי. מזוז חיזק בכך את קביעתו של שופט המחוזי, אילן שילה, שסבר כי דרישת הנאמנים לקבל שכר טרחה בהיקף של 153 מיליון שקל, "אינה הוגנת, אינה צודקת ואף מעוותת".

במהלך הדיון שנערך אתמול ניכר היה שנאמני מגה מוכנים להסתפק בהרבה פחות מהסכום האסטרונומי אותו דרשו בתחילה, אך הם לא פסקו מלנסות ולשכנע את מזוז ואת השופטים ענת ברון ויוסף אלרון, שיש להגדיל משמעותית את השכר שנפסק להם.

מימין: מני מזוז. משמאל: נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד אמיר בר טוב | צילום: גיא אסיאג, יריב כץ

עו"ד ברטוב הגדיר את חוסר הנכונות של העליון להתערב כ"היעדר הכרה" בהישגי הנאמנים בתיק ועו"ד גינדס הוסיף כי מדובר ב"חוסר צדק". אלא שהשופטים היו נחושים שלא להסכים לכך, ואפילו הצעה של אחד מהפרקליטים להוסיף להם 2-3 מיליון שקל, נתקלה בסירוב נחוש מצד ההרכב. "יש גבול!", אמר השופט מזוז לנאמנים בדיון. "אנחנו יודעים לספור, היתה פה עבודה אינטנסיבית שנמשכה חמישה חודשים. בית המשפט אמר שזה לא סביר ולא צודק לדרוש את הסכומים שדרשתם. אפשר היה להוסיף עוד כמה שמות תואר לדבר הזה, אבל נחסוך בביטויים".

גם רבע מהסכום הוא תמריץ

הנאמנים העלו את הטענה כי בעלי תפקיד מוצלחים לא ירצו להתמנות אם בסופו של דבר על תיק כמו מגה מקבלים "רק" 26 מיליון שקל. על כך השיב מזוז: "גם חצי מהסכום שקיבלתם וגם רבע מהסכום, לא יהיה בו להוות תמריץ שלא להתמנות כבעל תפקיד. הסכום שנפסק רחוק מלהיות נמוך". סבלנותו של מזוז פקעה כשהנאמנים הוסיפו לחזור על טיעוניהם: "לא אלמן ישראל, אני רוצה לראות בעלי תפקיד מוותרים על תיק כזה. אף אחד לא הכריח אף אחד להיות בעל תפקיד, ושאדוני לא יהלך אימים", אמר מזוז לנאמן גינדס.

בסופו של דבר הנאמנים הודיעו כי ימשכו את הערעור – צעד שמשמעותו המשפטית היא כי לא ניתן פסק דין, ולכן האמירות החשובות של שופטי העליון לא יופיעו בהחלטה מחייבת. כתוצאה מכך כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי, לא תוכל לצטט ממנה בפעם הבאה שתתקל בדרישת שכר טרחה בהיקף חריג וכך גם נושים. עם זאת, המסר שמועבר בתיק, שהוא אולי הגדול ביותר בעשור האחרון, צפוי לחלחל גם לתיקים קטנים יותר.

השופט אינו חותמת גומי

מגה קרסה בינואר 2016, נקלעה להקפאת הליכים ומונו לה שלושת הנאמנים. חמישה חודשים מאוחר יותר גיבשו הנאמנים הסדר נושים ומכרו את הרשת ליינות ביתן. על רקע המציאות בתחום חדלות הפרעון במסגרתה רוב החברות לא מצליחות להשתקם וההחזר לנושים הוא אפסי, קשה להפחית מעוצמת ההישג של הנאמנים שיחזירו לנושים הרגילים 55% מהחוב כלפיהם. שופטי בית המשפט העליון אתמול הבהירו לנאמנים שהם עשו עבודה טובה ואף זכאים לשכר הולם תמורתה, אלא שהם גם הגדירו את גבולות גזרת השכר מחדש.

השופט מזוז מיקד את הדיון במהותה של תקנה 13 לתקנות השכר אשר מעניקה שיקול דעת לשופט ומאפשרת לו לא לשמש רק כחותמת גומי של החישוב שמתקבל מהתקנות. אמירה זו כלל לא היתה מובנת מאליו. הנאמן בר טוב, למשל, ניסה לטעון שלשופט שילה כלל לא היתה סמכות להתערב בסכומים המגיעים לנאמנים. "סכום גבוה מדי זו לא עילה להפחתת שכר, זה לא כתוב בתקנה", טען. "יש שלושה קריטריונים שביהמ"ש יכול לקחת בחשבון והם ההוצאות, מידת המאמץ ומשך הזמן שעבד בעל התפקיד".

מזוז מיהר לתקן את טעותו של ברטוב והבהיר לו: "תקנה 8א אומרת שאתם רשאים לבקש את מה שבתקנה 8א, וביהמ"ש רשאי לשקול ולהחליט ולפסוק לפי שיקול דעתו. תקנה 8א לא מקנה לכם שום זכות לקבל את הסכום שיוצא ממנה". מזוז המשיך ופירש את התקנה ואת הסמכות שהיא מקנה לשופטים לצמצם שכר טרחה בלתי סביר: "תקנה 8א באה ביחד עם תקנה 13 שנותנת שיקול דעת", אמר והוסיף: "בית המשפט פסק לכם כחצי מהסכום שהיה מתקבל לפי 8א, לפי החישוב שלו ושל הכנר", אמר מזוז.

בהמשך התמקד מזוז גם בבעיה הקיימת כיום בתקנות השכר: ברור שמחוקק התקנות רצה לתת תמריץ לבעל התפקיד להגיע לשיעורי החזר גבוהים יותר לנושים ובהתאם לכך להעניק לו שכר הטרחה גבוה יותר. מזוז הוסיף שלא הגיוני, לא סביר ולא מוצדק שאותם אחוזים ישולמו על הסדר בהיקף 5 מיליון שקל והסדר שהיקפו 500 מיליון שקל. "האחוזים טובים עד מקום מסוים, אבל כשמגיעים לסכומים מסוימים צריך לאזן אותם. לא הגיוני שאם ההסדר הוא על 500 מיליון אז בעלי התפקיד יקבלו פי 10 שכר הטרחה. ואת זה ביהמ"ש ניסה למתן, ועדיין נשאר סכום מאוד מאוד משמעותי".