פיה וליבה שווים: אפל טורפת את הקלפים בתחום הפרטיות

בשנים האחרונות מצאה אפל תכונה מבדלת משמעותית לעומת המתחרות, כזו שמצטרפת לעיצוב וליוקרה של המכשירים שלה: פרטיות. אפל השכילה לזהות כבר לפני שלוש שנים, כשיצאה לקרב מול ה-FBI על הזכות שלא לסייע לבולשת לפרוץ לאייפון של מחבל שביצע פיגוע ירי, שהתפיסה הציבורית בנושא נמצאת על סף שינוי ושמשתמשים יתחילו לדרוש מהשירותים והמוצרים שלהם לכבד את המידע האישי שלהם ולא לעשות בו שימוש נכלולי.

הבחירה בנתיב זה הובילה לכמה פשרות ביכולות השירותים שבנתה. חישובי AI ולמידת מכונה שונים, כמו זיהוי הפנים באפליקציית התמונות באייפון, מתבצעים על גבי המכשיר עצמו ולא בענן - מה שהופך אותם לעוצמתיים פחות משירותים דומים כשל גוגל, שיכולים לרכז כוח מחשוב גדול יותר. וזה, בתורו, עורר לא מעט ביקורת נגד אפל והוביל לטענות שהחברה מפסידה בקרב ה-AI ושהפיגור שלה בתחום עלול לעלות לה ביוקר.

הביקורת הזו השתתקה כמעט לחלוטין אחרי שפרצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה; פתאום, הדבר החשוב ביותר למשתמשים לא היה רק האם השירות טוב יותר מאחרים, אלא למה הוא טוב יותר. שאלות כמו איזה מחיר אני משלם במידע האישי שלי כדי לקבל זיהוי פנים טוב יותר, או נפח אחסון מקוון גדול יותר, הפכו מעניין לחוקרים ופעילי פרטיות לסוגיה שמעניינת חלקים נרחבים מהציבור.

אפל, בתגובה, הגדילה את ההימור והפכה את הפרטיות לתכונה מרכזית במוצרים ובשירותים שלה - יש לה את הפריבילגיה לעשות זאת הודות לכך שהמודל העסקי שלה מבוסס על רכישות צרכנים ולא על פרסום - ואין כמעט הכרזה משמעותית של החברה שלא מתמקדת בתכונות פרטיות חדשות ומשמעותיות.

באירוע הפתיחה של ועידת המפתחים השנתית WWDC שנערכה אתמול, למשל, שדרגה אפל משמעותית את הרשאות המיקום לאפליקציות, והוסיפה אפשרות להתיר ליישומים לקבל גישה למידע המיקום באופן חד פעמי. כך שאם, למשל, הרשתם לאפליקציית בנק לקבל גישה למידע המיקום כי רציתם למצוא כספומט, בפעם הבאה שתיכנסו לבדוק את היתרה היא לא תוכל לשאוב את המיקום שלכם ללא צורך אמיתי. בנוסף, אפל חסמה לקונה ידועה אחרת ולא תאפשר לאפליקציות לסרוק רשתות WiFi ונקודות בלוטות' כדי לזהות את מיקום המשתמש.

זה לא שאפל מושלמת בחזית הפרטיות, וכמו אצל כל חברה טכנולוגיה גדולה, גם אצלה מתגלים לא פעם קשיים וכשלים בשירותים ובמוצרים שפוגעים בפרטיות. ואולם, אצל אפל קיימת שאיפה אמיתית לטפל בנושא, ובניגוד למתחרות, הכשלים הם לרוב תוצאה של טעות ולא מדיניות.

החסרון המרכזי של יכולות הפרטיות של אפל הוא שצריך להיות לקוח של החברה כדי להנות מהן, ומעמד זה מגיע בתוספת תג מחיר לא קטן. כן, אתם יכולים אמנם להירשם לשירותים כמו iCloud גם בלי לקנות מכשיר של אפל אבל השימושיות שלהם תהיה מוגבלת מאוד. מצב זה הוביל את מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'איי, לעקוץ את אפל כשכתב במאמר בניו יורק טיימס (שלא בצדק) ש"פרטיות לא יכולה להיות מוצר יוקרה".

ובאמת, לאפל יש לא פעם נטייה (די מוצדקת) ליצור שירותים ויכולות שזמינים רק למוצרים שפתחה. אבל כשזה נוגע לפרטיות, אתמול הוכיחה אפל שכאשר זה אפשרי, היא תקדם את היכולות בתחום לכל מי שאפשר. נאמנות אמיתית לאמירה שבכירי החברה משמיעים לא פעם, לפיה פרטיות היא לא פחות מזכות-אדם.

אחת הדרכים הנבזיות שבהן חברות כמו גוגל ופייסבוק מרגלות אחרי משתמשים היא שירות ההרשמה שלהן לאתרים חיצוניים, Sign in with Google ו-Sign in with Facebook. השירות מאפשר למפתחים לקצר את הליך ההרשמה לשירותיהם, שכן משתמשים יכולים להתחבר לאתר עם פרטי המשתמש הקיימים שלהם בגוגל או בפייסבוק, מבלי ליצור שם משתמש וסיסמה חדשים, ומבלי לטרוח לזכור את פרטי ההתחברות בעתיד. מדובר בכלי חשוב לשירות צעיר, שמסייע להסיר חסמים משמעותיים בגיוס משתמשים חדשים. אם מפתח עושה שימוש רק בכלים אלה, ולא מאפשר הרשמה עצמאית, הוא גם מקבל הגנה מובנת מפני פתיחת חשבונות מזויפים (שכן החברות הגדולות טובות יותר בזיהוי, סינון וחסימת חשבונות שכאלה). גוגל ופייסבוק, כמובן, לא עושות את זה מטוב לבן. כאשר משתמש עושה שימוש בשירות זה הוא מאפשר להן להגדיל את רשת איסוף המידע שלהן ולנטר את פעילותו גם מחוץ למוצרים שלהן. זה עוד כלי איסוף מידע, וכלי מרכזי במיוחד.

באירוע המפתחים אתמול הציגה אפל את התשובה שלה לכלי פולשני זה: Sign in with Apple. הכלי עובד בצורה דומה לשל גוגל ופייסבוק, ויאפשר למשתמשים להירשם לאתרים עם חשבון ה-AppleID שלהם, בלי לחשוף מידע אישי נוסף בפני האתר. אתרים יוכלו אמנם לבקש את כתובת המייל של המשתמש, אך זה יוכל לבחור לתת לאתרים אלו כתובת מייל רנדומלית ייחודית להם, שתעביר מיילים לכתובת האמיתית שלו, ותאפשר לו בקלות להשתיק מיילים מטרידים שמגיעים מהאתר.

למרבה הצער, אפל לא יכולה לעשות שום דבר בלי קצת כוחניות אגרסיבית, ומפתחי אפליקציות באספטור שעושים שימוש בשירותי הרשמה כמו אלו של גוגל או פייסבוק יחויבו להפעיל גם את השירות של אפל. ההחלטה תביא בוודאי בעתיד איזו תביעה לא נעימה, אך מצד שני היא מבטיחה פריסה מהירה הרבה יותר של השירות. עם זאת, היינו מעדיפים לראות את השירות מגיע לאפליקציות באופן טבעי, על בסיס ביקוש המשתמשים ורצון המפתחים, ולא דרך כיפוף ידיים.

לשירות יש גם טוויסט מעניין במיוחד: הוא יהיה זמין לא רק במכשירים של אפל, אלא גם בדפדפנים, במכשירי אנדרואיד ובווינדוס. כל מי שיש לו חיבור לרשת יוכל למעשה להשתמש בשירות ההרשמה של אפל, בתנאי שמפתח השירות או האתר איפשר זאת. מדובר ביכולת פרטיות משמעותית, שכל אחד יוכל להנות ממנה אם ירצה, וכל שהוא צריך לעשות זה ליצור חשבון Apple ID חינמי.

מדובר במהלומה רצינית לגוגל ולפייסבוק. לפי הערכות, כבר כיום יש יותר ממיליארד חשבונות אפל פעילים, בסיס משתמשים התחלתי מהותי. בהעדר באגים ובעיות לא צפויים, לכל אחד ממיליארד האיש הללו אין מעתה סיבה, שום סיבה, לעשות שימוש בשירותי ההרשמה של גוגל ופייסבוק. אין סיבה להירשם לאתר עם שירות שאוסף ויאסוף עלייך מידע, כשבאותה קלות אפשר לעשות זאת עם שירות שמבטיח שלא לנטר אותך. יתרה מכך, האפשרות להסתיר את כתובת המייל האמיתית מהאתר שנרשמים אליו נותנת לשירות של אפל יתרון פונקציונלי חשוב, כזה שיכול למשוך גם משתמשים מודעי פרטיות שאינם לקוחות אפל.

אפל, כמו גוגל ופייסבוק, לא עושה זאת לחלוטין מטוב לבה. אף שכנראה יש כאן שיקולים אידיאולוגיים, יש גם היגיון עסקי בהפעלת השירות החדש. ראשית, הצלחה של השירות ושימוש נרחב בו על חשבון השירותים המקבילים של פייסבוק וגוגל, יכולה להגביל משמעותית את רשת איסוף המידע שלהן. לאפל אולי אין סכסוך עם פייסבוק, אבל גוגל היא יריבה ותיקה וכל ערעור של המודל העסקי שלה עושה רק טוב לאפל. בנוסף, יש כאן גם פתח אפשרי, אם כי לא משמעותי, לגיוס לקוחות חדשים. משתמשים שיפתחו חשבון Apple ID כדי להשתמש בשירות הם כבר אנשים שיש לאפל מערכת יחסים איתם. זו יכולה לשמש כבסיס לקידום שירותים אוניברסאליים של החברה, כמו אפל מיוזיק, או אפילו לרכישת מכשירים.

אבל יותר מכך, יש כאן מחויבות אמיתית ליצירת מרחב מקוון פרטי יותר, רצון כן לסייע למשתמשים להשתחרר ממערכות הניטור של גוגל ופייסבוק ולהשיב, ולו במעט, משהו מהאנונימיות שאפיינה בעבר את הפעילות המקוונת.

קצרצרים

1. ואם כבר מדברים על מוצרי פרימיום של אפל, באירוע המפתחים אתמול חשפה החברה את אחד התוספים הבסיסיים היקרים בהיסטוריה. מסך הפרו החדש שהציגה החברה באירוע עולה סכום מטריד של 4,999 דולר (לפני מס). אם תקנו אותו, תקבלו בקופסה כבל חשמל, כבל Thunderbolt ומטלית לניקוי המסך. מה אין שם? מעמד. בדיוק, המסך נמכר בלי שום אפשרות להעמיד אותו. בשביל זה, תצטרכו לשלם 999 דולר כדי לרכוש את המעמד היוקרתי של אפל, או 199 דולר למתאם יוקרתי שמאפשר לחבר את המסך למעמדים תקניים אחרים. לא הגזמתם קצת?

2. קרן ויז'ן העצומה של סופטבנק, שגייסה 100 מיליארד דולר, חוללה מהפכה בעולם ההון סיכון עם רף חדש של קרנות גדולות והשקעות משמעותיות. אבל עתה נראה שמדובר ברף שגם היא עצמה תתקשה להגיע אליו: לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, סופטבנק מתקשה לגייס קרן שנייה בהיקף דומה. בין השאר, מכיוון שגופים רבים שהשתתפו בקרן הראשונה עברו להשקעה ישירה בחברות.

3. רוסיה הורתה לאפליקציית הדייטינג טינדר לשתף עם הממשל וגופי מודיעין מידע על משתמשים והודעותיהם, וכן למסור מפתחות צפנה במקרה הצורך. במדינה שבה זכויות חברי הקהילה הלהטב"קית נרמסות באופן קבועה ובתדירות הולכת וגדלה, שיתוף המידע הזה עם הממשל יכול להציב אזרחים רוסים רבים בסכנה אמיתית, עד כדי סיכון חיים. בטינדר טוענים בינתיים שהבקשה לא כללה למעשה דרישה לשיתוף מידע בפועל. אם זה לא נכון, או אם המצב משתנה, המענה המוסרי היחיד של החברה הוא לסרב, אפילו במחיר של יציאה מהמדינה.

4. אם מישהו חשב שיש סיכוי להדיח את מארק צוקרברג מתפקידיו בפייסבוק (מנכ"ל ויו"ר), אתמול באה הצבעה של בעלי המניות אתמול והחזירה אותו לקרקע המציאות. על הפרק עמדה הצעת החלטה שלפיה בעלי מניות יוכלו להצביע על שכרו של צוקרברג פעם בשנה, ולא פעם בשלוש שנים כמו המצב כיום. צוקרברג לא התקשה לדחות אפילו את הצעה שולית זו, בין השאר הודות לשליטה שלו במניות עם כוח הצבעה מועדף. שיהיה בהצלחה עם הדחה דרמטית.