אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצרות בחבמ"ל: עכשיו מגיעה גם בקשה למינוי מפרקים זמניים צילום: שאטרסטוק

הצרות בחבמ"ל: עכשיו מגיעה גם בקשה למינוי מפרקים זמניים

לאחר שבתחילת השבוע מונו שלושה כונסים לחברת מוצרי הברזל הוותיקה, הוגשה היום בקשה בהולה למינוי מפרקים מצד חברה נושה של חבמ"ל; לפי הטענה, חובותיה עומדים על 193 מיליון שקל

05.06.2019, 15:29 | ליטל דוברוביצקי

הצרות של חברת חבמ"ל, אחת מיצרניות מוצרי הברזל הגדולות והוותיקות בישראל, נמשכות: לאחר שבתחילת השבוע מונו לה כונסי נכסים לבקשת שלושה בנקים, שטענו כי חובותיה עומדים על 193 מיליון שקל, מגיעה בקשה בהולה למינוי מפרקים זמניים לחברה.

קראו עוד בכלכליסט

הבקשה הוגשה היום (ד') על ידי חברת פלטינום א.א. פיננסים העוסקת במתן מימון וטוענת באמצעות עו"ד רועי אהרוני כי היא נושה של החברה. לפי הבקשה, "דחיפותה  נובעת לאור חדלות פירעונה הברורה של החברה, וכן לאור נסיבות קריסתה והחשד לפעולות רשלניות מצד בעלי שליטה ו/או בעלי תפקיד המחייבת מינוי מפרק זמני שידאג לשמור על נכסי החברה ובסופו של יום לחלוקתם הראויה בין כלל נושיה, תוך שמירה על אינטרס הנושים הרגילים בפרט. מדובר במקרה מובהק המצריך מינוי בעל תפקיד בעל יכולת חקירתית מוכחת באופן מיידי".

עו"ד עמית לדרמן עו"ד עמית לדרמן עו"ד עמית לדרמן

חברת פלטינום א.א. פיננסים טוענת עוד כי "לחברה חובות עצומים ולמבקשת נודע כי נושים נוספים פועלים ו/או מתכוונים לפעול כנגדה לאחר שלא עמדה בהתחייבויות כלפיהם בגין חובות הנאמדים במיליוני שקלים לפיכך יש למנות מפרקים זמניים וזאת בכדי למנוע העדפת נושים אסורה ובמתן כתובת לנושים הלא מובטחים ושמירה על זכויותיהם והן בבדיקת הנשייה הנטענת של הבנקים".

"כלכליסט" פרסם בתחילת השבוע כי בית משפט המחוזי בתל אביב מינה שלושה כונסים לנכסי חברת חבמ"ל. השופט חגי ברנר מינה לתפקיד את עוה"ד אמיר פלמר, עמית לדרמן ועמית פינס. החלטת בית המשפט ניתנה בהמשך לבקשה שהגישו שלושה בנקים: מזרחי טפחות, מרכנתיל דיסקונט והפועלים. מהבקשה עולה כי חובות החברה נאמדים כאמור בכ-193 מיליון שקל, מהם 95 מיליון שקל לבנקים עצמם. חבמ"ל מעסיקה כ-70 עובדים.

לפי אתר החברה, היא "מייצרת מסמרים, רשתות לגדרות, רשתות מולחמות לגידור, רשתות מולחמות לזיון בטון ועוד". כן נכתב כי "בין לקוחותיה העיקריים נמנים משרד הביטחון (אספקת רשתות מולחמות לגידור מחנות צה"ל וקונצרטינה לקו התפר), חברת המים מקורות, חברת חשמל, בזק, רשות הנמלים, רשויות מקומיות רבות, קיבוצים, מושבים ועוד. כמו כן משתתפת החברה בפרויקטים גדולים שונים בארץ וגם מייצאת את מוצריה למדינות בחו"ל".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
תעשיית הלואו טק לא יכולה להתקיים בישראל
אי אפשר לשלם לעובדים ומנהלים בתעשיות האילו שכר דומה לשכר של חברות היי טק. ישראל תעבור תהליך כואב של קריסת חברות תעשיה רבות. כל הרגולציה התומכת במפעלים אילו לא יכולה לעזור להם על כן יש לבטל את הרגולציה שמיטיבה איתם (העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים ועוד אינסוף תקנות וחוקים) כדי להפוך להיות משק יעיל ותחרותי מהר ככל האפשר.
m  |  06.06.19
לכל התגובות