ארסנל - עשירה לשעבר

ארסנל סיימה את העונה בצורה מאכזבת. מקום חמישי בליגה אחרי רצף תוצאות מאכזבות ותבוסה לצ'לסי בגמר ליגת אירופה, שניצחון בו היה מבטיח מקום בליגת האלופות. ההשלכות הכלכליות של אי העפלה לליגת האלופות עשויות להיות חמורות. בעונה שעברה - אחרי כמעט שני עשורים של ליגת האלופות - שיחקה בליגת אירופה וחוותה ירידה של 35 מיליון ליש"ט ב"הכנסות כדורגל".

בדו"ח של ארסנל צוין שהירידה בהכנסות "נבעה מהשתתפות בליגת אירופה ולא בליגת האלופות".

35 מיליון ליש"ט זה הרבה כסף אבל עבור ארסנל זה ייצג רק 8% מההכנסות הכדורגל של המועדון. כמו כן, ארסנל הרוויחה בשנה שעברה 34 מיליון ליש"ט בליגת אירופה - שזה יותר מכל קבוצה אחרת, זאת למרות שהגיעה רק לחצי הגמר. זה בזכות מה שחברות התקשורת האנגליות שילמו לאופ"א עבור זכויות השידור של ליגת אירופה וחולק לקבוצות האנגליות. אבל זה הולך להשנות עם שינוי הדרך לחלוקת כספים העונה ובעונות הבאות. כמו כן, ארסנל חייבת מצד אחד את הכסף הגדול יותר בליגת העלייה (תהיה עלייה ניכרת בכספים שמחולקים בליגת האלופות העונה - ארסנל תרוויח העונה מליגת אירופה כ-40 מיליון יורו, טוטנהאם, למשל, תרוויח כ-100 מיליון יורו מליגת האלופות) וגם חייבת את ליגת האלופות בשביל מעמדה ושווי המותג שלה (היתה ירידה של 10 מיליון ליש"ט בהכנסות המסחריות בגלל שנותני החסות משלמים יותר על החשיפה בליגת האלופות). כמו כן, ארסנל לא יכולה להרשות לעצמה להיתפס כקבוצה השנייה או אפילו השלישית של לונדון, ובטוטנהאם עשו צעדים עצומים כדי לסגור פערים תדמיתיים וכלכליים מארסנל.

העונה ארסנל כבר התחילה להרגיש את הפערים שנוצרים מקבוצות הטופ 6 האחרות: לפי חישובים של בלוגר הפיננסי SwissRamble ליברפול תקבל 251 מיליון ליש"ט מזכויות שידור העונה (152.4 מיליון ליש"ט מהפרמיירליג וכ-98.5 מיליון ליש"ט מאירופה). זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמועדון מרוויח יותר מרבע מיליארד ליש"ט מזכויות שידור. כמו כן, ארבעה מועדונים אנגלים ירוויחו יותר מ-200 מיליון ליש"ט מזכויות שידור העונה. טוטנהאם - 235.2 (145.2 מיליון ליש"ט מהפרמיירליג + 89.9 מיליון ליש"ט מאירופה), מנצ'סטר סיטי - 233.3 (151 + 82.4) ומנצ'סטר יונייטד - 225.2 (142.5 + 82.6). צ'לסי תרוויח 184.7 - ירידה של כ-14.7 מיליון ליש"ט מהעונה שלפני (146 + 38.7) אבל היא הבטיחה מקומה בליגת האלופות בניגוד לארסנל.

ארסנל, כאמור, לא הבטיחה מקומה בליגת האלופות ותרוויח מזכויות השדירו בשנה הבאה, ככל הנראה, סכום דומה לעונה, כלומר 174.2 (ירידה של כ-1.5 מיליון ליש"ט) כאשר 142 מיליון ליש"ט מהפרמיירליג (רק 10 מיליון ליש"ט פחות ממה שליברפול קיבלה) ורק 32 מיליון ליש"ט מאופ"א (כ-66.5 מיליון ליש"ט פחות ממה שליברפול). הפערים האלה מתחילים להצטבר ולהותיר את ארסנל מאחורה בכל הקשור להכנסות מכדורגל - מה שימנע ממנה להשקיע סכומים גבוהים מדי בסגלה (פייר פליי הפיננסי ובעלים שלא מוכן להשקיע סכומים שלו בסגל) - מה שעשוי להוביל להגדלת הפערים לטובת קבוצות הטופ 6 האחרון.

סגל רך ויקר

מצב הסגל של ארסנל גם בכי רע אחרי שנים של השקעות גרועות מאוד ברכש. הסגל כיום נראה כבעל הפוטנציאל הנמוך ביותר בטופ 6 מבחינה מקצועית או מבחינת רווחים שאפשר להניב ממנו בשוק העברות השחקנים. ארסנל נחשבת לאחת מעשרת המועדונים הגדולים ביותר באירופה מבחינה כלכלית. ההכנסות שלה (עונת 2017/18) עמדו על 439 מיליון ליש"ט, שזה יותר משל טוטנהאם (430 - מקום 9 בדלויט) ויובנטוס (402 - מקום 10 בדלויט). יובנטוס היא המועדון מספר 10 מבחינה כלכלית באירופה. עם זאת, ארסנל הוציאה סכום של 62% מההכנסות שלה על שכר שחקנים (רק ברצלונה - 81% - ויובנטוס - 64% - הוציאו יותר מבין עשרת המועדונים הגדולים). טוטנהאם, לעומת זאת, הוציאה רק 39% מההכנסות שלה על שכר שחקנים וצפויה לקבל בוסט רציני בהכנסות בזכות המעבר לאצטדיון חדש וההשתתפות הקבועה בליגת האלופות. כמו כן, לארסנל יש את שווי הסגל הנמוך ביותר מבין עשר הקבוצות העשירות.

שווי הסגל של ארסנל עומד על 624 מיליון ליש"ט כאשר יריבותיה בפרמיירליג בעלות סגלים בשווי 846 מיליון ליש"ט (מנצ'סטר יונייטד), 842 מיליון ליש"ט (צ'לסי), 876 מיליון ליש"ט (טוטנהאם), 1.03 מיליארד ליש"ט (ליברפול) ו-1.182 מיליארד ליש"ט (מנצ'סטר סיטי). המשמעות היא שלארסנל יש סגל שיקר מאוד לתחזק אבל הוא אינו שווה הרבה ביחס לאחרות - וגם אם תתחיל למכור שחקנים, הם לא שווים מספיק כדי לשדרג את הסגל הנוכחי עם הסכומים שמקבלים עבורם. זה אולי "המקום" הגרוע ביותר עבור מועדון. בטח עם הסגל היקר הזה מלא בשחקנים שהוכיחו את עצמם כרכים פיזית ומנטלית ברגעים הכי חשובים של העונות הקודמות.

בתקווה שהמאמן יעשה ניסים

אונאי אמרי, מאמן ארסנל, אמר שהמועדון צריך להסתכל על ליברפול כדוגמה. "עם סביליה ניצחתי אותם בגמר ליגת אירופה לפני שלוש שנים. אבל תראו את ההתקדמות שלהם. דוגמה מאוד טובה עבורנו. ההתקדמות ברורה: הם לא היו בליגת האלופות ועכשיו הם דוגמה לארסנל. אנחנו צריכים לדרוש מאיתנו יותר ואנחנו צריכים זמן וסבלנות. זה מאוד חשוב". אמרי לא מאמן כריזמטי וסוחף כמו יורגן קלופ אבל לאורך הקריירה שלו כן כן גילה את היכולת להוציא יותר מהסגל שלו ממה שחושבים שהוא יכול. אחת מהסיבות שהביאו אותו לארסנל זו היכולת הזו וגם היכולת שלו למצוא שחקנים צעירים ולתת בהם אמון, לבנות אותם ואז, בסופו של דבר, גם למכור אותם ברווח גדול. אלו רשימת השחקנים שאמרי נתן להם את הבכורה שלהם באירופה ובנה אותם כשחקנים מקצוענים בכירים: איסקו, ג'ורדי אלבה, אלפונסו אראולה, סופיין פגולי, פרסנל קימפמבה, ג'ובאני לו סלסו ועוד. בין השאר טיפח את דויד סילבה, חואן מאטה ודויד ויה, הפך את ארטם דזיובה לשחקן הרכב קבוע, פיתח שחקנים כגון תומאס מונייר, פאבלו הרננדס, אדיל ראמי, סטיבן אנזונזי, אבר בנאגה ועוד.

בהנהלת ארסנל אומרים כיום ש"צריך להיות יותר חכמים מהשוק", שזה לפי ראול סאנייהי, האחראי על הצד המקצועי של ארסנל, "להחתים את השחקנים הנכונים ולעשות את המכירות הנכונות". מה זה רכישות נכונות? זה למצוא שחקנים צעירים ומתאימים לארסנל שאחרים לא מעוניינים בהם או לא מוכנים לשלם עליהם סכומי עתק ולהביאם. לשדרג אותם מקצועית, לרשום הצלחות על המגרש ולמכור הלאה ברווח שיאפשר בנייה מחדש של הקבוצה עם שחקנים איכותיים יותר (ע"ע ליברפול).

מה זה מכירות נכונות? זה כבר אתגר עבור ארסנל - שבניגוד לליברפול או טוטנהאם אין לה שחקן אחד בסגל שאפילו מתקרב לשווי של 100 מיליון יורו. האם, למשל, נכון למכור את פייר אמריק אובמיאנג - חלוץ בן 29 שזכה במלך השערים של הפרמיירליג ב-60 מיליון יורו לסין? ייתכן שכן, כי ככל הנראה לא תגיע הצעה טובה יותר עליו, הוא מסיים את החוזה שלו עוד שנתיים וסביר להניח שהוא מעבר לשיא שלו. האם נכון למכור את אלכסנדר לאקזט, חלוץ בן 28, לברצלונה עבור סכום של 70 מיליון יורו? גם ייתכן שכן - אפילו אם הוא אחד מהשחקנים המצטיינים. למה? כי אם רוצים לבצע רכישות "חכמות" יותר של שחקנים צעירים, צריך להתחיל עם מכירת "הנכסים" הוותיקים יותר - אפילו אם זה נראה כאילו הקבוצה מאבדת את השחקנים הכי טובים שלה. מאחר שלארסנל, כאמור, אין יותר מדי שחקנים שיכולים להיחשב לנכסים עבור קבוצות אחרות, ייתכן שדווקא מכירת השחקנים היחידים שהצטיינו היא דווקא צעד קדימה מבחינת בניית הקבוצה מחדש.

תקציב בלתי אפשרי

הבעיה המרכזית, כאמור, היא תקציב שכר לא בר-קיימא שתוקע כל בנייה מחדש או התקדמות. מי שמסמל זאת יותר מהכל הוא מסוט אוזיל, השחקן בעל אחת המשכורות הגבוהות בפרמיירליג (350 אלף ליש"ט בשבוע). מעמדו של אוזיל קרס בגלל יותר משתי עונות של בינוניות משוועת. אם פעם שפת הגוף שלו הסתירה את כל המעלות שלו כשחקן - ראיית משחק ויכולת מסירה מהטובות בהיסטוריה - אז היום שפת הגוף שלו חושפת שחקן לא ממושמע, שלא מעוניין להיות חלק מלחץ קבוצתי, לא מצליח לסחוף את חבריו וגם לא מצליח לעשות מה שתמיד עשה: לייצר הזדמנויות הבקעה. העניין הוא שבגלל שכרו קשה מאוד להעבירו לקבוצה גדולה - הקבוצה היחידה שיכולה לספוג שכר כזה. זה אומר שצריך להעביר אותו בחינם למועדון שמוכן לקחת סיכון גדול (350 אלף ליש"ט בשבוע) על שחקן שלא הוכיח תחת החוזה הנוכחי שלו שהוא שווה את הסיכון הזה. באנגליה מדווחים שבארסנל אף מוכנים לממן חלק משכרו לקבוצה שתקלוטו. כאמור, בעיה. קשה להיות "חכם" בשוק העברות השחקנים כשאי אפשר להיפטר ממשקולות שמכבידות על כל תנועה שלך וכשהבעלים לא מוכן להשקיע ולו סנט מההון העצמי שלו בקבוצה שלו.