אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רוצים לטפל בחברות ההייטק הדורסניות? קודם כל תירגעו

דו"ח טכנולוגי

רוצים לטפל בחברות ההייטק הדורסניות? קודם כל תירגעו

רגולטורים בארה"ב מקדמים חקירות נגד אמזון, גוגל, פייסבוק ועוד - אך עושות זאת בתזמון מאוחר מדי ובתצורה שעלולה להתגלות כאגרסיבית ולהזיק למשתמשים; אובר משיקה שירותי מסוקים; וההאקרים ששיתקו את עיריית בולטימור מאיימים להדליף מידע אם לא יקבלו כופר

06.06.2019, 13:50 | עומר כביר
כבר יותר משנה שחברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות במרכזה של מתקפה ציבורית, תקשורתית, תדמיתית ורגולטורית חסרת תקדים. במשך שנים היו יקירות התקשורת והמחוקקים בארה"ב, ונתפסו במידה רבה של צדק כאחראיות מרכזיות לשגשוג שסייע ביציאה מהמשבר הכלכלי של סוף העשור הקודם; והנה, הפכו פתאום למוקצות ושנואות, ולמעוולות הגדולות ביותר של הצרכן בעת הנוכחית.

הניצוץ שהדליק את השריפה היה חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה, ובמיוחד ההתנהגות הרשלנית של פייסבוק לאורכה, אך חומר הבעירה הצטבר במשך שנים.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, צילום: איי אף פי מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק | צילום: איי אף פי מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, צילום: איי אף פי

רכישות ענק שיצרו הגמוניה בתחומים מסוימים (כמו רכישת ווטסאפ שהפכה את פייסבוק לשחקנית החשובה ביותר בתחום הצ'ט), ניצול לרעה של מעמדה דומיננטי על מנת לפגוע במתחרים (האיחוד האירופי קנס את גוגל במיליארדי יורו על כך שנתנה במנוע החיפוש קדימות לשירותים שלה על חשבון שירותים מתחרים כמו yelp), ובעיקר הפרה הולכת וגוברת של פרטיות משתמשים, שנסמכת על כלי ניטור ואיסוף מידע פולשניים יותר ויותר.

חברות הטכנולוגיה אוהבות לספר שהן כל כך מצליחות פשוט מכיוון שהשירותים שלהן טובים יותר, וזה יש כאן מידה מסוימת של אמת. אבל לצד זאת, הן גם עושות שימוש בפרקטיקות עסקיות בעייתיות, שלא פעם כבר נמצא שהן עוברות על חוקי ההגבלים העסקיים, על מנת להקשות על מתחרות וליצור שדה משחק לא מאוזן. וזה עוד לפני שדיברנו על כך שעצם הגודל והיקף הרווחים של החברות מאפשרים להן לשכור את העובדים הטובים ביותר ולהשקיע משאבים רבים יותר בפיתוח מוצרים חדשים ושכלול קיימים – פעילות אולי הוגנת וחוקית לחלוטין, אך כזו שמקשה עוד יותר על שחקנים קטנים לנפק מוצרים חלופיים באיכות דומה.

התוצאה היא שורה של מהלכים נגד החברות הגדולות, במיוחד בשנה האחרונה. אירופה, שבשנים האחרונות כבר גילתה נכונות לפעול נגד ענקיות טכנולוגיה בתחומי הגבלים עסקיים והעלמות מס, לקחה את חוקי הפרטיות שאושרו אשתקד ורצה איתם קדימה - עם קרוב ל-20 חקירות חדשות, וקנסות של 56 מיליון יורו בסך הכל (50 מיליון מהם נגד גוגל).

הפרלמנט האירופי, צילום: איי אף פי הפרלמנט האירופי | צילום: איי אף פי הפרלמנט האירופי, צילום: איי אף פי

זה אולי לא נשמע הרבה, אבל בעולם הרגולציה שבו חקירות יכולות להמשך שנים קנסות של עשרות מיליונים בתוך שנה מיצירת תקנות חדשות זו מהירות שיא, שמצביעה על יותר קנסות יותר גדולים שיגיעו בהמשך.

בארה"ב, שם מחוקקים ורגולטורים היססו מסורתית להיכנס לעימותים משמעותיים עם חברות טכנולוגיה, אירעו תזוזות חשובות לא פחות. אחד הרגעים המכוננים היו שני ימי העדות הארוכים והמתוקשרים של מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, בפני הקונגרס. העילה היתה פרשת קיימברידג' אנליטיקה, אך שאלות המחוקקים עסקו בסוגיות רחבות הרבה יותר. הם אמנם לא הצליחו לשבור את צוקרברג, ששמר על קור רוח לאורך כל העדות, אבל היתה זו הפעם הראשונה שבה נראו מחוקקים עוסקים בצורה רחבה וביקורתית בפעילות הבעייתית של ענקיות טכנולוגיה.

אירוע בולט נוסף הוא פרסום תוכניתה של הסנאטורית אליזבת' וורן, שמתמודדת בפריימריז לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית, לפרק את חברות הטכנולוגיה הגדולות. התוכנית אמנם בעייתית וכנראה לא ישימה, אך היא מייצגת את הפעם הראשונה שבה מועמד מוביל לנשיאות, מהמיינסטרים הפוליטי, מציג משנה סדורה להתמודדות עם המצב הבעייתי בשוק הטכנולוגיה.

הסנאטורית אליזבת וורן, צילום: איי אף פי הסנאטורית אליזבת וורן | צילום: איי אף פי הסנאטורית אליזבת וורן, צילום: איי אף פי

ההתרחשות המרכזית האחרונה היא חקירות הענק שמסתמנות בארה"ב נגד כמעט כל חברות הטכנולוגיה הגדולות – אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון – אחרי שמשרד המשפטים האמריקאי ונציבות הסחר הפדרלית (FTC) חילקו ביניהן את האחריות לרגולציה כלפי החברות.

למגמה הזו נגד חברות הטכנולוגיה יש כבר שם בארה"ב – Techlash, על משקל Backlash (תגובת נגד). ויש איתה, כפי שציינה השבוע קארה סווישר בניו יורק טיימס, שתי בעיות אקוטיות. הראשונה: היא מגיעה מאוחר מדי, באיחור של עשור לפחות. חברות טכנולוגיה צברו כוח וביצעו תרגילים נכלוליים לאורך עשורים בשעה שמחוקקים ורגולטורים מטפלים בהן בכפפות של משי, אבל עשר השנים האחרונות עמדו בסימן זינוק משמעותי בהיקף הרכישות והקונסולידציה של השוק, לצד פיתוח שירותים ויכולות שמקשים על כל אחד להתחרות בהן.

למשל, החדירה העמוקה של פייסבוק וגוגל לפרטיות המשתמשים שאפשרה להן ליצור מהלך פרסום ממוקד כל כך יעיל שהשתיים הן למעשה דואופול בשוק הפרסום המקוון. הגורם היחיד שאולי יכול לאיים על מעמד זה? אמזון, חברה עם שווי שוק של 855.92 מיליארד דולר. הרגולטורים מתעוררים מאוחר מדי, במצב שבו יהיה קשה מאוד להטיל מהלכים מרתיעים על החברות (קנס של מיליארד או שניים לא יעשה את העבודה), ופירוקן הוא משימה כמעט בלתי אפשרית.

 , צילום: Instapage צילום: Instapage  , צילום: Instapage

הבעיה השנייה שציינה סווישר היא שנראה שרגולטורים, מתודלקים מהזעם הציבורי העדכני, יוצאים למהלך התקפי אגרסיבי, לא מאורגן או מחושב דיו, שיכול להסתיים במהלכים הרסניים שהשלמתם תביא לפגיעה אנושה בחברות הטכנולוגיה הגדולות. על כל מגרעותיהן, והן רבות ובעייתיות, ענקיות הטכנולוגיה הן עדיין מנוע מרכזי של הכלכלה האמריקאית והגלובלית, ועדיין מספקות שירותים שמיליארדי אנשים בכל העולם נסמכים עליהם, בחיים הפרטיים ובעבודה.

המטרה לא צריכה להיות לפרק או לסנדל אותן, אלא לתקן אותן. בשביל זה, לא צריך חקירות רגולטוריות כתגובה לאירועים ומהלכים אלא צעדים יזומים מצד המחוקקים. יש צורך בצעדים שיצרו חוקי פרטיות טובים יותר, ושיתנו לרגולטורים כלים מוצלחים יותר לנטר את פעילות החברות ולהתערב במהלכים שהן עושות בזמן אמת, כדי לעצור אותן בראשית דרכן או כבר כשברור שמדובר בבעיה שאין להתעלם ממנה. חקירה שנפתחת שנים אחר מעשה ומסתיימת (על כל הליכי הערעור המתישים) לעתים יותר מעשור אחרי שנפתחה היא כלי כמעט חסר ערך, כזה שעד שמושלם השימוש בו, הסוגיה שעסק בה אינה רלוונטית. בין אם כי הטכנולוגיה השתנתה, ובין אם כי המהלך כבר הביא לחיסול התחרות וביצור ההגמוניה.

במקביל, צריכים מחוקקים לבצע מהלכים שיעודדו שינוי חיובי בשוק, ולא רק יחסמו או יטפלו בהתנהגות שלילית. פיתוח דרכים לעודד קרנות הון סיכון להשקיע בסטארט-אפים מחוץ לקליפורניה, ניו יורק ומסצ'וסטס (שלוש המדינות בארה"ב שאליהן מתנקז מרבית ההון סיכון כיום), תמריצים להגדלת הגיוון במקומות עבודה, ובמיוחד במקצועות הטכניים ובעמדות הנהלה בכירות, תוכניות חינוך לאזורים מוחלשים ועוד.

עמק הסיליקון בקליפורניה. צריך לעודד הייטק גם במדינות אחרות, צילום: שאטרסטוק עמק הסיליקון בקליפורניה. צריך לעודד הייטק גם במדינות אחרות | צילום: שאטרסטוק עמק הסיליקון בקליפורניה. צריך לעודד הייטק גם במדינות אחרות, צילום: שאטרסטוק

המהלכים הדורסניים של חברות טכנולוגיה בשנים האחרונות עוררו זעם ניכר שמתפרץ עתה ברצון להעניש אותן. אבל כמו שכל הורה אומר לילד שלו – קודם תירגע, אחר כך נדבר. תגובה אמוציונלית היא כמעט תמיד רעה לכולם. זה הזמן לקחת שאיפה עמוקה של אוויר, ולהתחיל לחשוב מה המהלכים שיביאו את התוצאה הטובה ביותר לכולם, ולא רק יספקו את יצר הנקמה שלנו.

קצרצרים

1. שירות גוגל סטריט ויו נודע לשמצה בכך שאסף דברים שהוא לא אמור היה - כמו תעבורה ברשתות WiFi פתוחות; אבל עתה נודע על עוד איסוף שביצעו ניידות הצילום, איתו אנחנו דווקא בסדר: במשך שלוש שנים אספו כלי הרכב מידע על איכות האוויר באזורים שונים בקליפורניה, והעבירו אותו למדעני נתונים במסגרת המאמצים לנטר את הזיהום בעולם. בחברה ינגישו את המידע למדענים נוספים שיבקשו זאת. רק לכו ומלאו את הטופס הזה.

ניידת צילום של גוגל סטריט ויו, צילום: cc-by-byrion ניידת צילום של גוגל סטריט ויו | צילום: cc-by-byrion ניידת צילום של גוגל סטריט ויו, צילום: cc-by-byrion

2. אובר היא אחראית מרכזית לפקקים התנועה האדירים שמשתקים ערים גדולות. ההיצע התחבורתי הזול שלה לא הוביל לכך שבעלי מכוניות ישאירו אותן בבית, אלא למעבר של נוסעים מתחבורה ציבורית למוניות – וכתואצה ליותר מכוניות בכבישים. עכשיו יש לחברה גם פתרון לזה: אובר החלה לבחון בניו יורק שירות מסוקים שיאפשר למשתמשים להזמין טיסה אישית ממנהטן ל-JFK, כולל תחבורת קרקע אל מקום ההמראה וממקום הנחיתה. המחיר? החל מ-200 דולר לאדם לנסיעה.

3. העיר בולטימור מתמודדות מזה כמה שבועות עם מתקפת כופר ששיתקה את המערכות המוניציפליות שלה. עד עתה, סירבה העירייה לשלם את הכופר וכעת ההאקרים מאיימים להדליף מידע רגיש, כאמצעי לחץ נוסף על העיר. בין השאר טוענים הפושעים שברשותם מסמכים פיננסיים רגישים ומידע אישי של אזרחים.

4. תוכנית מטבע הקריפו של פייסבוק ממשיכה להתגבש. המטבע יושר כנראה בהמשך החודש, ולפי דיווח של האינפורמיישן החברה מתכננת להקים קרן חיצונית שתרכז את השליטה בו, אליה יוכלו להצטרף גם גופים אחרים כמו מוסדות פיננסיים וחברות טכנולוגיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות