אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבורסה בשוויץ שרוצה להכשיר מסחר בקריפטו  צילום: עמית שעל

הבורסה בשוויץ שרוצה להכשיר מסחר בקריפטו

בורסת SCX בציריך היא הראשונה בעולם לסחור במטבעות וירטואליים בפיקוח רגולטורי וכבר עובדת עם שלושה בנקים בשוויץ. יו"ר הבורסה, כריסטיאן כץ: "הכוונה שלנו היא להטמיע את המטבעות במערכת הפיננסית השוויצרית"

06.06.2019, 14:20 | הגר רבט

זה כבר נהיה כמעט סוג של אסון ידוע מראש: אחת לכמה חודשים נחשפת קריסה או מקרה הונאה באחד מאתרי המסחר במטבעות הקריפטוגרפיים - אותם מטבעות מקוונים כמו הביטקוין, שמופקים בתהליך כרייה דיגיטלי. קהילת הסוחרים במטבעות כבר הורגלה לכך ורבים מתייחסים רואים בתופעה חלק מחבלי הלידה ההכרחיים של התחום. אך בשנתיים האחרונות החלו גופי הרגולציה בעולם לבצע צעדים ראשונים להסדרת התחום ולמניעת הישנות מקרים כאלה.

קראו עוד בכלכליסט

בישראל הוגש במרץ האחרון דו"ח שחיברה ועדה מיוחדת של רשות ני"ע בנושא אסדרת תחום המטבעות הווירטואליים, שהמליצה בין היתר לבחון הקמה של בורסה בתחום. אך בעוד שרשויות שונות בעולם עדיין בוחנות את המים, בציריך שבשוויץ החלה לפעול כבר ב-2018 בורסה ראשונה תחת פיקוח רגולטורי למסחר בקריפטו.

בשלב זה SCX (קיצור של Swiss Crypto Exchange) היא עדיין זירת מסחר למטבעות בלבד ולא בורסה שמקיימת הנפקות סוג ICO שנועדו לגיוס הון. אך היא צעד מהפכני ראשון להסדרת התחום והפיכתו למיינסטרים פיננסי וזירת מסחר למוסדות בנקאיים וסוחרים פרטיים.

מימין: ד"ר כריסטיאן כץ, יו"ר SCX ובועז ברק, בעברו בכיר בקרדיט סוויס, צילום: עמית שעל מימין: ד"ר כריסטיאן כץ, יו"ר SCX ובועז ברק, בעברו בכיר בקרדיט סוויס | צילום: עמית שעל מימין: ד"ר כריסטיאן כץ, יו"ר SCX ובועז ברק, בעברו בכיר בקרדיט סוויס, צילום: עמית שעל

"המוטיבציה שלי היא לעצב את העתיד במקום להסתכל על דברים קורים", אמר ד"ר כריסטיאן כץ, יו"ר SCX, כשנשאל מדוע בנקאי ותיק כמותו מחליט לצאת להרפתקאה חדשה בתחום כל כך שנוי במחלוקת. עד ל-2015 כיהן כץ כמנכ"ל הבורסה השוויצרית המרכזית SIX, ונחשב למי שהעניק לה זריקת מרץ משמעותית בשש שנות כהונתו.

בדיקה מדוקדקת למטבע לפני שאפשר לסחור בו

SCX פתוחה למסחר גם עבור יחידים וגם עבור מוסדות פיננסיים ולקוחותיהם, ומטרתה, לדברי כץ, היא "לגשר בין עולם הפיננסים המסורתי שנשלט בידי בנקים ובין טכנולוגיית ההפצה החדשנית של עולמות הבלוקצ'יין". אף שהשווייצרים היו הראשונים להרים את הכפפה ולהקים זירת מסחר לקריפטו תחת רגולציה, הם עדיין פועלים בדקדקנות וכל צעד חדש עובר בדיקות ממושכות.

מסיבה זו גם כיום, כשנה לאחר הקמת הבורסה, היא עובדת רק עם שלושה בנקים שוויצרים ומאפשרת לסחור כנגד הפרנק השוויצרי והיורו בלבד במספר מצומצם מאוד של מטבעות קריפטו: ביטקוין, את'ר וארבעה מטבעות מסוג Utility Tokens, כלומר שאינם בגדר נייר ערך ושקיומם תלוי במוצר שעבורו הונפקו. אותם Utility Tokens הם למעשה סוג של מטבעות שהופקו בידי פלטפורמות שירותים מקוונות ונועדו לשמש לתשלום על רכישת מוצרים במסגרתן.

יש אנשים שרוצים להפוך את מטבעות הקריפטו לשיטת תשלום יומיומית, אבל יש שטוענים שהם רק הסחת דעת מהחלק החשוב שהוא טכנולוגיית הבלוקצ'יין שבבסיס המטבעות.

כץ: "לדעתי זו לא שאלה של זה או זה, שני הדברים דרושים. הדלק שמניע את הליך הכרייה במערכות הבלוקצ'יין מיוצג במטבעות קריפטו, אז צריך אותם. מנגד, יש את קהילת המפתחים שבונים אפליקציות חדשות שמבוססות על בלוקצ'יין כמו בתחום אינטרנט הדברים, אבל זה לא אומר שהמטבעות ייעלמו. לשני הדברים יש מטרה ברורה בהווה ובעתיד.

"המטבעות כבר אינם דלק בלבד ובמקרים רבים הם אלו שמאפשרים תקשורת בין שני צדדים בעסקה. אנשים שוכחים שהביטקוין כבר בן יותר מעשור, ואם הוא היה נעלם זה כבר היה קורה. המטבעות הטובים יישרדו".

לפי מה אתם מחליטים באיזה מטבעות לאפשר מסחר? ביטקוין ואת'ר קיימים כבר מספיק זמן, אבל בכל חודש מגיעים לשוק עשרות מטבעות קריפטו חדשים.

"עיצבנו הליך שעובד כמו במערכת חליפין סטנסדרטית. יש לנו סט מדדים כדי להעריך את המוצר כמו שקיפות, מי עומד מאחוריו, יציבות העסק והיסטוריה של המייסדים. יש לנו סט של שאלות ופקטורים שמעובדים אונליין ומסייעים לנו להחליט. שער הכניסה הוא שקיפות, בדיוק כמו בבורסות מסורתיות".

אתם בוחנים כל Utility Token חדש שיוצא לשוק?

"לא, יש לנו הסכם עם מגוון של ספקי שירותים שמסייעים בפרויקטים של הנפקת מטבעות, ואנחנו בודקים כמה פרויקטים בשבוע. עד כה בדקנו אלפי פרויקטים כאלו ואנחנו מאד סלקטיביים. אני חושב שבכך אנחנו שונים מבורסות קריפטו אחרות ולא מפוקחות, שפשוט גובות עמלה גבוהה יותר עבור מטבע מסוכן, לעומת עמלה נמוכה עבור מטבע בטוח.

"העתיד צריך ליסוב סביב שווקים נקיים והוגנים. המשקיעים רוצים לדעת שהמשתתפים בשוק כנים, שלמטבע יש בסיס עסקי בר־קיימא ושהמסחר מבוצע בצורה שקופה ונקייה שמבטל הרבה מחששות שהיו לגבי התחום הזה בעבר".

מתח בין מערכת שרוצה ביזור ובין צורך בפיקוח

ד"ר בועז ברק, שהיה הזר הראשון בהנהלה הבכירה של בנק קרדיט סוויס, רואה ב-SCX פתרון למשבר האמון בעולם הפיננסי, ומשמש כאחד משני חברי הוועדה המייעצת שלה: "כשישבתי ב-UBS במהלך המשבר הכלכלי העולמי ראיתי שיש חוסר אמון מוחלט במערכת הפיננסית מצד לקוחות, אבל לא היו להם אלטרנטיבות. בנקים דיגיטליים כמו זה שמריוס נכט מקים, והבלוקצ'יין והקריפטו הם פתרון, כי הם מספקים סביבה הרבה יותר שקופה ופתוחה, וזה הרבה יותר טוב מהקופסה השחורה שאליה הורגלנו עד כה", אמר. "זה לא יתקן את האסון שהתרחש בתחום השירותים הפיננסיים, אבל זה אחד הפתרונות.

ישרוד או יעלם? ביטקוין ישרוד או יעלם? ביטקוין ישרוד או יעלם? ביטקוין

"הבורסה הזו נבנתה מראש כדי לעבוד עם בנקים, בשעה שבורסות הקריפטו הקיימות לא רוצות בכלל לשמוע על כך. הכוונה שלנו היא להטמיע את הפעילות במערכת הפיננסים השוויצרית. שוויץ היא אחת המדינות השמרניות בעולם אבל היא מסתגלת לשינויים בקלות מדהימה".

ישראל אמנם מתגאה בחדשנות טכנולוגית, אבל בכל הקשור להרפתקנות פיננסית שוויץ משאירה אותה הרחק מאחור. כך, בז'נבה אפשר לשלם שכירות בקריפטו וכמה מרשויות המס במדינה אף מוכנות לקבל תשלומי מס במטבעות קריפטוגרפיים.

SCX לא מנסה להתחרות באתרי מסחר בקריפטו כמו Coinbase או Kraken אלא שואפת לשרת את התעשייה הפיננסית. מסיבה זו היא מאד סלקטיבית בבחירת הבנקים עימם היא עובדת: "אנחנו מחפשים בנקים שמכירים בפוטנציאל של הבלוקצ'יין עבור לקוחותיהם. לא רק לקוחות פרטיים אלא גם מוסדיים שרוצים להטמיע את היישומים", מסביר כץ. "למשל גופים בתחומי הפארמה, התעשייה והשירותים שרוצים לעבוד על פרויקטים בהיקפים גדולים".

רגולטורים בכל העולם בוחנים הקמת בורסות שיציעו פלטפורמה מסודרת לגיוס הון באמצעות הנפקות ICO. זה ריאלי לבנות בורסה כזו?

"זה רעיון טוב וזה יהיה גם הצעד הבא שלנו", משיב כץ. "זה תחום שסבל בעבר מחוסר רגולציה אבל זה משתנה. זה ידרוש עוד הרבה עבודה על דברים כמו סטנדרטיזציה, שקיפות ואמינות, אבל זה בדיוק מה שממשלת שוויץ עובדת עליו. וזו הסיבה שבישראל אנחנו נפגשים לא רק עם חברות אלא גם עם עורכי דין ורשויות. זו צריכה להיות פלטפורמה גלובלית שמאפשרת שילוב עם חוקים קיימים. אנחנו יוצרים אקוסיסטם וזו לא שאלה של תחרות אלא של שיתוף פעולה".

הביזור של התעשייה הזו מהווה עבור אנשים רבים את הזהות שלה. מה שאתה מציע די חותר תחת הרעיון הזה. מה יקרה לדעתך לרעיון הביזור ועד כמה הוא יישאר דומיננטי לתחום הקריפטו?

"זו שאלה שנמצאת בלב כל המצאה מהפכנית. אנחנו מאמינים ששני הדברים יתקיימו במקביל: מערכות פיננסיות מבוזרות ומערכות ממורכזות אבל כאלו שבנויות סביב מוסדות שנהנים מאמון הציבור. נדרש גשר שיקשר בין שתי המערכות ואנחנו חלק חשוב מהגשר הזה. אפשרות השימוש במערכת מבוזרת תישאר חשובה, במיוחד במדינות מתפתחות עם שלטון פחות דמוקרטי, שם היא נושאת רעיון של חופש ותקווה לעתיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות