אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה כדאי לעשות כשקרן הפנסיה מפסידה צילום: shutterstock

מצב חיסכון

מה כדאי לעשות כשקרן הפנסיה מפסידה

בסוף 2018 מנהלי החסכונות לטווח ארוך, קופות חיסכון לכל ילד וקרנות ההשתלמות הציגו תשואות שליליות, דבר שפגע בתשואה המצטברת לכל השנה; האם צריך למהר ולמשוך את הכסף? ומה נכון לעשות כדי להתגונן בפני מצב כזה?

07.06.2019, 20:19 | אתי אפללו

בסוף שנת 2018 מרבית קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות הציגו תשואות שליליות. גם קופות החיסכון לכל ילד, שבהן מתנהלים כספי החיסכון מטעם המדינה לילדינו, השיגו תשואות שליליות בסוף השנה. אולם מתחילת 2019 המגמה דווקא הפוכה, והתשואות חיוביות.

חוסכים רבים חשים אי־נוחות מהעובדה שכספי הפנסיה שלהם מושקעים בשוק ההון. אולם במערכת הפנסיונית כיום, דווקא השקעה בשוק ההון יכולה להבטיח קצבה נאה בעתיד.

קראו עוד בכלכליסט

למה בשוק ההון?

החסכונות ארוכי הטווח של כל אזרחי מדינת ישראל מתנהלים בשוק ההון — בהשקעה במניות, אג"ח, קרנות נאמנות, הלוואות ומכשירי השקעה נוספים - זאת כדי שהכסף שנחסך יצבור תשואה, ובמילים אחרות יגדל. לאורך שנות חיסכון רבות, גובה התשואה הופך להיות מרכיב קריטי, בגלל הריבית דריבית: הכסף ששמנו בשנה הראשונה צובר תשואה. בשנה השנייה גם התשואה שנצברה צוברת תשואה. וכך לאורך שנים הסכום הופך להיות משמעותי. בעולם שבו הכסף צובר תשואה של כ־4% בשנה, השקל ששמנו בשנה הראשונה בחיסכון הפנסיוני, יהפוך ל־5 שקלים בעת היציאה לגמלאות.

אולם בשוק ההון אין מתנות חינם. התשואה שצוברים על הכסף תלויה גם ברמת הסיכון שאנחנו לוקחים בהשקעה. ככל שהסיכון גבוה יותר, נצפה לתשואה גבוהה יותר. וסיכון טיבו מדי פעם להתממש ולגרום להפסד. אם זה כך, מדוע בעצם להמשיך ולהשקיע בשוק ההון? הסיבה היא שעד כה המחקרים הוכיחו שלאורך זמן תהיה באופן ממוצע עלייה, גם אם בדרך יכולות להיות שנים קשות.

לכן כאשר משקיעים לטווח בינוני או ארוך, צריך להסתכל על התשואות שהשיגה הקרן או הקופה לטווח ארוך. כאשר יש שנה עם ירידות, חשוב מאוד לא להיכנס ללחץ ולבצע שינויים מהירים מבלי להבין היטב את משמעות השינוי, שכן עליות בשנים הבאות יפצו על ההפסדים. דוגמה: בשנת 2008 היה משבר חמור בשוק ההון, וקופות הגמל איבדו עד 30%. מי שנלחץ בסוף השנה ומשך את הכסף, או אפילו שינה מסלול למסלול סולידי יותר (עם סיכון נמוך יותר בהפסד ועם תשואה נמוכה יותר ברווח), "קיבע" את ההפסד. כלומר, הוא הפך אותו להפסד סופי, ולא איפשר לו להתקזז ולהיעלם בשנתיים שלאחר מכן, שבהן היו עליות בשוק ההון.

למה צריך לשים לב?

כשמדברים על חיסכון לאורך זמן, הסיכון הגדול ביותר הוא התנודתיות. תנודתיות היא מצב של עליות וירידות בקצב גבוה. הסיכון נעשה גדול יותר ככל שמתקרב היום שבו נצטרך את הכסף. בפנסיה זה יהיה ביציאה לגמלאות, בחיסכון לכל ילד זה יהיה כשהילד יסיים תיכון, בקרנות ההשתלמות זה יהיה לקראת השנה השישית לחיסכון בקרן. בסוף תקופת החיסכון אנחנו רגישים יותר לתנודתיות בשווקים — משום שאם בדיוק אז תהיה שנה רעה, כבר לא יהיה לנו מספיק זמן להמשיך לחסוך ולתקן את הנזק שהיא יצרה. וההפך — ככל שיש לנו יותר שנות חיסכון לפנינו, אנחנו רגישים פחות להפסד בשנה מסוימת, כי יש לפנינו עוד שנות חיסכון רבות שבהן תשואה חיובית תפצה על ההפסד שהיה.

מכאן נגזר הכלל הבסיסי: לצעירים או לאלו עם אופק חיסכון ארוך, כלומר שאינם צריכים את הכסף בטווח הקרוב — כדאי להשקיע באפיקים מסוכנים יחסית, על מנת ליהנות מהתשואה הגבוהה. אצלם הפסד בשנה מסוימת יפוצה על ידי שנים טובות בעתיד. לעומת זאת, למבוגרים או לאלו שרואים לפניהם אופק חיסכון קצר, כדאי לעבור למסלולי חיסכון יותר סולידיים (עם פחות סיכון), שהם בעיקר פחות תנודתיים.

גם בגאות וגם בשפל

אז איך מתנהלים נכון? צריך לבצע מראש בחירות נכונות, ולעקוב אחר תיק החיסכון הפנסיוני. או אז שנה טובה או שנה לא טובה לא אמורות לשנות.

1. בחרו נכון את רמת הסיכון המתאימה לכם: בכל מכשיר חיסכון לטווח בינוני או ארוך שמתנהל בשוק ההון ישנם מספר מסלולי חיסכון: סולידיים — בהם מרכיב המניות נמוך, ואגרסיביים — בהם מרכיב המניות גבוה. השיוך של חוסכים חדשים למסלולים נעשה באופן אוטומטי על פי גיל: ככל שהחוסך צעיר יותר, הוא ישויך למסלול אגרסיבי יותר, וככל שהוא מבוגר יותר – למסלול סולידי יותר. אבל החוסך יכול גם לבחור מסלול באופן אקטיבי: ככל שאופק החיסכון שלו ארוך יותר, כדאי לבחור מסלול אגרסיבי יותר. ומצד שני, ככל שמתקרבים למועד שבו תצטרכו את הכספים, כדאי לעבור למסלול סולידי יותר. שנה רעה בשוק ההון איננה סיבה לעבור למסלול סולידי יותר. התקצרות אופק החיסכון לשנים בודדות היא בהחלט סיבה לשקול לעשות זאת.

2. בחרו נכון את הגוף שמנהל את החיסכון: אחד הקריטריונים לבחירת הגוף הן התשואות שהשיג. את התשואות כדאי לבחון לפחות לטווח של 5 שנים — כך נקבל מושג על ביצועי הגוף גם בתקופת הגאות הכלכלית וגם בתקופת השפל. איך בודקים? בוחנים את התשואות ביחס לגופים דומים (כלומר: קופות סולידיות לעומת קופות סולידיות, כלליות לעומת כלליות, אגרסיביות לעומת אגרסיביות). את התשואות ניתן למצוא באתרים של משרד האוצר: גמל נט (לקופות גמל, קרנות השתלמות וקופות חיסכון לכל ילד), פנסיה נט וביטוח נט. קחו את כל הקופות שבאותו מסלול וסדרו את התשואות שלהן מהגבוהה לנמוכה (האתר מבצע זאת עבורכם כמובן). אם הקופה שלכם נמצאת בשליש העליון של רשימת הקופות מסוגה — בחירתכם נכונה. אם לא — כדאי לשקול מעבר, בכפוף לבדיקה של קריטריונים נוספים כמו דמי הניהול. נהלו את הבדיקה הזאת מדי שנה באופן שוטף, ולא רק בעת משבר.

3. היו סבלניים: רובנו לא סבלניים להפסדים. אולם אם בחרתם נכון את החיסכון, עקבתם אחריו והתאמתם את המסלול לזמן החיסכון שנותר לכם — כאשר מגיעה שנה רעה אתם כבר ערוכים אליה, ונותר רק להתאזר בסבלנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות