אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיגול לטובה, גרסת איכות הסביבה: לגהץ את הזיהום באשראי צילום: Martin Divisek

קפיטליזם 3.0

עיגול לטובה, גרסת איכות הסביבה: לגהץ את הזיהום באשראי

כרטיס אשראי של הסטארט־אפ דוקונומי בשיתוף מאסטרקארד מחשב עבור הלקוח את הנזק הסביבתי שיוצר השופינג שלו - וממיר אותו בתמיכה בפרויקטים סביבתיים. מנכ"לית דוקונומי: "קיזוז לבד אינו הפתרון, נעזור לאנשים להשתנות"

12.06.2019, 07:58 | עומר כביר

כמו הרבה רעיונות טובים אחרים גם דוקונומי (Doconomy), התחילה מסרטון ביוטיוב. נטלי גרין, מנכ"לית ומייסדת משותפת של המיזם, הגיעה במקרה לסרטון הסבר על Aland index - מתודולוגיה שפיתח הבנק הפיני Ålandsbanken לחישוב ההשפעה הסביבתית שיש לכל קנייה שלנו, ונועדה לתפעול באמצעות כרטיס אשראי שמספק ללקוחות מידע על “טביעת הפחמן” של הצריכה שלהם.

אף שברור לכולם שמשבר האקלים בעיצומו, יוזמות חשובות רבות כמו רגולציה על פליטות פחמן או יוזמות קיזוז פחמן נמצאות בחיתוליהן, או שהן סובלות מקשיים ואפילו מנסיגה לאחור. הממשל האמריקאי, למשל, פועל בימים אלו להורדת תקני פליטת גזי החממה ומזהמים אחרים של יצרניות רכב בארה”ב.

קראו עוד בכלכליסט

פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ’כיה. “המוצרים החשובים שלנו הם השקעות בנות־קיימא וקיזוז פליטות פחמן”, צילום: Martin Divisek פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ’כיה. “המוצרים החשובים שלנו הם השקעות בנות־קיימא וקיזוז פליטות פחמן” | צילום: Martin Divisek פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ’כיה. “המוצרים החשובים שלנו הם השקעות בנות־קיימא וקיזוז פליטות פחמן”, צילום: Martin Divisek

הקושי בצד הממשלתי מטיל אחריות גדולה יותר על עסקים ואזרחים מהשורה לצמצם בעצמם את האופן שבו הם מגבירים את זיהום הסביבה או את טביעת הפחמן שלהם, ועתה נפתחת הדרך ליוזמות פרטיות בתחום ולכלים שבאמצעותם אפשר להקטין אותה.

זה מה שגרין מנסה לעשות. מיד שסיימה לצפות בסרטון התקשרה למתיאס וויקסטורם, מכר ותיק שהיה מעורב בפיתוח האינדקס וכרטיס האשראי הפיני. "אמרתי לו, 'זה מבריק, אבל למה זה פועל רק בפינלנד?'", היא סיפרה ל"כלכליסט". ווילקסטורם חשב בדיוק אותו דבר. השניים איחדו כוחות, הקימו את דוקונומי בשבדיה, עם עוד שלושה שותפים, ובפברואר האחרון, אחרי כארבע שנות עבודה, השיקו בשיתוף עם חברת האשראי מאסטרקארד את DO - שירות בנקאות מסוג חדש ששם דגש לא על מידע פיננסי אלא על האימפקט הסביבתי של הצרכן, בעיקר בנוגע לפליטת גזי חממה שהוא מעורב בה; ונותן לו כלים לקזז את הפליטה הזו ולהשקיע בפיתוחים בני־קיימא.

מאסטרקארד היא שותפה מרכזית של דוקונומי במיזם, ונותנת לחברה סיוע בפיתוח ועיצוב המוצר. שירות DO נחשף בפברואר באירוע משותף עם מסאטרקארד, והחברה מספקת את כרטיס האשראי שיונפק ללקוחות. לצורך השירות פיתחה מאסטרקארד כרטיס אשראי ייחודי שעשוי מחומרים מתכלים וידידותיים לסביבה, ושיהיה הראשון בעולם ללא פס מגנטי.

נטלי גרין נטלי גרין נטלי גרין

דוקונומי מתעתדת להשיק את DO בשבדיה כבר הקיץ, ומגייסת בימים אלו כספים כדי להשיק אותו במדינות נוספות בעולם עם כוונה להתרחב לשווקים נוספים באירופה עד סוף 2019 ומחוץ לאירופה ב־2020. “מאז שהשקנו את אתר ההרשמה קיבלנו פניות מכל העולם”, סיפרה גרין. “יש הרבה עניין מכל אירופה, סין, הונג קונג, סינגפור, דרום אמריקה וארה”ב. יש צורך גלובלי במוצר הזה, ואחרי שבדיה ניכנס לשווקים נוספים באירופה, אבל אנחנו בוחנים גם את ארה”ב ואסיה”.

חשיבותו של היחיד במניעת זיהום אוויר

"הרבה אנשים אומרים, 'אני לא יכול לעשות שום דבר, צריכים שינוי מבני גדול'", אומרת גרין. "ברור שזה דרוש, אבל אסור להמעיט בחשיבות הכוח שיש לפעילות של יחידים". גרין מתייחסת כאן לאחת הסוגיות המהותיות של משבר האקלים. “הרבה אנשים מודעים למצב, הרבה מהם רוצים לתרום למלחמה בהתחממות גלובלית, אבל אין להם כלים שיסייעו להם לבצע מהלכים בעצמם, או שהם אפילו סבורים שהם לא יכולים לחולל שינוי כלשהו וכל שנותר הוא לחכות למאמץ מרוכז מצד מדינות”.

האפליקציה של דוקונומי. מציגה את פליטת המזהמים כתוצאה מרכישות האפליקציה של דוקונומי. מציגה את פליטת המזהמים כתוצאה מרכישות האפליקציה של דוקונומי. מציגה את פליטת המזהמים כתוצאה מרכישות

אולם המציאות היא שלכל מאמץ קטן יש אפקט, ואם מספיק אנשים יתחילו לשנות את ההתנהגות שלהם המאבק במשבר האקלים יהיה קל הרבה יותר. דוקונומי באה בדיוק בנקודה הזה. "DO זה שירות בנקאות במובייל שמציע כמה מוצרים. יש כמובן כרטיס אשראי של מאסטרקארד ותשלום באמצעות האפליקציה, אבל המוצרים החשובים הם השקעות בנות־קיימא וקיזוז פליטות פחמן", סיפרה גרין, שתיארה איך השירות עובד בפועל: "התשלומים דרך השירות וכרטיס האשראי מחוברים לאינדקס, שמחשב את האימפקט הסביבתי של כל רכישה ורכישה. המערכת בוחנת את הסיווג של הסוחר לפי כמה קטגוריות סביבתיות, ומבצעת חישובים על סמך טביעת הפחמן הכללית של התעשייה שאליה משתייך המוצר שקנית”.

גרין מוסיפה ש"באפליקציה יש גם מאמן פחמן ואתה יכול לעקוב בזמן אמת אחרי האימפקט הסביבתי של ההוצאות שלך. למשל, השבוע האימפקט שלך היה X קילו של פחמן דו חמצני. ואם אתה רוצה לקזז את פליטת הפחמן הזו — זה במרחק קליק אחד שבו אתה בוחר בין פרויקטים שונים באישור האו"ם”.

אחד הפרויקטים הראשונים שמיזם DO מצטרף אליו הוא פרויקט להפקת אנרגיה סולארית בראג'סטן שבהודו. הפרויקט מספק חשמל לבתים באזור, וכך מצמצם את פליטות גזי החממה “אם הפרויקט הזה לא היה קיים”, אומרת מנכ”לית דוקונומי נטלי גרין, “החשמל היה מיוצר בדלק. אנחנו עוזרים לאנשים להבין במה הם תומכים אם הם בוחרים לקזז פליטות פחמן. לא קל להבין את הקונספט של קיזוז, אז השקענו הרבה מאמץ בהסברת הפרויקט, מה קורה בו ומה היה קורה אם הוא לא היה קיים".

המטרה אינה לסייע במירוק מצפון הלקוחות

גרין מבהירה עם זאת שהמטרה העיקרית היא לא לגרום לאנשים לשלם בעבור קיזוז פליטות הפחמן שלהם במטרה למרק את מצפונם. "מבחינתנו מדובר בעיקר על שינוי ההתנהגות, כי כולם יודעים שקיזוז לבד הוא לא פתרון. אנחנו לא רוצים לעודד צריכה משוחררת מאשמה, שאנשים יגידו: 'אני יכול לקנות כל דבר, כי קיזזתי'. אנחנו רוצים לעזור לאנשים להשתנות, שיחשבו, 'האם אני באמת צריך לקנות את זה? אולי יש בחירות יותר טובות?' אם תקזז את כל הפליטות שלך זה יעלה בין 70-50 דולר בחודש. קיזוז זה משהו שעושים במקביל לשינוי ההתנהגות".

השקעה בקרנות היא התכונה החשובה הנוספת ששולבה ב־DO: "אנחנו בונים פלטפורמת השקעות עם קרנות בנות־קיימא, שכולן לא משקיעות בדלקי מאובנים, ומייצרים מערכת עדכון נרחבת. אם אתה משקיע בקרן שעובדת אתנו, לא תקבל רק דיווח פיננסי אלא גם מידע על השינויים שחוללת. נעבוד עם הקרנות ונספק סיפורים על ההשקעות שבוצעו וההשפעה הסביבתית שלהן".

במאסטרקארד סבורים שלשירות יש השפעה מהותית. "יחד עם דוקונומי אנו יכולים לשתף פעולה עם צרכנים, קמעונאים ועסקים במאבק בשינוי האקלים", אמר מארק ברנט, נשיא חטיבת מאסטרקארד בריטניה, אירלנד, סקנדיביה והמדינות הבלטיות. "שיתוף הפעולה הוא חלק מהתמקדותנו בקיימות, והפתרון מציע לאנשים דרך פשוטה לקחת אחריות על הטביעה הפחמנית שלהם, בהתבסס על מה שהם צורכים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות