אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של האוצר, סמוטריץ' והבחירות בלשכת עוה"ד צילום: חורחה נובומינסקי

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של האוצר, סמוטריץ' והבחירות בלשכת עוה"ד

וגם: רשתות האופנה צריכות לבצע שינוי חשוב ולא יקר, וה"ניו יורק טיימס" מבטל את הקריקטורות הפוליטיות ומחזק את הקיצונים

13.06.2019, 08:28 | כתבי כלכליסט
פגיעה בקרנות ההשתלמות?

האוצר מכוון לא נכון

כדאי לשים לב למנגינה המוכרת שנשמעת מכיוונם של פקידי האוצר בימים האחרונים, ועיקרה: "יש גירעון, מיצינו כמעט את כל המהלכים, אין ברירה אלא לשחוט פרות קדושות, נקצץ את הטבות המס בקרנות ההשתלמות, זה לקחת מהעשירים". למעט העובדה שיש גירעון, שום דבר ברצף הלוגי הזה אינו נכון. ראשית, קרנות השתלמות אינן של עשירים - זו ההטבה הפיננסית הכמעט יחידה למעמד הביניים, המעמד שעובד, וההטבה הזאת מאפשרת לו לצוף איכשהו גם בבלת"מים הפיננסיים האינסופיים שמזמנים לנו החיים. שנית, יש הרבה מה לשחוט לפני ה"פרות הקדושות", שלל צעדים שצריך לעשות לפני שפוגעים במעמד הביניים, זה שאין לו לובי פוליטי משמעותי שיגן עליו. למשל, להתחיל לקחת מההטבות למגזרים שיש להם כוח פוליטי גדול, כולל זה שאינו עובד.

גולן פרידנפלד

שאול מרידור, צילום: אלכס קולומויסקי שאול מרידור | צילום: אלכס קולומויסקי שאול מרידור, צילום: אלכס קולומויסקי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

המירוץ לראשות הפועלים

יוסף: עדיף לא מועדף

בערך רגע אחרי שאריק פינטו הודיע על פרישתו מבנק הפועלים, בבנק ומחוץ לו כבר דיברו על "המועמד המועדף על פינטו" לתפקיד מנכ"ל הבנק, ארז יוסף. וזו כבר סיבה טובה להיזהר מאוד מלמנות את יוסף לתפקיד. בממשל תאגידי בריא, פרישה של מנכ"ל חברה צריכה לאפשר רענון, גישה חדשה, ניקוי מגירות. ברגע שמוכרז "מועמד מועדף על המנכ"ל הפורש", באיש כבר מוטמעת איזו מחויבות לא מודעת לרוח המפקד הקודם. וזה הדבר האחרון שהבנק והלקוחות שלו צריכים. יש כאן הזדמנות חשובה להוציא את הפועלים לדרך חדשה, אחרת, ואם "המועדף" ימונה — הסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר.

גלית חמי

ארז יוסף, צילום: סיון פאג ארז יוסף | צילום: סיון פאג' ארז יוסף, צילום: סיון פאג

השר ישתק את העבודות?

סמוטריץ': תיחנקו בפקקים

בסוף מאי, עוד לפני שגילה שהוא "שר התחבורה המיועד", בצלאל סמוטריץ' בחר אוכלוסייה חדשה להיטפל לה: הסינים שבונים כאן פרויקטים ענקיים שאף אחד אחר לא היה בונה. למשל, את הרכבות הקלות. במכתב זועם לשרי האוצר והתחבורה הוא מחה נגד המעורבות של חברות סיניות בפרויקטים האלה, כי "סין פועלת נגד האינטרסים של ישראל", "מקדמת את הפלסטינים באו"ם", "מסרבת לעבוד ביהודה ושומרון". סמוטריץ' דרש לעצור מכרזים ולבדוק "כיצד ייתכן שהגענו למצב כזה שבו רק סין מתמודדת – צעד שהוא אנטי־תחרותי, פוגע בעבודה כחול־לבן, ונוגד את האינטרס המדיני של ישראל". וזה אחרי שאפילו הממונה על התחרות מיכל הלפרין סירבה להדיר את החברות האלה ממכרזי המדינה. שר התחבורה המיועד שלכם לא באמת מעוניין ברכבות קלות, ומה שהוא דורש כרגע זה לתקוע להן מקלות בגלגלים. אפשר לנחש מה זה יעשה למצב הפקקים.

ליאור גוטמן

בצלאל סמוטריץ בצלאל סמוטריץ' | צילום: עומר מסינגר בצלאל סמוטריץ

המימון נחשף

הבחירות בלשכת עוה"ד: זו לא שקיפות

20 שנה נדרשו ללשכת עורכי הדין ליישם את ההמלצות של מבקר המדינה ולחייב את המתמודדים לראשות הלשכה והמחוזות לחשוף את מקורות המימון לקמפיינים שלהם. שקיפות כזאת יכולה לשפוך אור על האינטרסים שמאחורי הקלעים, ולעתים גם על קידום תורמים. אבל תמיד אפשר לסמוך על עורכי דין שימצאו פרצות: השבוע התברר שחלק מהמתמודדים הבינו שהם צריכים לחשוף גם את ההוצאות שלהם, ואילו אחרים הסתפקו רק בחשיפת מקורות המימון, וגם שם לא כולם חשפו כמה הביאו מהבית (למשל ציון אמיר). והתברר שתרומות של יותר מ־50 אלף שקל שהגיעו עד שלושה חודשים לפני הבחירות לא צריך לחשוף, וכנ"ל תרומות בכל סכום שהתקבלו יותר משנה לפני הבחירות. שקיפות לא שווה הרבה אם היא מלאה בכל כך הרבה עננים שמסתירים את האור.

ענת רואה

עו"ד ציון אמיר, צילום: מאיר אזולאי עו"ד ציון אמיר | צילום: מאיר אזולאי עו"ד ציון אמיר, צילום: מאיר אזולאי

רשתות האופנה מגמגמות

מלחמת הקמעונאות: תנו כבר להחזיר

בתוך המשבר בענף הקמעונאות הישראלי, לנוכח הנדידה הגוברת של הלקוחות לקניות מאתרים בחו"ל, נדמה שקסטרו המגמגמת ועמיתותיה פספסו נקודה קטנה אבל חשובה. אם הן רוצות לספק תחרות הולמת, הן צריכות לעשות שינוי אחד שאפילו לא יעלה להן הרבה כסף: לאפשר החזרות. חוק ההחזר במזומן עבר מזמן, אבל כמעט שאין בארץ חנויות שיחזירו לכם את הכסף במזומן אם תודיעו שאתם לא רוצים את הפריט. אמזון ואתרים אחרים ישיבו את הכסף במהירות או ישלחו מוצר חדש, אבל בארץ אתם אשמים עד שהוכח אחרת. הפריט יישלח למעבדה, יתעקשו איתכם על זיכוי, יתווכחו ש־14 הימים כבר חלפו, ואם כבר יחזירו מזומן - זה יהיה לאחר מלחמת התשה, ובניכוי של 5%. לפעמים צריך פשוט להודות בכך שהלקוח צודק, ואז אולי הוא יחזור.

סופי שולמן

גבי ואתי רוטר, צילומים: אוראל כהן, תומי הרפז גבי ואתי רוטר | צילומים: אוראל כהן, תומי הרפז גבי ואתי רוטר, צילומים: אוראל כהן, תומי הרפז

סגרתם דיל לקיץ?

סיקור החופשות: מפטמים את הבולמוס

מצפייה בתוכניות הצרכנות שמשודרות מדי ערב בטלוויזיה מתקבל הרושם שעונת התיירות החמה נמשכת כל השנה: בינואר הן מסקרות חופשות סקי באלפים הרומניים, בספטמבר איים יווניים, בנובמבר דילים לשופינג כריסמס, במאי חבילות למשחקי כדורגל בספרד, ועכשיו אלה חופשות הקיץ, שמסוקרות כאילו היו לחם וחלב. העיסוק של התוכניות האלה בתיירות הוא אובססיבי, ונתלה בכל אמתלה - חג קרב, שלג יורד, קו נפתח, מלון שופץ, שגרירות זרה רוצה לקדם את התיירות, רק תגידו. כך התוכניות האלה מזינות את הבולמוס הלאומי לחופשות בחו"ל, שלא תואם כמובן את המצב הכלכלי של רוב הישראלים. במקום לתת טיפים לצרכנות נבונה, הן רק משכנעות את הצופה שכולם נוסעים, והוא חייב גם. חברות התעופה מרוויחות, הבנקים והמלווים האחרים שמחים להזרים לנו עוד אשראי כדי לממן את כל זה, רק אנחנו מפסידים.

אליחי וידל

 , צילום: גטי אימג צילום: גטי אימג'ס  , צילום: גטי אימג

בוטלו הקריקטורות הפוליטיות

"הניו יורק טיימס" מחזק את הקיצונים

שבועות אחדים אחרי שספג ביקורת על קריקטורה שהציגה את דונלד טראמפ מוביל את בנימין נתניהו ככלב, "הניו יורק טיימס" הודיע השבוע שלא יפרסם יותר קריקטורות פוליטיות במהדורה הבינלאומית. זה רגע עצוב לעיתונות בפרט ולשיח הציבורי בכלל; קריקטורות הרי מטבען מקצינות, עוקצניות, רותמות דימויים מוכרים להעברת מסר מושחז. תמיד יש כמה שמפספסות את המטרה, אבל למדיום הזה יש מסורת ארוכה וחשובה. ועכשיו העיתון המשפיע ביותר בעולם מפחד מביקורת, ולכן הורג כלי ביקורתי. במקום תובנות מאוירות תחת עיניהם של עורכים, אנחנו נותרים עם הרשת, ובה ממים אינסופיים - חלק מהם מבריקים, אחרים מבחילים - ותגובות גולשים שגורמות אפילו לכלב בדמות נתניהו להיראות כמו חתלתול חמוד. "הניו יורק טיימס" הרי אמור לדעת שנסיגה של המתונים מחזקת את הקיצונים.

ליאור באקאלו

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

חקר ביצועים: השבוע של האוצר, סמוטריץ
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןחקר ביצועים: השבוע של האוצר, סמוטריץ

עוד גיבורת־על?

"סיפורה של שפחה": נחמה מזויפת

אחרי שמיצו כבר מזמן את עלילת הספר המקורי, יוצרי "סיפורה של שפחה" היו צריכים לבחור לאן ממשיכים מכאן. וכשהמציאות האמריקאית נהפכה קשה יותר לנשים, הם בחרו להפוך את הדיסטופיה למעין אגדה. להבדיל ממרגרט אטווד, שבספר המקורי הציגה נהדר דינמיקות של שעבוד, יוצרי העונה השלישית של הסדרה הפכו את הגיבורה שלהם למי שנושאת את נס המרד, בהתרסה ובגלוי. ההנחה שלהם היתה, כנראה, שבמציאות הנוכחית הצופות זקוקות להשראה יותר משהן זקוקות להיגיון עלילתי, אבל התוצאה היא דווקא נחמה מזויפת, אפילו אסקפיסטית: ג'ון הופכת בהדרגה לעוד גיבורת־על בגלימה, ומאבדת את מה שהפך את הגיבורה חסרת השם של אטווד למודל השראה ייחודי וחתרני בדרכו - ההתעקשות לשמור על אנושיות בעולם ללא בחירה.

הגר רבט

אליזבת מוס, צילום: George Kraychyk אליזבת מוס | צילום: George Kraychyk אליזבת מוס, צילום: George Kraychyk

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות