"כתובתו של אדם חוזה את תוחלת חייו טוב יותר מהגנטיקה שלו"

מה האתגר הגדול של מערכת הרפואה?

"הכסף הגדול של המערכת מושקע בטיפול בבעיות לב, סכרת, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה. הוא מושקע במטופלים שנכנסים ויוצאים כל הזמן מבתי חולים כי מצבם הבריאותי הולך ומדרדר כל הזמן. כלומר, כשאנחנו מדברים על עלות הבריאות והגישה לבריאות, חלק עצום מהמשאבים מוקצה היום לחלק מאוד קטן של האוכלוסייה".

איך מתמודדים עם זה?

"צריך לשאול לא איך מרפאים אנשים, אלא איך אנחנו יכולים לגרום לאנשים להיות בריאים. לכן, החזון שלנו הוא בריאות מותאמת אישית (Precision Health), ואנחנו לא מדברים על טיפול רפואי אישי (Precision Medicine), כי המטרה היא לשמור אנשים בריאים.

“בריאות מותאמת אישית צריכה להתמקד בחיזוי, מניעה וריפוי מחלות. סדר הדברים חשוב, כי הדגש חייב להיות מושם על חיזוי ומניעה. עד כה שני המימדים הללו לא קיבלו את הדגש, והמערכת הנוכחית ממוקדת בריפוי מחלות אחרי שהם התפרצו".

איך מבצעים חיזוי למחלות?

"שמירה על אזרחים בריאים מתחילה בעיקר מהשפעה על המשתנים הסביבתיים החברתיים והתנהגותיים שלהם. התנאים האלו אחראים ל־70% ממצבו הבריאותי של האדם. כתובת המגורים והמיקוד של אזרח אמריקני הם המשתנים הטובים ביותר כדי לחזות את תוחלת החיים שלו, והם יחזו את זה בהסתברות סטטיסטית גבוהה יותר מאשר הקוד הגנטי שלו".

איך משפיעים על המשתנים הסביבתיים במציאות?

"מגייסים לטובת העניין את החדשנות הטכנולוגית. הטכנולוגיה מאוד משפיעה על חיינו, בכל ההיבטים, למעט בעולם הבריאות. אפילו בעיתונות, יש לך היום הרבה יותר השפעה באונליין מאשר בדפוס. זה לא היה ככה לפני עשור. אותו דבר לגבי סחר בסחורות ושירותים ושינויים בעולם הפיננסי.

"אך עד כה, אנו לא רואים את אותה השפעה העצומה על הבריאות, ונראה אותה בעתיד הקרוב. נתחיל לקבל מידע על מצבנו באופן אחר ממה שאנחנו רגילים, ונוכל לעקוב אחרי מצבנו הבריאותי באמצעות מכשירים שלא נרגיש אותם".

למשל?

"איסוף מידע ממקורות חדשים ורפואה מרחוק יהיו שינויים משמעותיים. כמו שמטוס היום נשלט מעט מאוד בידי הטייסים, והוא שולח מידע ומנוטר באופן רציף על ידי מערכות מרחוק, כך תהיה גם הרפואה.

"אחנו לא רחוקים משם, אבל בארה"ב קשה לקדם חדשנות הטכנולוגית ברפואה לעומת שאר הסקטורים בכלכלה, ואנו נהיה חייבים להתגבר על הקושי הזה. אגב, המצב בישראל הרבה יותר טוב מאצלנו בהיבט הזה".

פרופ' לויד מיינור | צילום: גיל נחושתן

האזרחים הפכו להיות סקפטיים

מי יוביל את הקפיצה הטכנולוגית של עולם הרפואה?

"חברות ההיי־טק הגדולות רואות את עולם הבריאות כ'הדבר הגדול הבא', והן תהינה מסוגלות להביא חדשנות, בזכות היתרונות לגודל שלהן".

אתה מדבר על פייסבוק, אפל, גוגל?

"במחקרים שלנו אנחנו משתפים פעולה עם אפל ועם גוגל, בהחלט. לחברות הללו יש יתרון עצום, הן יודעות איך לנהל ממשק עם צרכנים בכל העולם ולהפוך דברים לידידותיים למשתמש".

לא בטוח שכמטופל אני ארצה שהמידע הרפואי שלי יהיה בידיים של פייסבוק.

"אין ספק שפרטיות ואבטחת מידע הם גורמים חיוניים בתהליך אימוץ הטכנולוגיה לעולם הרפואה. בהיבט הזה מצבנו פחות טוב. לפני חמש שנים הציבור סבר שאם הוא יכול להרוויח משיתוף המידע הרפואי שלו, אז זה כדאי לו. בשנים האחרונות, לאחר כל הפרסומים סביב השימוש שביצעו חברות המדיה החברתית במידע אישי, הציבור האמריקני הפך להרבה יותר סקפטי בנושא. יש לנו עבודה לעשות, וחשוב להבין כי היתרון הגדול של כל המידע הרפואי טמון בשיתופו בדרך כזו או אחרת".

מה עוצר את ההתפתחות של הקדמה הטכנולוגית בתחום הרפואה?

"אי הנכונות להפוך את המידע הרפואי לנייד שאפשר להעביר ממקום למקום עדיין מהווה חסם. גם לא ראינו זעקה ציבורית פומבית שדורשת את הדבר הזה. תאר לעצמך שהבנק שלך מנפיק לך כרטיס אשראי שאפשר להשתמש בו רק בכספומטים של הבנק ולא בשום כספומט אחר. לא היית עושה עסקים עם אותו בנק והיית עובר לבנק שעובד עם כל הבנקים. זה לא קורה בבריאות. גם בבריאות המידע הרפואי צריך להיות נייד בלחיצת כפתור – והציבור צריך לדרוש זאת".

איך אתה מסביר את זה?

"יש משהו ייחודי בהתייחסות לרפואה ולבריאות ובהתנהלות שלנו בתחומים אלו. אנו אחראים למצבנו הכלכלי, לחינוך ולמזון שלנו, אבל בריאות נתפסת בקרב רוב הציבור כדבר פסיבי: אתה לא מרגיש טוב, אתה הולך לרופא ולוקח כדור. לציבור הרחב קשה להבין שבטווח הארוך מצבו הבריאותי נמצא לגמרי בידים שלו ולא בידי מערכות הבריאות".

אפשר למצוא לא מעט בעיות בממשק שבין מערכת בריאות, חברות ענק וכספים ציבוריים. בישראל אפילו קיים איסור על מפגשים בין רופאים לבין נציגים של חברות תרופות.

"לא צריך ללכת לקיצוניות. גם בארה"ב היתה תקופה שרופאים קיבלו בונוסים מחברות תרופות, וזה רע. מנגד, לא צריך לאסור מגע בין רופאים לחברות ואסור לשכוח שרופאים תורמים הרבה לחברות התרופות. למשל, גילוי תופעות לוואי חדשות כתוצאה משימוש בתרופה.

"חייב להתקיים שיתוף פעולה משמעותי בין רופאים לבין חברות טכנולוגיה וחברות תרופות בפרט. מציאת טיפול לנשאי HIV היא פרי שיתוף פעולה של רופאים, חוקרים וחברות תרופות. אנחנו לא רוצים שקשרי הגומלין הללו יפסקו, וכמובן שאנו גם לא רוצים פעילות רפואית שמונעת משיקולים זרים, שוחד או עמלות. כל מדינה תנהל את האיזון בין האינטרסים הללו בצורה אחרת, אבל חייבים להבטיח כי היוזמות והרעיונות זורמים".

מרוצים מהרופא, לא מהמערכת

איך אתה מתרשם ממערכת הבריאות הישראלית, אנחנו בכיוון הנכון?

"מאוד התרשמתי, קל וחומר כאתה מבין שכאן הושקע בבריאות רק 7% מהתמ"ג, בעוד בארה"ב מושקע במערכת 18% מהתמ"ג. כשאתה מסתכל על התוצאות במדד תוחלת חיים, אתם טובים יותר.

"מאוד קשה לקבוע באופן מדויק איזה חלק מהתמ"ג צריך להשקיע בבריאות, אבל מה שברור הוא שההוצאה על בריאות חייבת להיות כזו שתבטיח למוסדות רפואיים אפשרות להמשיך לחקור ולחדש, וזה דורש משאבים, מעבר למשאבים המיועדים לטיפול רפואי וריפוי".

האם מערכת הבריאות צריכה להיות מערכת ציבורית או פרטית?

“זו ממש דילמה. בארה"ב, כשאתה שואל את האמריקנים מה מצבה של מערכת הבריאות, כולם ישיבו שהיא לא מתפקדת. אבל כשאתה שואל מה דעתם לגבי הרופא שלהם או הטיפול שהם קיבלו, רמת שביעות הרצון גבוהה. יש כאן דיכוטומיה ומתח בין התחושה לגבי המערכת לבין רמת הרפואה שהם מקבלים.

"בנוסף, המערכת מבוססת על תשלום לפי השירות שאתה מקבל, וזה מעודד את הרופא לספק יותר שירותים ללא קשר לאיכותם או לתוצאות שלהם. בנקודה הזו צריך לעשות שינוי ולשלם עבור איכות וערך. לדוגמא, אם חולה נותח בירך, בית החולים יקבל כסף עבור כל התהליך, ללא קשר אם הוא משאיר את החולה לאשפוז ליום או לשבוע. אבל אם מסיבות שונות החולה חייב לחזור לבית חולים, בית החולים לא יקבל עוד כסף. כך אפשר לתמרץ את שחרור המטופל במהירות, אך לא במהירות מופרזת שתפגע בו.

"בהקשר זה חייבים גם לעודד רפואה ביתית ואשפוזים ביתיים, תוך ניצול הטכנולוגיות הקיימות. היום אפשר לחבר חולה למכשיר שימדוד

באופן אוטומטי את לחץ הדם וישדר אותו למרכז הרפואי, כדי לעקוב ולזהות בעיות, מבלי שהוא יהיה חייב להגיע למרפאה. היום יותר ויותר ברור שמה שאנו עושים בבתי החולים הוא רק חלק ממה שחייבים לעשות כדי לשפר ולחזק את מצבינו הבריאותי, וזה בדיוק התפקיד של טלה־רפואה ואשפוזי בית".

אתם גם סובלים ממחסור ברופאים?

"יש מחסור ברופאים, בעיקר בפריפריה ובכפרים. הדרך לטפל בכך היא לתמרץ רופאים לעבור לפריפריה באמצעות סיוע או סבסוד בהלוואות שהסטודנטים לוקחים על עצמם למימון הקריירה. כמובן שחייבים לעודד טיפול רפואי 'ווירטואלי' עבור חולים בפריפריה, שמאפשר טיפול כשהרופא לא יהיה נוכח פיזית באותו אזור".

מה המסר המרכזי שאתה מעביר לסטודנטים שלך?

"שיתכוננו למלאכה לכל החיים. אני מוטרד מהשחיקה בקרב רופאים, מרופאים שבסופו של דבר מתאכזבים מהמקצוע. שיעור ההתאבדויות בקרב רופאים בארה"ב הוא מבין הגבוהים בפילוח המתאבדים לפי מקצועות במדינה. זה מקצוע מאוד תובעני ומלחיץ ואני מפציר בהם לשמור על עצמם. כדי לשמור על המטופלים שלהם הם חייבים לשמור על עצמם, קודם כל גם על ידי שמירה על הגוף שלהם - דרך התעמלות למשל - וגם שמירה על הנפש דרך יצירת קשרים משמעותיים".